קיצור שבוע הלימודים יחסוך למשק 1.5 מיליארד שקל בשנה
במשרד האוצר ובבנק ישראל ממליצים על המהלך, שיגדיל מאוד את מספר ימי החופש החופפים של ההורים והילדים. מכשלות אפשריות: הורים לא מעטים עובדים בימי שישי, והמורים עשויים לדרוש פיצוי כספי
היוזמה לקצר את שבוע הלימודים בבית הספר לחמישה ימים ובמקביל לקצר את חופשות בית הספר עלתה שוב לכותרות בימים האחרונים. כחצי שנה לאחר שבנק ישראל המליץ לקדם את המהלך הצטרף אליו משרד האוצר, ובדו"ח השכר השנתי שלו המליץ הממונה על השכר לקדם את המהלך.
משרד האוצר: לבטל לימודים בימי שישי
רמטכ"ל, רופאים ומהנדסים: אלו שיאני השכר בשירות המדינהיימשך הפיילוט שמאפשר להורים לעבוד מהבית
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אתמול התייחס לכך גם הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור, כשאמר בכנס "כלכליסט": "יש יותר מ-70 ימים שמערכת החינוך שובתת ושוק העבודה עובד. זו מציאות קשה, ונטל גדול גם על ההורים וגם על המשק. את האנומליה הזאת צריך לשנות. נביא את הנושא לדיון עם מקבלי ההחלטות ועם המורים, אבל זה לא יקרה מחר בבוקר".
למה באוצר ובבנק ישראל משוכנעים שזה צעד חשוב, מי עשוי להתנגד ומה הסיכוי שהמהלך ייצא לפועל.
מהנתונים שפורסמו בדוח הממונה של השכר עלה כי במצב הנוכחי, שבו שבוע הלימודים עומד על שישה ימים ושבוע העבודה עומד על חמישה ימים, יש רק 22 ימי חופש חופפים להורים ולתלמידים - ימי חג וימי שישי שבהם יש חופש מבית הספר (כמו החופש הגדול), ואילו יש 73 ימים שבהם לתלמידים יש חופש והמשק עובד כרגיל.
התוצאה - הורים רבים נאלצים להשגיח על הילדים בעצמם באותם הימים במקום ללכת לעבודה, או לקחת את הילדים למקומות העבודה, מה שעלול להפריע להם ולסובבים אותם. בבנק ישראל ציינו בדוח שפורסם לפני כמה חודשים כי בעיית הפערים רק החריפה בעקבות העלייה בהשתתפות הנשים בכוח העבודה. כלומר אם בעבר אמהות נשארו בבית וטיפלו בילדים בחופשה, כיום רובן נמצאות בשוק העבודה, ולכן הורים רבים נאלצים לאלתר פתרון לימי החופש של הילדים.
בנוסף, בבנק ישראל מציינים כי בעיית החפיפה בין ימי החופש קריטית יותר בישראל לעומת המדינות המפותחות מכיוון ששיעור הילודה בישראל גבוה יותר (כשלושה ילדים בממוצע לעומת כשני ילדים במדינות המפותחות), ולכן נטל פער ימי החופשה עלול להימשך כמה שנים יותר.
"זה לא יקרה מחר בבוקר"
הפתרון שמציעים הן באוצר והן בבנק ישראל הוא להגדיל את החפיפה בין ימי החופש של ההורים והילדים באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי, ובמקביל לקצר את שאר מועדי החופשות לתלמידים. קיצור כזה (בהנחה שבעבור כל יום שישי שיבוטל יתווסף יום לימודים) יביא לכך שיהיו רק 35 ימים שבהם לתלמידים יהיה חופש ולהורים לא יהיה - פחות ממחצית לעומת המצב הנוכחי.
מה החיסכון הכספי של סנכרון כזה? נראה כי התשובה אינה חד-משמעית. לפי החישוב של האוצר, כל יום שבו התלמידים בחופש וההורים עובדים שווה 250 מיליון שקל, ואילו בבנק ישראל מעריכים שנחסכים 60 מיליון שקל ביום.
בבנק ישראל גם מציינים שסנכרון בין ימי החופש יוכל להביא לביטול פרויקט "בית הספר של החופש הגדול והחגים", מה שיביא לחיסכון תקציבי של חצי מיליארד שקל נוספים. כלומר, על פי החישוב השמרני יותר של בנק ישראל, סנכרון ימי החופש יכול לחסוך למשק כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. באוצר מעריכים כי להגדלת החפיפה יהיו השפעות חיוביות נוספות על המשק, על כדאיות ההורים להשתתף בשוק העבודה ועל ייעול מבנה שבוע העבודה של עובדי ההוראה.
על הנייר ברור שיש לקדם את היוזמה, אבל המהלך מורכב, וגם מרידור הודה כי "זה לא יקרה מחר בבוקר". ספק אם המורים יסכימו לשינוי שעשוי לפגוע בגמישות ימי העבודה שלהם. כמו כן, ניסיון העבר מלמד כי לרוב, על כל שינוי במגזר הציבורי דורשים העובדים פיצוי כספי. כמו כן, לא בטוח שכל ההורים יתמכו במהלך. ראשית, יש הורים שעובדים בימי שישי (על פי הערכות, כ-10% מהעובדים), וביטול הלימודים בשישי עלול להכניסם לפלונטר. כמו כן, בעבור חלק מההורים, ארבע השעות הפנויות ביום שישי הן ההזדמנות היחידה לבצע סידורים ומטלות הקשורות לחיי המשפחה והבית.
יש הטוענים ששורש הבעיה הוא במספר ימי החופש הנמוך של ההורים. בדיקה שעשה מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2015 העלתה כי אכן זה המצב. מספר הימים המינימלי לחופש בישראל נמוך ועומד על 12 יום בשנה. בגרמניה, באוסטרליה, באיטליה, בהולנד ובאירלנד, למשל, מדובר ב-20 יום, בספרד זה מגיע ל-22 ימים. מנגד, בארה"ב אין חקיקה הנוגעת למספר ימי החופש המינימלי. אבל שינוי משמעותי בהוספת ימי חופש להורים עשוי להיות בעל עלות גבוהה על המשק, ולכן ספק אם נראה שינוי.
יוזמות רבות עלו לכותרות ונשארו ככותרת, כמו הרעיון לסוף שבוע ארוך במשק שיכלול את ימי ראשון. לא ברור אם גם יוזמה זו תישאר כזאת.
יש חלון הזדמנויות לקדם את המהלך: הממשלה החדשה (כשתקום סוף-סוף) תצטרך לגבש הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים. אפשר לנצל את ההזדמנות ולהוביל רפורמה עמוקה שתכלול גם את קיצור שבוע הלימודים. לממשלה חדשה יש בדרך כלל יכולת ומוטיבציה להוביל מהלכים גדולים, השאלה היא אם תנצל את ההזדמנות.