ועדת הכספים על התייקרות הארנונה: "אצבע בעין הציבור"
הארנונה צפויה להתייקר בשנה הבאה ב-1.1% על פי מנגנון אוטומטי. יו"ר הוועדה ח"כ פורר: "המוני אנשים מפוטרים, שלא לדבר על העצמאים שלא מקבלים סיוע. נציג האוצר: "האלטרנטיבה היא העברות כספים מהמדינה והכסף לא גדל על העצים"
ועדת הכספים של הכנסת דרשה אתמול (ג') ממשרדי האוצר והפנים למנוע כל העלאה בתשלום מסי הארנונה.על פי מנגנון אוטומטי שמופעל מדי שנה צפויה הארנונה להתייקר בשנה הבאה בשיעור של 1.1%.
הטייס האוטומטי צריך לנחות: אפשר גם לא להעלות ארנונה
כץ התקפל: המענק לעידוד תעסוקה יינתן לחברות מהעובד הראש
מנכ"ל גולף: "המכירות עולות על התחזיות"
איקאה מאריכה את החל"ת למאות עובדים
על פי הנוסחה 50% מדמי הארנונה צמודים למדד המחירים לצרכן ו-50% נוספים צמודים לעליית השכר במגזר הציבורי, שעולה מדי שנה בשיעור גבוה יחסית.
חברי ועדת הכספים, בראשות ח"כ עודד פורר, ביקרו את הכוונה להעלות את הארנונה, כאשר הציבור נפגע כלכלית ממשבר הקורונה. "המוני אנשים מפוטרים, שלא לדבר על העצמאים שלא מקבלים סיוע. הנה דרך נוספת לשימת אצבע בעין הציבור", אמר פורר.
איתי טמקין, רכז הפנים במשרד האוצר, אמר כי "החוק משקף את מבנה ההוצאות של הרשויות, אם הן תידרשנה לשלם יותר על הקניות וההכנסות לא יעלו, האלטרנטיבה היא העברות כספים מהמדינה והכסף לא גדל על העצים".
ד"ר יוסי בנישתי, ממשרד הפנים הוסיף כי "הרשויות לא יכולות לעשות שינוי ללא אישור השרים. הרבה מהן נכנסו לגירעונות".
התייקרות אוטומטית
כאמור, התייקרות הארנונה נקבעת באופן אוטומטי על סמך ממוצע של שני מדדים - מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. בעוד מדד המחירים לצרכן בין מאי 2019 למאי 2020 ירד ב-0.59% מדד השכר במגזר הציבורי עלה ב-2.8% מ-10,028 שקל ל-10,309 שקל. כך שהמוצע של שני המדדים עומד על 1.1%.
ההתייקרות גורפת ותחול על כל הארנונה למגורים וכל סוגי העסקים. כאשר לרשויות המקומיות ישנה אפשרות לדרוש שינוי של הארנונה (הוזלה או התייקרות נוספת) ממשרד הפנים והאוצר. אולם כדי שזה יקרה יידרשו שר הפנים אריה דרעי ושר האוצר ישראל כץ לאשר זאת.
הטייס האוטומטי נועד לכסות את ההתייקרות שחוות הרשויות המקומיות על ההוצאות שלהן - רכש ושכר לעובדים. אולם בפועל משרד הפנים דבק במדד שהוגדר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמיושן ולא רלוונטי. אמנם מדובר בהתייקרות לא גבוהה אולם מאז 2007 במצטבר התייקרה הארנונה ביותר מ-33%, כאשר רק בעשור האחרון התייקרה ב-20%. כך למשל, בשנה שעברה עלתה הארנונה ב-2.58%, ושנה לפני כן ב-0.32%. בעוד שבעבר גובה ההתייקרות היה רק 80% מאותו ממוצע, במטרה ללחוץ על הרשויות להתייעל ולא בהיקף מצומצם, אולם גם דרישה זו בוטלה לפני מספר שנים.
כלכלנים: הסכמה גורפת להימנע מהעלאות מיסים בזמן משבר
בקרב כלכלנים ישנה הסכמה כמעט גורפת כי יש להימנע מהעלאות מיסים בזמן משבר, שכן הדבר רק יקשה על המשק להתאושש ממנו, אולם למרות זאת, מאחר והתייקרות הארנונה נעשתה על בסיס "טייס אוטומטי" ולא נדרשת החלטה אקטיבית מצד שר האוצר ושר הפנים, המשרדים נותנים לה להמשיך ולעלות על חשבון הציבור, במקום לדרוש מהרשויות המקומיות להתייעל ולחסוך היכן שאפשר.
ראשי נשיאות המעסיקים והעסקים - רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ואבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, כתבו לראש הממשלה: "אנו מבקשים כי ממשלת ישראל תפעל לתיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תוך השבת מקדם ההתייעלות השנתי בגובה 20% לפחות מגובה העדכון השנתי, וביטול ההצמדה לשכר במגזר הציבורי, כך שהתייקרות הארנונה תהיה בגובה מדד המחירים לצרכן. בנוסף, נבקש כי תורה על הקפאת עליית מס הארנונה בשנת 2021, כולל איסור על העלאות חריגות וביטול אגרות השמירה".
עוד הוסיפו: "בימים בהם כל המגזר העסקי וכל משק בית בישראל עוברים תהליכי צמצום והתייעלות, הופתענו לגלות כי ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה על התייעלות גם ברשויות המקומיות, והחליטה להמשיך לייקר את מס הארנונה גם בשנה הבאה בשל התייקרות השכר במגזר הציבורי. זאת, כאשר תשלומי מיסי הארנונה השנתיים על המגזר הפרטי והעסקי בישראל הנם מהגבוהים בעולם ועולים על 30 מיליארד שקל בשנה".
לפנייה לכתב/ת 
