הופכים את הסרטן לשפעת
החלום של כולנו הוא שסרטן יהפוך לשפעת. מחשבה קצרה נוספת, תלמד אותנו שהשוואה אינה רחוקה מן המציאות. הלא השפעת הינה אויב קבוע כל חורף מחדש, מאמץ חיסוני אדיר מתקיים מדי שנה למניעת השפעת בכל רחבי העולם, זני חיסונים מהונדסים גנטית מפותחים לאותו יצור המשנה את אופיו בצורה אקראית. ועדיין, החזקים שורדים, והחלשים נכנעים.
גם מחלת הסרטן הינה גורם מכריע, שתתקוף כ-40% מאיתנו, חומקת ממערכת החיסון, משנה את אופייה מטיפול לטיפול ומשאבי עתק מושקעים למיגור התופעה. בדומה לשפעת, מניעה מוקדמת עומדת בעדיפות יתרה, ועלינו כחברה החובה להילחם בעישון, בזיהום האוויר, בהימנעות מחשיפה לשמש ובמאמץ מתמיד לשיפור התזונה. בתחום האבחון המוקדם, לפנינו מלאכה מרובה ובכללה החדרת סקר לסרטן הריאה שעומד בראש המשימה, חיזוק הסקר לממאירות המעי הגס וביסוס הסקר לסרטן שד.
שיפורי הטכנולוגיה ופרויקט הגנום האנושי הובילו להבנה טובה יותר של מנגנוני הסרטן, ולהולדת מכלול תרופות ביולוגיות החוסמות מסלולי סרטן באופן סלקטיבי בסוגי סרטן רבים. פריצת הדרך הבולטת היא במחלת הלוקמיה הכרונית (CML) שהפכה ממחלה בה השרידות הייתה כשלוש שנים בשנת 1980, למחלה בה היא עומדת עד מעל 27 שנים כיום!
הצלחות רבות קיימות בתחומים רבים אחרים, אם כי בשיעורים נמוכים יותר, אך המגמה ממשיכה והיכולת לאתר את מסלולי העמידות של הגידול מאפשרת התאמת טיפול מחודשת והארכת חיי המטופלים. גם השנה, בדומה לשנים קודמות, התבשרנו ביעדי טיפול חדשים ובהצלחות חדשות הנותנות מענה לאוכלוסיות שונות בעולם הסרטן.
הצלחת הטיפולים הביולוגיים מותנת איפה באיתור המסלול הבודד והנקי המניע את התא הסרטני לחלוקה אינסופית. ריבוי מסלולי שפעול ועומס שינויים גנטיים מרמזים לרוב על חוסר יעילות של חסימת מסלול בודד והצורך בגישה שונה. זו הגיעה לסל הכלים האונקולוגי בצורת האימונותרפיה, המחדדת את פעילות תאי החיסון כנגד תאי הסרטן אשר הצליחו לחמוק ממערכת החיסון באמצעות פיזור חלבוני מיסוך בסביבתם הקרובה (PDL1). תרופות אלו, המעצימות את פעילות מערכת החיסון, פתחו אופקים מרחיקי לכת, ולא רק שהביאו להארכת חיים אלא איפשרו אף הבאת מזור מוחלט לחלק מהחולים במחלות שנחשבו בעבר כחשוכות מרפא כגון סרטן העור (מלנומה), סרטן הכליה, סרטן הריאה וגם סרטנים אחרים.
מכלול החידושים והיכולת הטובה יותר להכיר את אופיו של הגידול, מאפייניו הגנטיים המדויקים ולעיתים אף הכרת השינויים החלבוניים/תרגומיים, מאפשרים תפירת חליפה אישית טיפולית השונה ממקרה למקרה. רפואה מותאמת אישית במיטבה, מכניסה למשוואה גם את מאפייני המטופל עצמו. גיל עשרים שונה משבעים, רזה שונה משמן והאופטימי שונה מהפסימי.
מה עוד נכנס למשוואה? זמינות הצוות, יכולות אבחון, נגישות לתרופות ובקיצור, שוויוניות! כאזרחי מדינת ישראל, זכינו לסל בריאות יעיל ונדיב, אך תמיד יהיה רובד אבחון נוסף ויכולות טיפול שאינן בידי הכול. כקהילה רפואית, אנו עושים ככל הניתן להנגשת כלי אבחון מולקולריים מיטביים בכלל בתי החולים, והנגשת תרופות המותאמות לרוב בהתאם לכללי הסל.
עם זאת, בעיון בנתוני התחלואה והשרידות הארציים בולט הפער בין המרכז למול הפריפריה. חולי הסרטן באזור הנגב והצפון מאובחנים מאוחר יותר ושורדים פחות בהשוואה לחולי המרכז. חובתנו לכן לפעול לשיפור האבחון המוקדם ולהעצמת טכנולוגיית האבחון והריפוי, למען הענקת שירותי רפואה שוויוניים בכל רחבי הארץ.
מרכזי סרטן כוללניים המשולבים במחקר בסיסי ויישומי קמו בכל רחבי הארץ, והמקצוע האונקולוגי הפך ממקצוע אפור למדע בדיוני תוך שימוש בכלי גנומיקה מתוחכמים, ביופסיות נוזליות, ניתוחים ביו-אינפורמטיים ורק מידע הסייבר נראה חסר. בחודש הקרוב ייפתח בסורוקה המרכז הגדול בישראל לטיפול ולחקר מחלת הסרטן: "מרכז לגאסי הריטג' לאונקולוגיה ומכון ד"ר לארי נורתון".
ההצלחה בהארכת חיי חולי הסרטן כורכת בתוכה את הצורך במערך הדמייתי זמין, רפואה תומכת נרחבת ובמספר מומחים הולם לשנות המעקב הארוכות. בשנת 2015 אובחנו בישראל 26,164 מקרי סרטן חדשים ובהם מטפלים כ-300 מומחים בלבד. ומה עם אלה שכבר אובחנו? אכן, העלייה בתוחלת החיים וההצלחה הטיפולית מגדירות עבורנו כי העצמת הקיים והכשרת הצוות הם צו השעה.
בשיתוף סורוקה, מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית
לפנייה לכתב/ת 
