חיפה, חיפה, עיר עם נמל

גם היום, במרחק של למעלה מ-50 שנה, זוכר אשל ארמוני, יו"ר דירקטוריון חברת נמל חיפה, את הפעם הראשונה בה ראה את הנמל. "עלינו לארץ מארה"ב כשהייתי ילד בן 8, דרך נמל חיפה", הוא מספר. "שני הדברים הראשונים, שמשכו את תשומת ליבי, כשהאנייה התקרבה לחוף, היו השחפים והר הכרמל. כשירדנו לחוף, לקח אותי דודי לאחד הקיוסקים בנמל, וקנה לי מיץ תפוזים. מאז, בשבילי להיות ישראלי, מזוהה עם מיץ תפוזים".

בשלוש השנים האחרונות, מאז נכנס לתפקידו, מוביל ארמוני את הפרטת הנמל אותו פגש כילד, תהליך מורכב, שמחייב אותו לנווט בהצלחה בין כל השותפים לתהליך, והם לא מעט. "זכיתי להחזיק בתפקיד, שמאפשר לי ללוות את הנמל בנקודת הזמן של אירוע משמעותי כזה", הוא מצהיר. ואירוע כזה, כמו אירועים דומים אחרים, לא עובר חלק. הסכמי רפורמה נרחבים בין נציגות עובדים וממשלה, נתקלים בהתנגדויות, שהיו גם נחלתו של ארמוני. בסופו של תהליך, לפני כשלושה חודשים, חתמו כל הגורמים הרלוונטיים על הסכם עקרונות, לפיהם במהלך 2021 הנמל יופרט. "כל השוק הנמלי של ישראל עומד לעבור טלטלה. בעוד שנה עד שנה וחצי יהיו פה שני נמלים חדשים: נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד, כהמשך לרפורמת הנמלים שהחלה ב 2005. הצלחת התהליך תייצר עבור המשק הזדמנויות חדשות, תייעל ותגביר את התחרות".

אשל ארמוני בנמל (צילום: ורהפטיג ונציאן)

מה היתרונות והחסרונות שיש להפרטת נמל חיפה?

"אני לא מוצא חסרונות, להפך. אני מקדם בברכה את הרפורמה. המהלך מחייב את נמל חיפה להתאים את עצמו לתחרות, וכנמל מופרט, הוא יתחרה הרבה יותר טוב בשני הנמלים החדשים, מאשר היה מתחרה כחברה ממשלתית. קושי עיקרי בתהליך כזה, שהוא מחייב התייעלות ופרישה של עובדים. אני שמח שגם זה מאחורינו, והכל בסופו של דבר נעשה בהסכמה. לפי התכנון, נייצר חזית ים גדולה יותר מאשר יש בנמל ת"א, ותהיה טיילת מודרנית ואטרקטיבית. זה ייצר בדרום העיר ריכוז של סטארטאפים, יחייה את האזור וייתן לו אופי דומה כמו של נמלים בברצלונה ובדרום אפריקה. בהאנגרים יתקיימו אירועים גדולים, שיקנו למקום ניחוח רומנטי, ואת תחילת התהליך ראינו, למשל, בצילומים של נינג'ה ישראל ובמשדר המרכזי ליום העצמאות של ערוץ 13, שצולמו בנמל. אם נעבוד כולנו יחד, החלק הראשון של התוכנית יושלם בטווח של 3-4 שנים, והתוצאה תהיה מרהיבה".

