ת"א הפכה למעצמת הייטק: יותר מ-100 חברות רב לאומיות פועלות בה

תל אביב הולכת וממצבת את עצמה כמעצמת הייטק, כאשר בשנה החולפת נפתחו 16 מרכזי פיתוח חדשים של חברות בינלאומיות בעיר. מרכזים אלו הצטרפו ל-91 מרכזים פעילים של חברות שנפתחו זה מכבר בעיר, כדוגמת אמזון, גוגל, פייסבוק, איביי, ורייזון, עליבאבא ועוד.

בסך הכל, לפי נתוני העירייה, פעלו בסוף 2019 פעלו בעיר 107 חברות רב לאומיות - גידול של 17% בהשוואה לשנת 2018. במרכזי הפיתוח הללו מועסקים כ-10,250 עובדים ועובדות, זאת לעומת 9,663 עובדים שהועסקו ב-91 מרכזים בשנת 2018, ולעומת 6,624 עובדים שהועסקו ב-73 מרכזים בשנת 2016. בעיריה מעריכים כי שיעור העובדים תושבי חוץ (כולל עולים חדשים) המועסקים במרכזי הפיתוח הללו נע סביב 5%, אך אין בידיהם נתונים מדויקים.

(צילום: gettyimages)

עוד עולה מהנתונים, כי 44% מהחברות פועלות בתחום התוכנות הארגוניות, בעיקר חברות סייבר וניתוח עסקי (Business Analytics) ו-24% בתחומי מסחר אלקטרוני, פרסום מקוון ורשתות חברתיות. מבין החברות החדשות, מוכרות בעיקר ענקית החיפוש יאנדקס (Yandex) מרוסיה, שמעסיקה 10 עובדים, SafeChatge הבריטית (לשעבר של טדי שגיא) שנמכרה ב-900 מיליון דולר, וכן קבוצת הרכב פורד, שפתחה מרכז פיתוח שמעסיק 10 עובדים.

במטרה למשוך עוד יזמים ותאגדים בינלאומיים לעיר ולספק להם נחיתה נוחה - בעירייה השיקו לאחרונה יוזמה חדשה - חוברת שמרכזת את היתרונות והשירותים הניתנים להם על ידה. זו כוללת בין השאר פירוט של תעריפי ארנונה מופחתים הניתנים לחברות תכונה בהתאם למיקומה, מיפוי גיאגורפי של מרכזי העסקים המובילים בעיר כולל תעריפים, פירוט אודות שכונות המגורים השונות עבור התושבים הזרים, פירוט מערכי התחבורה, ועוד.

בין השאר מפורט בה, כי בדירוג השנתי של חברת המחקר Startup Genome, תל אביב הוכתרה אתשקד כעיר בעלת הצפיפות הגבוהה ביותר של סטארט-אפים לנפש ולקמ"ר, עם קרוב לכ-2,000 חברות סטארט-אפ (שהם סטארט-אפ על כל 200 תושבים). כמו כן מצוין כי העיר מדורגת במקום הראשון מבין הערים בעולם במספר המהנדסים לנפש על ידי דוח של הפורום הכלכלי העולמי.

130 שקל למ"ר בשדרות רוטשילד

 בבחינת אזורי התעסוקה אפשריים לפעילות מודגמים אזורים בתוך העיר, וכאלה שמחוצה לה, בתעריפים זולים יותר, בבני ברק, פתח תקווה, הרצליה ואיירפורט סיטי. האזורים המופיעים בתל אביב - רמת החייל (בין 69 ל-80 שקל למ"ר) דרך בגין (66 עד 116 שקל למ"ר), אזור רוטשילד (87 עד 131 שקל למ"ר), אזור יגאל אלון (69 עד 112 שקל למ"ר) ואזור שאלו המלך (93 עד 112 שקל למ"ר).

החוברת כוללת גם תיאור של תרבות העבודה והמלצות כמו פנייה למנהלים בשמות פרטיים, סגנון הלבוש, ימי העבודה והחופשות הנהוגים בארץ, ועוד. בנוסף היא כוללת טבלאות שכר למקצועות המרכזיים בענף, כמו מפתחי תוכנה, מעצבים ועוד. כך למשל מודגם כי מפתח ג'אבה ללא ניסיון ירוויח בין 5,000 ל-5,600 דולר, בעוד שבכיר בעל 10 שנות ניסיון ומעלה ירוויח בין 7,800 ל-11,100 דולר.

בעירייה מציינים גם סיוע שהם מספקים בחיבורים לתעשייה, בין השאר באמצעות כנסים ופגישות אישיות עם דמויות מפתח. כך למשל מדגימים שם את תוכנית el Aviv Tech Ambassadors, שהושקה ביולי האחרון וכללה בחירת 31 חברות סטארט-אפ מסקטורים ובשלבים שונים, שנהנות מחשיפה לערים וגופים בינלאומיים במשלחות ואירועים שמגיעים לתל אביב.

ראש עיריית ת"א רון חולדאי: "בעשור האחרון העיר שלנו חווה תופעה ייחודית: ממרכז מרכזי כלכלי מקומי, המשרת בעיקר את השוק הישראלי, תל אביב הפכה למוקד בינלאומי, מושכת כישרון וחברות מכל העולם עם התמקדות ברורה בתעשיות היצירה והטכנולוגיה. השקעה מאסיבית בתשתיות, יחד עם מדיניות ברורה למשיכת צעירים לעיר, הביאה לכך שתל אביב הפכה למרכז לחברות חדשניות".

מיכל מיכאלי, מנהלת פיתוח כלכלי בינלאומי במינהלת עיר עולם ותיירות בעייריה: "אנו חווים גידול בחברות שעוברות לישראל ומבחינים בשינוי הסיבה בשאלה מדוע הן עוברות דירה. בעבר, אם חברה תרכוש סטארט-אפ או טכנולוגיה מסוימת, הם היו לוקחים חלק מהפעילות שלהם לישראל. עם זאת, כיום אנו רואים יותר ויותר חברות, במיוחד בתחומים מובילים כמו בינה מלאכותית, מחשוב ענן וניידות, ועושים את המהלך פשוט מכיוון שהם רוצים להיות חלק מהמערכת האקולוגית המשגשגת שלנו".