רמטכ"ל, רופאים ומהנדסים: אלו שיאני השכר בשירות המדינה
בכירי זרועות הביטחון הרוויחו כ-40 אלף יותר מראש הממשלה, רופאי מערכת הבריאות בפריפריה השתכרו פי 1.5 מרופאים במרכז הארץ ופערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו - אבל לא מספיק. הממונה על השכר במשרד האוצר עם דו"ח ההוצאות בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018
משכורתו החודשית של גדי איזנקוט בשנת שירותו האחרונה כרמטכ"ל עמדה על 98,135 שקל - גבוהה בכ-30 אלף שקל ממשכורתו של נשיא המדינה, בכ-40 אלף שקל משכר ראש הממשלה וכפולה משכרם של השרים ושל מבקר המדינה. כך מתברר מדו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018, שפרסם היום (ג') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן.
הכנסת מציגה: העלאת שכר של 2.8% על חודשיים וחצי עבודה בשנה
נגיף חדש, אתגרים חדשים: כשהכלכלה השנייה בגודלה בעולם מושבתת
בגלל הרגולציה: תל אביב מהערים היקרות ביותר בעולם
שכרם של בכירי זרועות הביטחון בכלל הוסיף להיות גבוה בשנת 2018, כאשר מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, השתכר 93,091 שקל לחודש, ושכרה של נציבת שירות בתי הסוהר לשעבר, רב גונדר עפרה קלינגר, היה גבוה אפילו יותר ועמד על 93,891 שקל. עוד עולה מהדו"ח כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הרוויח 75 אלף שקל בחודש, ופרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, הרוויח 70 אלף שקל בחודש.
לפי הדו"ח, שכרו החודשי של אלוף בצה"ל מגיע ל-67,738 שקל, שכרו החודשי של תת אלוף ל-55,996 שקל, אלוף משנה מרוויח 40,525 שקל, סגן אלוף מרוויח 32,054, סרן 14,351 וסגן 9,982 שקל. רב נגד משתכר 24,567 שקל, רב סמל בכיר 20,638 שקל, רס"ר 13,945 שקל, רב סמל 10,352 וסמל 7,761 שקל. במשטרה, ניצב מגיע לשכר של 55,699 שקל בחודש, ובשירות בתי הסוהר גונדר משתכר 55,673 שקל.
עוד עולה מהדו"ח כי הפורשים ממערכת הביטחון זכאים להטבת פנסיה תקציבית גדולה בהרבה מהפנסיה במגזר הציבורי. הסיבה העיקרית לכך היא גיל הפרישה המוקדם, המעמיד את סך תשלומי הקצבה שפורש ממערכת הביטחון צפוי לקבל על כארבעה מיליון שקל. פורשי צה"ל צפויים לקבל סכום שעשוי להגיע אף לשמונה מיליון שקל. זאת בעוד שעובדי מערכות הבריאות והחינוך צפויים לקבל שני מיליון שקל "בלבד".
50% מתקציב המדינה - שכר העובדים
מדו"ח הממונה על השכר עולה כי 50% מתקציב המדינה מועבר ישירות למשכורות העובדים בשירות המדינה - שעמדו בשנת 2018 על 184 מיליארד שקל. עוד עולה מהדו"ח כי באותה שנה הועסקו במשרדי הממשלה 36 אלף עובדים, במערכת החינוך הממשלתית 130 אלף עובדים, במערכת הבריאות הממשלתית 33 אלף עובדים, במשטרת ישראל 27.4 אלף עובדים ובשירות בתי הסוהר 8,400 עובדים. מספר העובדים במערכת הביטחון חסוי.
בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכת הבריאות הממשלתית ובמערכת החינוך הממשלתית, לצד גידול של 10% באוכלוסייה בישראל. לעומת זאת, מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל רק ב-8%.
הממונה על השכר, קובי בר נתן, אמר בתשובה לשאלת "ידיעות אחרונות" ו-ynet כי בדיונים לצמצום הגירעון בתקציב המדינה, עם הקמת הממשלה, יישקל מהלך של פגיעה מסויימת בשכר במגזר הציבורי. המשמעות: מיתון העלאות השכר או הקפאה של העלאות שכר לתקופה מסוימת. כל זאת בתיאום עם ההסתדרות כפי שכבר נעשה פעמים אחדות בעבר, במקרים שבהם הממשלה נקטה בצעדים לצמצום הגירעון וגם עובדי המגזר הציבורי התבקשו לתרום את חלקם למהלך הצמצומים.
המדינה מתמרצת רופאים בפריפריה
השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה במערכת הבריאות הממשלתית, שעמד בשנת 2018 על 18,534 שקל, היה הגבוה ביותר מבין כל התחומים הממשלתיים. לשם השוואה, השכר החודשי הממוצע בגופי הביטחון עמד על 17,627 שקל ובמערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל בלבד.