למעשה, לנמל חיפה המודרני אחראים הבריטים, ששלטו בישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, והכריזו רשמית על פתיחתו ב-1933, וכשארמוני מדבר על הרחבת חזית הים, הוא מכוון לתיקון "חטא הייבוש" של רצועת ים בגודל של מאות דונמים, שייבשו הבריטים, כדי לבנות בה מחסנים, בתי מלאכה ושאר מתקנים. ביוני 1948, לאחר הכרזת המדינה, נמסר הנמל רשמית לעיריית חיפה, ודגל ישראל הונף בטקס מרגש. ב 1968 עבר נמל חיפה, כיתר נמלי ישראל, לניהול רשות הנמלים, ורק ב 2005 הוא החל לפעול כגוף עצמאי, במסגרת רפורמת הנמלים, לפיה בוצעה הפרדה של רשות הספנות והנמלים לארבע חברות ממשלתיות. ב- 2018 הושג סיכום עקרוני בין הממשלה וההסתדרות על הפרטת הנמל. לפי הסיכום, יימכר הזיכיון להפעלת הנמל לידי משקיע אסטרטגי למשך 34 שנים מ-2021. "הרפורמה ההיסטורית לא היתה יוצאת לדרך לולא הרוח הגבית שקיבלתי ממנכ"ל הנמל, מנדי זלצמן, מהנהלת הנמל, מהדירקטוריון והעובדים, ומנציגי ההסתדרות, שרי האוצר והתחבורה, מנכ״לי משרדיהם, רשות החברות וגורמים נוספים. לייצר דיאלוג בין 14 גורמים שונים, לכנס את כולם לחתימה על הסכם, זה אחד מהדברים המסובכים שעשיתי בחיי", הוא מודה. "החתימה על ההסכם היא עבורי רגע מכונן, ועכשיו כולנו צועדים יחד למימוש החזון".

רק שבינתיים התחלפה ממשלה. מונית לתפקיד ע"י שר האוצר לשעבר משה כחלון, שפרש מהחיים הפוליטיים. שר התחבורה, שותפך לרפורמה ולהסכם, ישראל כ"ץ, הוא היום שר האוצר. לתפקיד שרת התחבורה נכנסה מירי רגב, ומנכ"לית המשרד, קרן טרנר, הוחלפה ע"י עופר מלכה. הכיסאות המתחלפים האלו לא גורמים לך לחשש באשר למימוש התהליך?

"אני ער לכל השינויים הפוליטיים, ומברך על ההחלטה למנות את כ"ץ ורגב לתפקידים אלו. אין לי ספק ביכולות של מירי רגב, ואני בטוח שהיא תקיים את הרפורמה, בדיוק כשם שכ"ץ, כשר האוצר, ימשיך לקדם ולתמוך בנושא, בו האמין ואותו קידם כשר התחבורה. לא פשוט להוביל רפורמות במגזר הציבורי, צריך לשם כך הרבה ביצועיסטים, הרבה כוח, ורוח גבית של שרים דומיננטיים. כחלון הביא את ההחלטה, ועכשיו אלו האנשים במקום ובזמן הנכון לבצע אותה. אמנם זה תהליך ארוך ומסורבל, אבל זה יקרה, כי הרפורמה בנמלים היא אינטרס חשוב ומשותף של כולם".

נמל חיפה וברקע הנמל הסיני החדש (צילום: ורהפטיג ונציאן)

"רוב נשי בדירקטוריון זה כוח".

אחת השאלות שנמצאות באויר בימים אלו, לאחר החתימה על ההסכם, היא זהות המשקיע. לשאלה אם יש לו כבר הערכה או ידיעה לגבי זהות המשקיע, משיב ארמוני בנימוס: "עד שלא יגיע מי שיראה לי את הצ'ק, לא אוכל להשיב על השאלה. אני מעריך שבקרוב נדע אם זה משקיע אחד ומיהו, או אם זו קבוצת משקיעים".

אנחנו נמצאים בימים אלו באסטרטגיית יציאה, אבל משבר הקורונה עדיין כאן, והמצב הכלכלי של המשק בכי רע. מה עשה המשבר לנמל?

