ירושלים, ת"א וחיפה: אילו רשויות מובילות בהכנסות - ומי שיאניות ההוצאות?
עפ"י נתוני הלמ"ס, עיר הבירה היא שיאנית ההכנסות ממיסים ומענקים שהסתכמו ב-2018 ב-7.9 מיליארד שקל וכ-6 מיליארד שקל הוצאות בתקציב השוטף. במקום השני ת"א עם הכנסות של 6.8 מיליארד ובשלישי חיפה עם הכנסות של 3.5 מיליארד. ת"א היא המובילה בהכנסות העצמיות - ולוד סיימה עם העודף הכי גדול בתקציב
ירושלים היתה העיר עם ההכנסות הכי גבוהות בארץ בשנת 2018 - כ-7.9 מיליארד שקל. כך עולה מנתוני סקר רשויות מקומיות לשנת 2018 שמפרסמת היום (ג') הלמ"ס.
תושבי כפר סבא המרוצים ביותר מאזור מגוריהם, ירושלים ובת ים אחרונות
הלמ"ס מפרסמת לראשונה: אלו השכונות העשירות והעניות בישראל
מחצית התושבים בתל אביב גרים בשכירות; חריש מובילה בהגירה חיובית
מדובר בהכנסות הכוללות את התקציב הרגיל (התקציב השוטף, הכולל הכנסות עצמיות של הרשות, למשל מארנונה או שימוש במתקני הרשות), השתתפות משרדי ממשלה ומענקי איזון ממשרד הפנים (שנועדו להשלים את הפערים בין הכנסות להוצאות הרשויות המקומיות – ב.פ.) וכן את התקציב המיועד לפעילויות פיתוח ואחרות שאינן כלולות בתקציב הרגיל.
תל אביב, שניצבה בשנת 2017 במקום הראשון עם הכנסות של 7.6 מיליארד שקל, ירדה למקום השני, עם 6.8 מיליארד שקל. אחריה בסדר יורד: חיפה עם הכנסות של 3.5 מיליארד שקל, ראשון לציון עם 2.28 מיליארד שקל ופתח תקווה עם 2.28 מיליארד שקל.
בפילוח מקורות ההכנסה נמצא, כי ירושלים היא גם שיאנית ההכנסות ממיסים ומענקים עם 3.6 מיליארד שקל, ואחריה תל אביב עם 3.5 מיליארד שקל. במקום השלישי חיפה עם 1.5 מיליארד שקל, פתח תקווה עם 1.14 מיליארד שקל, וראשון לציון עם 981 מיליון שקל.
בסך הכל, בשנת 2018 נרשמה עליה של 4.3% בהכנסות התקציב הרגיל של הרשויות המקומיות (לעומת 7.5% בשנת 2017) ושל 4.7% בהוצאות התקציב הרגיל (לעומת 7.7% בשנת 2017). האטה זו בעלייה בהכנסות נובעת הן מהאטה בהשתתפות הממשלה הן מהאטה בהכנסות העצמיות בכ-91 רשויות, לעומת 52 בשנת 2017. ההכנסות מהשתתפות הממשלה הסתכמו ב-27.9 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 8% לעומת גידול ריאלי של 10.7% בשנת 2017, וההכנסות העצמיות הסתכמו ב-39.7 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 3% לעומת גידול ריאלי של 5.8% בשנת 2017.
תל אביב מובילה בהכנסות העצמיות
עיר הבירה מובילה גם בסכומים המתקבלים ממשרדי הממשלה, כולל העברות, מענקי איזון, מענקים מיוחדים והעברות ממשרדי החינוך והרווחה, עם 2.6 מיליארד שקל. סכום זה כולל מענק איזון מיוחד בשם תקציב הבירה, שהיקפו נקבע מדי שנה ושאינו כלול בתקציב מענקי האיזון שניתנים מדי שנה לרשויות המקומיות.
הבאה בתור היא תל אביב, שם ההכנסות מהממשלה עומדות על 864.5 מיליון שקל, ואחריה בני ברק שמקבלת 684.8 מיליון שקל, באר שבע עם 618 מיליון שקל וראשון לציון עם 586.6 מיליון שקל.
