הומור בימי קורונה
מצחיק, משחרר, מפחית חרדות
מזה עשרות שנים מתבצעים מחקרים על חשיבות ההומור. הממצאים מוכיחים, בכל מחקר מחדש, את חשיבותו של ההומור בחיים שבשגרה, ובעיקר בתקופות של לחץ וחרדה. ההומור מתברר ככלי מפחית מתח, משפר מצב רוח, מעורר את מערכת החיסון, ומאחד משפחות או קבוצות בזמן מצוקה. עוד עולה ממחקרים, כי הומור גם מפיג בדידות.
החקר לגבי הקשר בין הומור למצבי לחץ החל בארץ מעט לפני תקופת מלחמת ששת הימים, כשהסורים הפגיזו את המושבים ואת היישובים בגליל, וחדרי המקלטים הפכו אז לחדרי מגורים ולחדרי לימודים עבור רבים מהילדים. החוקרים שמו לב לתופעה אותה כינו "המגנט": ילד שהשתמש בהומור, מה שהפיג את פחדם של הילדים. מאז הפך ההומור לכלי טיפול גם בילדים וגם במבוגרים. בעידן של עולם גלובלי, שמחובר באמצעות רשתות חברתיות, מהווה ההומור גם אמצעי תקשורת בינלאומי. באמצעות צחוק משותף הופכת קבוצת אנשים למלוכדת יותר והיחסים בין חלקיה חיוביים.
אחד החוקרים שהטביע את חותמו על חקר ההומור והוכיח את חשיבות ההומור במצבי חרדה הוא הפסיכולוג, פרופ' אבנר זיו ז"ל, מאבות חקר ההומור בפסיכולוגיה, שגם קיבל ב־1988 פרס בינלאומי על תרומתו למחקר ההומור ושימוש בתרפיה מטעם החברה האמריקאית להומור ופסיכותרפיה. "בסביבה נכונה תינוק יצחק גם בגיל שישה חודשים, בלי להבין כלום, אבל עובדה, שזה עושה לו טוב", נהג לומר.
בתקופה קשה זו, כשהמלחמה בווירוס הקורונה בעיצומה, שוב מוכיח ההומור את היותו כלי יעיל להתמודדות עם כמות הלחצים והחרדות, שהיא כלל עולמית. בעידן של רשתות חברתיות ומכשירים סלולריים, נשלחים מדי יום לצרכנים ולקבוצות חברים בין עשרות למאות סרטונים ותמונות, שצוחקים על המצב ומהווים פורקן לרגע. הסרטונים והתמונות האלו חוצים בדרך הוויראלית מינים ומדינות, ומעניקים את האפשרות להתנתק לרגעים מעין הסערה, להגיע לידי פורקן ושחרור, ולחזור למציאות.
קבלו מספר דוגמאות לבדיחות שרצו ברשתות החברתיות מתחילת התפשטותו של וירוס הקורונה ועד היום. הביטו, צחקו וזכרו: "צחוק יפה לבריאות".
הבדיחות לקוחות מהרשתות החברתיות בארץ ובחו"ל
לפנייה לכתב/ת 