"השפעת הקורונה על הנמל נמדדת בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר, הנמל תיפקד כרגיל בזמן הסגר. המשכנו לשנע סחורות אל הנמל וממנו. גם עכשיו הנמל עובד כרגיל. השאלה הבלתי פתירה כרגע היא מה יקרה בטווח הארוך, כי ההשפעה היא גלובאלית. ככל שתהיה השפעה כלכלית גלובאלית שתקטין את כוח הקנייה, זה ישפיע על התנועה של הסחורות, עד שהמצב יתיישר מחדש. ביום העצמאות פרסמתי טור, בו כתבתי, שאמנם לא כך תכננו את השנה הזו, אבל עדיין יש לכולנו סיבה לגאווה. 72 שנים שאנחנו עצמאיים ואחראיים לגורלנו, ויש ביכולתנו, כמדינה, לעמוד מול כל משבר, לצלוח כל קושי. זו לא תקופה פשוטה עכשיו, אבל נתגבר גם על הקושי הזה".

בין הדברים החשובים לארמוני להדגיש נמצאת העובדה, שחברת נמל חיפה שומרת על התואר שלה כחברה הממשלתית בעלת שיעור הייצוג הגבוה ביותר לנשים בדירקטוריון. מתוך ארבעה חברי הדירקטוריון, שלוש הן נשים. "רוב נשי בהנהלה ובדירקטוריון זה כוח. נוצר תמהיל אנושי, שמשפר את תהליך קבלת ההחלטות. לנשים מנהלות יש פחות אגו, יותר קשב ויכולת דיאלוג".

מסלול החיים של ארמוני, בן 61, מאז נטע יתד בישראל, מרתק. את שירותו הצבאי העביר כלוחם וכקצין בשייטת 13. בהמשך סיים תואר ראשון בהיסטוריה וכלכלה, ותואר שני במנהל עסקים ובפילוסופיה של הדתות. ב-1987 התגייס למוסד לתפקידים מיוחדים, ממנו פרש ב-2010. ב-23 שנות שירותו במוסד, לקח חלק במבצעים רבים בישראל ומחוצה לה. בין היתר השתתף בהעלאת יהודי אתיופיה במבצע משה, ניהל פעילות חשאית במלחמת לבנון השניה ובמבצע עופרת יצוקה, והשתתף במבצעים רבים נוספים, שמן הסתם יישארו עלומים. בתפקידו האחרון כיהן כראש אגף. לפני שנבחר פה אחד ליו"ר הנמל, כיהן כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, תחת שר השיכון דאז, יואב גלנט, אותו הכיר במהלך השירות בשייטת, ולפני כן כמנכ"ל עיריית כפר סבא. הוא מתגורר בתל אביב, גרוש פעם שנייה ואב לחמישה.

אשל ארמוני, יו"ר דירקטוריון חברת נמל חיפה(צילום: ורהפטיג ונציאן)

בניגוד להיותו איש סוד ודממה בשירותו הצבאי ובשירותו במוסד, בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון, מקדם ארמוני שקיפות. לראייה, לפני כחצי שנה עלה לאוויר אתר האינטרנט של הנמל, בו ניתן לעקוב בזמן אמת אחר פעילות הנמל בתחום המטענים ובתחום המתפתח של תיירות וקרוזים. "האתר החדש מביא לידי ביטוי את האסטרטגיה של החברה לשנים הקרובות, שכוללת חדשנות ושקיפות והמשך שיפור השירות", הסביר.

אתה הולך עם הפנים קדימה, מוביל שינויים, עד כדי מהפכות. יש בכ"ז רגעים בהם אתה עוצר לרגע, וחוזר לעבר, למשל לאימונים בשייטת, שהתקיימו בנמל?

"בוודאי. צברתי הרבה שעות מתחת למים של נמל חיפה בזמן שירותי בשייטת. כשנכנסתי לתפקידי, ביקרתי בבסיס הקטן, ממנו יצאנו לצלילות. הבטתי במקום, שקיבל פרספקטיבה אחרת לגמרי, והבנתי את משמעות הזמן. זו הייתה עוד סגירת מעגל עבורי".