כ-1,600 רופאים השתכרו בשנה שחלפה בין 40 אלף ל-77.6 אלף שקל בחודש, כ-600 רוקחים הגיעו לשכר שנע בין 15 אלף שקל ל-35,265 שקל בחודש, וכ-900 עובדי מעבדה השתכרו בין 17 אלף שקל ל-35 אלף שקל ברוטו בחודש.
עובדים בדירוג רופאים הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר במערכת הבריאות, בפער משמעותי מיתר הדירוגים. המדינה מתמרצת רופאים לעבוד בבתי חולים פריפריאליים, ולכן שכר הרופאים בבתי חולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז הארץ. כך מנהלי בתי חולים בפריפריה מגיעים לשכר חודשי ממוצע של 69,666 שקל לעומת 49,948 שקל בממוצע במרכז הארץ. רופא מומחה בכיר משתכר בפריפריה 52,400 שקל, לעומת 35,062 במרכז הארץ.
חלק מהמהנדסים בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות העוסקים במחקר, הגיעו לשכר חודשי של עד 109,093 שקל, ורופאים שעבדו בבתי החולים ממשלתיים ובמקביל בתאגידי הבריאות הגיעו עד לשכר של 102,231 שקל ברוטו לחודש.
הפערים מצטמצמים?
השכר הממוצע בכל משרדי הממשלה עמד בשנת 2018 על 16,623 שקל, גבוה בכ-6,000 שקל מממוצע השכר במשק כולו. אולם, השכר הנומינלי בשירות המדינה עלה רק ב-1.56% לעומת שנת 2017.
הממונה על השכר מתפאר בדו"ח המפורט, המשתרע על למעלה מ-200 עמודים, בפערי השכר בשירות המדינה אשר נמוכים משמעותית לדבריו מפערי השכר במשק: "אנו פועלים לצמצום פערי השכר הלא מוצדקים הקיימים במגזר הציבורי, לרבות אלה המגדריים, המגזריים ובפערים שבין עובדים ותיקים לצעירים".
מהדו"ח עולה כי שלושה מתוך חמישה עובדים בשירות המדינה הם נשים. עוד עולה מנתון שנבחן בדו"ח, כי נשים עובדות כשבע שעות נוספות פחות מגברים, ומנצלות כחמש שעות מחלה יותר מדי חודש.
פערי השכר המגדריים אכן המשיכו להצטמצם, אך נותרו גבוהים גם בשנת 2018 ועמדו על 17% במשרדי הממשלה - לטובת הגברים, כמובן. אלו הרוויחו 18,306 שקל בממוצע לעומת הנשים שהרוויחו 15,137 שקל. הפערים במערכת הבריאות הגיעו ל-23% לטובת הגברים והפערים במערכת הביטחון ל-24%.
רק במערכת החינוך הפער לטובת הגברים קטן ועמד על 7%, כך שאלו השתכרו 12,309 שקל בחודש בממוצע בעוד הנשים השתכרו 11,470 שקל בלבד. עם זאת, מהדו"ח עולה כי בישראל פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים הם מהגדולים ביותר בקרב מדינות ה-OECD.
פערי השכר מתקיימים גם בין יהודים לבני מיעוטים במגזר הממשלתי. יהודי השתכר בשנת 2018 16,577 שקל בממוצע, בעוד שבן מיעוטים השתכר רק 15,240 שקל. אולם, בהשוואה לכלל המשק המצב בשירות הציבורי אכן טוב יותר, שכן יהודים שעבדו במגזרים האחרים השתכרו 11,191 שקל לעומת בני המיעוטים שהשתכרו 7,338 שקל בלבד.
הדרך לעבודה מתארכת - והעבודה מהבית מתבססת
מחברי הדו"ח מציינים כי בגילאי 34-45 ניכרת ירידה מתמדת בשעות העבודה הנוספות משנה לשנה, ואילו עלייה בשעות המחלה בקרב עובדי משרדי הממשלה. בנוסף, ניתן לראות כי חלה עלייה משמעותית בשיעור העובדים מהבית, כאשר בשנת 2002 עבדו רק 1.5% מהעובדים בביתם ואילו בשנת 2018 היו כבר 4% שעבדו מהבית.
עוד עולה מהדו"ח כי 61% מהעובדים במשק מגיעים לעבודתם ברכבם הפרטי, כאשר השימוש ברכב הפרטי גדל בקצב מהיר יותר מקצב גידול התשתיות. התארכות משך הנסיעות לעבודה מביאה להקטנת שעות הפנאי ולפגיעה באיכות החיים של התושבים וכן בפריון העבודה.
בין השנים 2014 ל-2018 עלה אחוז העובדים שמגיעים לעבודה ברכבם הפרטי מ-48% ל-61%. ב-2018 37% מהעובדים נסעו יותר מחצי שעה לעבודה, לעומת 29% בשנת 2009. באוצר מציינים, כי ישראל מפגרת בתחום התשתיות התחבורתיות לעומת כל מדינות המערב בשיעור משמעותי.