בצד זאת תל אביב היא העיר המובילה בסך כל ההכנסות העצמיות (כלומר כספים העוברים מאזרחים והעסקים ישירות לקופת הרשות המקומית דוגמת ארנונה, שימוש בשירותים ומתקנים עירוניים, תקבולים, אגרות והיטלים כמו אגרות מים וביוב, והכנסות משימוש בנכסים של הרשות) - 4.2 מיליארד שקל. סכום זה כולל את ההכנסות מארנונה, שאף הן הכי גבוהות מבין כל הרשויות, עם כמעט 3.2 מיליארד שקל.
במקום השני ניצבת ירושלים הכנסות עצמיות בסך של 3.4 מיליארד שקל, מהן 2.1 מיליארד שקל הכנסות מארנונה. אחריהן חיפה עם הכנסות עצמיות בגובה של 2.2 מיליארד שקל, מהן 1.3 מיליארד שקל הכנסות מארנונה, פתח תקווה עם 1.3 מיליארד שקל הכנסות עצמיות, מהן כמיליון שקל מארנונה, וראשון לציון עם 1.2 מיליארד שקל, מהן 897 מיליון שקל מארנונה.
מבין העיריות, נרשמה גבייה גבוהה של ארנונה לנפש ברשויות שבהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה - תל אביב-יפו עם 7,058 שקל והרצליה עם 5,670 שק"ל. יחס הגבייה מכלל החיובים למגורים נותר על 75%, בדומה לשנת 2017.
בירושלים גם ההוצאות הגדולות ביותר
בצד של ההוצאות, בירושלים נרשמו ההוצאות הגדולות ביותר עם כ-6 מיליארד שקל בתקציב השוטף רגיל. אחריה ניצבת תל אביב עם 5 מיליארד ובשלישי חיפה עם 2.8 מיליארד שקל, וברביעי וחמישי פתח תקווה וראשון לציון עם 1.85 ו-1.8 מיליארד שקל בהתאמה.
הרשות המקומית שסיימה את 2018 עם הגירעון הגדול ביותר בתקציב היא מועצת הגלבוע, עם 78.8 מיליון שקל, ואחריה קרית ים עם 63.6 מיליון שקל. במקום השלישי נמצאת טבריה עם גירעון של 54.4 מיליון שקל, אחריה רעננה עם 49.1 מיליון שקל ובמקום החמישי קרית גת עם 48.9 מיליון שקל.
בבחינת ההוצאות לנפש מהתקציב הרגיל השוטף, מובילות המועצות האזוריות בדרום הארץ, שכוללות מספר קטן במיוחד של תושבים (ובראשן תמר וחבל אילות עם הוצאה לנפש בגובה של 105.3 מיליון שקל ו-29.5 מיליון שקל לנפש בהתאמה), לצד כפר שמריהו וסביון המבוססות (18.5 מיליון שקל ו-15 מיליון שקל בהתאמה). עם זאת, יש לקחת בחשבון כי נתונים אלה מושפעים מאוד ממספר התושבים, כמו גם משיעור גבוה של עסקים שמשלמים ארנונה שלא למגורים, וכן מתמיכות ומענקים.
כמו כן יש לקחת בחשבון כי הכסף לאו דווקא מגיע לתושבים כשירות עירוני אלא עשוי להיות מופנה לשימושים כמו תכנון ופיתוח. בצד השני, ההוצאה הנמוכה ביותר לנפש בתקציב הרגיל נרשמה במודיעין עילית, בית"ר עילית, כסייפה, טירה וטייבה, עם כ-4 מיליון שקל לנפש.
עודפי תקציב: לוד ראשונה
העודפים הגדולים ביותר בתקציב הרגיל בשנת 2018, היו בערים לוד – עם עודף של 28 מיליון שקל, וחולון עם עודף של 23.3 מיליון שקל. אחריהן בסדר יורד - הרצליה עם עודף של 19.6 מיליון שקל, חריש עם עודף של 12.4 מיליון שקל, המועצה המקומית נווה מדבר עם 10.1 מיליון שקל ותל אביב עם 9.5 מיליון שקל. ירושלים סיימה עם עודף של 4.8 מיליון שקל וחיפה עם כמעט 2 מיליון שקל.
