המשק יתאושש מהמשבר, ומה עם העסקים הקטנים?
התאגידים הגדולים יגלו גמישות ותנאי האשראי שלהם יעזרו להם לצלוח את נגיף הקורונה, ואילו המגזר שמעסיק 60 אחוז מהעובדים במשק נמצא בבעיה גדולה והמדינה לא עושה מספיק כדי לעזור להם. בתוך הכסף
מעט מדי, ובקרוב גם מאוחר מדי: יומיים אחרי החמרת התקנות שמגבילות את תנועת התושבים בישראל בצל מגפת הקורונה, עדיין קשה להעריך מה יהיה הנזק הכלכלי שייגרם למשק מהמשבר. ההערכות הקלות בדבר פגיעה של עשרות בודדות של מיליארדי שקלים הולכות ומפנות את הבמה להערכות אפוקליפטיות במונחים של המשק הישראלי לפגיעה של 100 מיליארד שקל לפחות. וככל שמתרחק מועד החזרה לפעילות נורמלית של המשק, המספרים קופצים.
נתניהו שלח את האוצר להגדיל את הסיוע ל-80 מיליארד שקל
עיקרי התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר: דמי אבטלה משופרים ומענק לעצמאים
אפקט הקורונה: כ-40 אלף מובטלים חדשים היום, שיעור האבטלה מטפס ל-21%
האם המשק יתאושש מהמשבר הנוכחי? בכך נדמה שאין ספק. העולם חווה משברים כלכליים חמורים והצליח להתאושש ואף לחזור לפסים של צמיחה מהירה. במשברים מסוימים לאט יותר (1929), ובאחרים מהר הרבה יותר (2008). התארכות המשבר הנוכחי מקרבת אותנו לתרחיש הראשון ולא לשני.
איך ישרדו העסקים את המשבר? המגזר העסקי נחלק לשתי קבוצות: תאגידים גדולים ועסקים קטנים ובינוניים. הראשונים כנראה יצלחו את המשבר. לרוב החברות הגדולות כריות ביטחון וגמישות רבה בשינוי מבנה ההוצאות. כך הן מיהרו להוציא לחל"ת מאות אלפי עובדים, לפחות עד יעבור זעם. תנאי האשראי שלהם יאפשרו לקיים מגעים טובים יותר מול הבנקים כדי לפרוס את ההלוואות בצורה נוחה יותר, כך שיוכלו לחזור לפעילות כמעט שגרתית בתום המשבר.
הדבר הזה רחוק עשרות מונים ממצבם של העסקים הקטנים, שהמדינה מתגאה שאחראים על מחצית מהתוצר והעסקת 60% מכלל העובדים במשק. עסקים אלה נמצאים במשבר עמוק שמדגיש היטב את אוזלת היד בטיפול של המדינה בהם. השבוע הודיע משרד ראש הממשלה על שורת הקלות לעסקים, שרובה דחיית חובות רגולטוריים. זה רחוק מלהספיק.
בשבוע שבו ארה"ב מודיעה על תוכנית סיוע של שני טריליון דולר (הגדולה בהיסטוריה), בממשלת ישראל עדיין מתמהמהים עם הכנסת היד עמוק לכיס, גם במחיר של הגדלה משמעותית של הגירעון. עד שיתעוררו שם ויבינו שצריך יותר מעוד הלוואה בערבות מדינה, הם עלולים לגלות שחילוץ העסקים הקטנים נעשה מאוחר מדי.
לא שווה את הנייר
בזמן שבישראל עסקו בהגבלות התנועה על אזרחים פירסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח מקיף על שורה של נושאים, שהבולט שבהם הוא ההיערכות הלקויה של מערכת הבריאות בישראל להתפרצות מגפה כמו הקורונה. לא צריך לקרוא את הדו"ח כדי להבין עד כמה המדינה אינה ערוכה למשבר – מספיק לראות את הבלבול הגדול בהנהגת המדינה בפרסום ההנחיות שמתעדכנות חדשות לבקרים וחוסר היכולת לייצר את הדבר החשוב ביותר בימים אלה – אמון של הציבור בנבחריו, שינהלו את המשבר בצורה האופטימלית.
מדו"ח המבקר למעשה אי־אפשר לקחת שום דבר טוב. דו"ח מרוכך, בהתאם למדיניות של אנגלמן שנבחר לתפקיד בדיוק למטרה זו של "ריכוך הביקורת", ועוד כזה שמתפרסם באיחור ניכר, אינו שווה יותר מהנייר שהוא כתוב עליו. הדו"ח הזה הוא עדות נוספת לפעולותיה של הממשלה היוצאת (וממשלת המעבר הבלתי נגמרת) לפירוק המוסדות הדמוקרטיים, שאמורים לפקח על התנהלות תקינה של הרשות המבצעת.
עושר מדומה
משבר הקורונה מציף על פני השטח אמת מדאיגה: אחרי שנים שבהן ממשלת ישראל דאגה לספר לאזרחים עד כמה הכלכלה מעולם לא הייתה במצב טוב יותר, כעת למדים האזרחים בישראל כי אותו "עושר" לכאורה לא תורגם לתיקון של השירותים החברתיים בישראל.
למרבה הצער, כמות הכשלים גדולה: החל ממערכת הבריאות שמאיימת לקרוס אם תחול עלייה חדה במספרם של החולים הקשים בקורונה, דרך מערכת החינוך שברגע האמת לא הצליחה לעבור ללמידה מרחוק, תשתיות התקשורת בישראל שאינן מותאמות לתעבורת הרשת הגבוהה הנדרשת בימים אלו, מערכות הרווחה שנדרשות לעמוד מול מאות אלפי דורשי עבודה חדשים, ועד אוזלת היד בטיפול במגזר העסקי שזועק לעזרה. לאן הלך כל העושר המדומה שהציגו בגאון ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר הנעלם שלו משה כחלון? זו רק אחת מהשאלות שצריכות להיות מנת חלקה של ועדת החקירה שתבחן את הכשלים בהתנהלות של המדינה במשבר הנוכחי, אחרי שזה יסתיים.
אוקיי, מה התוכנית קדימה?
הבעיה הגדולה בניהול המשבר הנוכחי היא התכנון. מסיבות העיתונאים של ראש הממשלה אחת ליומיים בפריים־טיים הפכו להצגה הכי טובה בעיר, אך הן מסתירות את האמת הפשוטה: אין שום תכנון קדימה. אף אחד לא יודע לכמה זמן יהיו ההנחיות החדשות, אף אחד לא מצליח להגדיר מסגרת זמן לחזרה לשגרה, התוכניות הכלכליות המוצגות הן בשלב זה לא יותר מזריקת מספרים באוויר בלי הרבה מהות. וכשעסקים שנפגעו בגל ההצפות האחרון בינואר עוד מחכים לפיצויים מהמדינה, הסקפטיות לגבי יכולות הביצוע של הממשלה מובנת לחלוטין.
ובתוך זה, בכל זאת מילה טובה אחת: השבוע קיים בנק ישראל בהובלת הנגיד פרופ' אמיר ירון מסיבת עיתונאים לנוכח המצב. עם כל האפרוריות של המוסד הזה, היה נעים לשמוע קול אחד שקול, ענייני ומבין עניין בתוך הכאוס שבו מנוהלת המדינה בשבועות האחרונים.
לפנייה לכתב/ת 