אקדמאים במגזר הציבורי עובדים יותר בתחום שלמדו
נתון מדהים הוא שבעשור האחרון עלה ממוצע השכר של אקדמאים המועסקים בהסכם הקיבוצי ב-104%, לעומת 67% בקרב מקביליהם בדירוג המנהלי. עוד מתברר, כי במגזר הציבורי 72% עובדים במקצוע הקשור לתחום הלימודים האקדמיים שלהם, לעומת 43% בלבד במגזר הפרטי. במגזר הפרטי 30% עובדים בעבודה שכלל לא קשורה בתחום הלימודים שלהם לעומת 12% במגזר הציבורי. שאר העובדים מועסקים, לפחות באופן חלקי, בתחום שאותו למדו.
עוד עולה מהדו"ח כי במשרדי הממשלה הועסקו בשנת 2018 כ-4,040 סטודנטים, 91% מהם סטודנטים לתואר ראשון. שכרם נע בין 3,413 שקל לסטודנטים בתואר הראשון עד ל-3,904 שקל לסטודנטים בתואר שני, בממוצע.
מעניינת במיוחד טבלת השכר הממוצע לפי דירוגים במגזר הממשלתי: מוקבלי שופטים (כל מי שצמודים לשכר של שופטים או לאחוז מסויים משכרם) עם שכר של 55,752 שקל ברוטו בממוצע בחודש; יועצים משפטיים עם 43,374 שקל; מנכ"לים עם 42,218 שקל; רשמים עם 39,789 שקל; עובדים בכירים בחוזים מיוחדים עם 34,991; עובדי מחקר עם 35,592 שקל; סנגורים ציבוריים עם 25,093 שקל; פרקליטים עם 24,054 שקל; מומחים עם 23,818 שקל; שירות החוץ עם 22,658 שקל; משפטנים עם 21,825 שקל; כלכלנים עם 19,613 שקל; משפטנים עם 19,113 שקל; הנדסאים וטכנאים עם 18,111 שקל; מהנדסים עם 17,713 שקל; עובדים במנהל מקרקעי ישראל עם 16,940 שקל; עובדי לשכות שרים ומנכ"לים בחוזים מיוחדים עם 16,538 שקל; עובדי הוראה בתפקידי מטה עם 16,244 שקל; עיתונאים בשידורים הציבוריים עם 15,793 שקל; אקדמאים עם 15,537 שקל; עובדים סוציאליים עם 14,967 שקל; אקדמאים בחוזים מיוחדים עם 13,797 שקל; עובדים מנהליים עם 13,483 שקל; עובדי מעברי הגבול עם 12,998 שקל, וקלדני שופטים עם 10,299 שקל.
בין מקבלי השכר הנמוך במיוחד: מורים וקלדנים
בדו"ח מציינים את מקבלי השכר הגבוה באופן מיוחד: מהנדסים בעלי מומחיות מיוחדת שהם פיסיקאים בתחום הטיפול בסרטן, הגיעו עד לשכר ברוטו ממוצע לחודש של 109,093 שקל. עובדי מנהל ומשק הגיעו עד לשכר של 88,640 שקל. בין מוקבלי השופטים יש שמשתכרים 75,156 שקל, בין היועצים המשפטיים יש שמשתכרים 53,021 שקל ובין הרשמים יש שמשתכרים 49,225 שקל. מבין שליחי המדינה בחו"ל, השכר של חלקים מגיע ל-46,708 שקל, ובין עובדי המחקר יש המשתכרים 56,553 שקל.
לעומת זאת, בין מקבלי השכר הנמוך במיוחד ניתן למצוא קלדני שופטים המשתכרים רק 7,232 שקל, אקדמאים שמשתכרים רק 8,401 שקל ועובדי הוראה ששכרם הוא רק 8,249 שקל.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "נתוני השכר של משרתי הקבע מועברים מדי חודש ע"י צה"ל למשרד הממונה על השכר באוצר באופן מלא ושקוף על פי הקריטריונים שנקבעו מראש. בדרך הצגת הנתונים בדו״ח הממונה על השכר היום, הוכנסו מרכיבים שאינם חלק מרכיבי השכר הקבועים, שלא במשותף עם צה"ל וללא עדכון נתוני השנה הקודמת. הצגת הנתונים באופן זה מעוותת את פני הדברים. צה"ל מקיים את הסכם שקיפות הנתונים במלואו, כמו גם את כל סעיפי הסכם יעלון-כחלון, ובדרך זו ימשיך".
מהסתדרות המורים נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "דו"ח הממונה על השכר באוצר מנוסח באופן מגמתי, שבמקרה הטוב משקף חלקים מהמציאות ובמקרה הרע לא משקף את המציאות כלל. אנשי החינוך מקבלים שכר נמוך באופן משמעותי מהשכר הממוצע של אנשי החינוך במדינות ה-OECD, כאשר בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים - המורים בישראל משתכרים כ-70% משכר המורים במדינות ה-OECD. למעלה מ-50% מהמורים בישראל אינם עובדים במשרה מלאה, בניגוד לרצונם. לכן, ההתייחסות לשכר משרה מלאה לא משקפת את המציאות הקיימת בשטח".
לפנייה לכתב/ת 