בבחינת הגירעון המצטבר, הכולל את הגירעון של שנים עברו, ניצבת עדין תל אביב שגוררת חוב היסטורי שנסגר מדי שנה, ושעומד כעת על 337 מיליון שקל. אחריה ירושלים עם גירעון מצטבר של 268 מיליון שקל, פתח תקווה עם 165 מיליון שקל, ב"ש עם 152 מיליון שקל, רחובות עם 152 מיליון שקל וקרית גת עם 135 מיליון שקל. מנגד, ראש העין נהנית מהעודף המצטבר הגדול ביותר – 51 מיליון שקל, ואחריה בסדר יורד הרצליה (46.5 מיליון שקל), לוד (40.6 מיליון שקל), אשדוד (37.1 מיליון שקל, חולון (26.8 מיליון שקל), מטה בנימין (23.1 מיליון שקל) וחריש (20.9 מיליון שקל).
הגירעון השוטף בתקציב הרגיל הסתכם בכ-380 מיליון שקל, לעומת גירעון בסך של כ-94 מיליון שקל בשנת 2017. ב-147 רשויות מקומיות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-108 רשויות מקומיות נרשם גירעון תקציבי (לעומת 83 רשויות בשנת 2017 ו-69 רשויות בשנת 2016 שבהן נרשם גירעון תקציבי).
שיעור האבטלה הגבוה ביותר - בבית"ר עילית ובאר שבע
הסקר כולל נתונים מ-225 הרשויות המקומיות בישראל (77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות), בקשת רחבה של תחומים. בין אלו נתנים נתונים דמוגרפיים, חינוך, רווחה, בריאות, בנייה, תקציב ונתוני הגירה פנימית בערים המונות 200 אלף תושבים ומעלה. בנוסף הוא כולל נתוני סקר כוח אדם (תעסוקה) וסקר הוצאות משק בית, בערים המונות 50 אלף תושבים ומעלה (להבדיל מהפרסומים הממוקדים בתחומים אלו הכוללים רק נתונים שלה ערים הגדולות עם 100 אלף תושבים ומעלה. הנתונים מתקבלים ממשרד הפנים, מהמוסד לביטוח לאומי, מהרשות הממשלתית למים וביוב ומהלמ"ס.
לפי הנתונים, בסוף שנת 2018 מנתה האוכלוסייה בישראל 8,967,605 תושבים, מהם 74.7% התגוררו בתחומי עיריות.סך משקי הבית הסתכם ב-2.587 מיליון, וממוצע הנפשות למשפחה ב-3.28. האחוז הארצי של משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם עמד על 67.2%, כאשר האחוז הנמוך ביותר היה בתל אביב-יפו – 41.9%, והגבוה ביותר היה ברהט – 95.6%.
כאמור, הסקר כולל גם נתוני הוצאות משק לישובים עם 50 אלף תושבים ומעלה (להבדיל מסקר הוצאות משק בית שפורסם בדצמבר האחרון וכלל ישובים עם 100 אלף תושבים ומעלה - ב.פ.). הממוצע הארצי של הכנסה כספית נטו לנפש ב-2018 עמד על 5,266 שקל, ושל ההוצאה כספית לנפש על 4,062 שקל. ההוצאות הגבוהות היותר בערים היהודיות נמצאו בתל אביב-יפו, עם 9,009 שקל ו-7,200 שקל, בהתאמה, והנמוכות ביותר במודיעין עילית: 1,523 שקל ו-1,438 שקל, בהתאמה.
עוד בלטו בצד של ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש - הוד השרון (8,187 שקל), הרצליה (7,951 שקל), גבעתיים (7,833 שקל), רמת גן (7,565 שקל) וכפר סבא (7,374 שקל). בצד של ההוצאות - גבעתיים (6,338 שקל), הוד השרון (5,574 שקל), הרצליה (5,702 שקל), רעננה (5,574 שקל), רמת גן (5,365) ואילת (5,207 שקל).
בבחינת נתוני התעסוקה (המסתמכים על סקרי כוח אדם המתפרסמים מדי חודש), נמצאו אחוזי האבטלה (הבלתי המועסקים) הגדולים ביותר בבית"ר עילית, עם 6.6% מכוח העבודה, ואחריה באר שבע ורהט (5.7% כל אחת), מודיעין עילית (5.5%), אשקלון (5.3%), אשדוד (5.2%) וירושלים (4.8%). זאת בזמן ששיעור האבטלה הכללי עמד ב-2018 על 4%. שיעורי התעסוקה הנמוכים ביותר נמצאו ברהט (29.7%), ומבין הערים הגדולות בראש העין (73.8%). זאת בזמן ששיעור התעסוקה הכללי עמד על 61.4%.
לפנייה לכתב/ת 
