אתם בוחרים - אנחנו מנגנים

ללא ספק, מדובר ברעיון מדליק. בכניסה לאולם כל-אחד מאיתנו קיבל תפריט מוזיקלי ובו למעלה מ-40 "מנות" (פריטים מוזיקליים) מסודרים על פי ז'אנרים שונים. בתפריט ישנן מנות בארוק ויש מנות פופ ורוק. יש יצירות אופראיות ויש כמובן יצירות קלאסיות וניאו-קלאסיות, רומנטיות ומודרניות. וגם שירים ישראליים ואפילו מנות לילדים. בכל קטגוריה - בין שניים לשלושה פריטים.

אנשי ה"Shuffle Concert". תפריט מגוון לקהל המעוניין

כך, נוכל למשל לבחור באריה מתוך הסטאבט מאטר של פרגולזי (בקטגוריית הבארוק); טריו לפסנתר מאת שוסטקוביץ בקטגוריה של מוזיקה מהמחצית הראשונה של המאה ה-20; קטע לקלרניט ופסנתר בקטגוריה האימפרסיוניסטית; ושיר ערש של שסה ארגוב, בעיבוד לאבוב ופסנתר בקטגוריית השירים הישראלים.

כל תפריט כזה ממוספר. על הבמה נערכת הגרלת בזק, עולה מספר תפריט ,בעליו המאושר רשאי להזמין לעצמו יצירה מן התפריט והאנסמבל מיד נכנס לפעולה. בסיבוב הבא שוב הגרלה, שוב מישהו מהקהל רשאי לבקש יצירה (אלא שאסור לו לחזור לקטגוריה מוזיקלית שכבר נוגנה) - וחוזר חלילה.

שם המופע הזה הוא "Shuffle Concert", קונצרט ערבוביה (בתרגום בעייתי למדי). הרעיון של קונצרט מסוג זה אינו סתם קונצרט פיוז'ן של קלאסי וג'ז, רומנטי ורוק. מדובר בשינוי של חוקי המשחק המקובלים בעולם המוזיקה. לא הקהל וגם לא המבצעים יודעים אילו יצירות יעלו בקונצרט.

חפיסת הקלפים המוזיקלית הזו מתערבבת (מכאן ה-Shuffle) באופן מקרי לגמרי מדי ערב, והתוצאה לפיכך היא קונצרט ייחודי מדי ערב. קונצרט שטעמיהם הפרטיים של צופים מקריים בקהל מכתיבים את הרכבו.

אך לא רק זאת: מקץ שתיים-שלוש יצירות, אתה לומד מי באנסמבל טובים יותר, מושכים להאזנה. כך למשל הקלרניטיסטית המשובחת צדה את אוזנינו חיש קל, ומיד סימנתי בתפריט שלי את כל היצירות שבהן מופיע קלרניט, בתקווה שאעלה בגורל ואוכל לזמן אותה שוב.

כמובן ששום דבר אינו מבטיח שטעמי יהיה דומה לזה של שכני, שדווקא התפריט שלו עלה בגורל. המעורבות הפעילה הזו של הקהל בעיצוב הקונצרט שהוא בא לשמוע, מבטיחה גם עירנות רבה, קשב פעיל והנאה מורכבת יותר. כמו שאמרתי - רעיון מדליק.

מי ומה ב-Shuffle

אנסמבל Shuffle מניו יורק הוא הרכב יוצא דופן של פסנתר, שני כלי נשיפה (קלרינט ואבוב), שני כלי קשת (צ'לו וכינור) וזמרת סופרן. כולם צעירים, רובם מעולים, רובם בוגרי ג'וליארד - בית הספר הגבוה למוסיקה בניו יורק, לרובם קריירה בינלאומית בנסיקה.

כדי להבטיח מופעים מעורבים שכאלה, מתחזק האנסמבל למעלה מ-40 יצירות ב-18 סגנונות מוזיקליים שונים, ועל פי רב דומה שמיומנותם גבוהה דיה כדי לתחזק רפורטואר כל-כך הטרוגני.

פסטיבל צנוע וטוב

קונצרט שאפל החביב היה יריית פתיחה מוצלחת בהחלט לפסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה ושבוע הגיטרה 2011, שנפתח היום (ב') במוזיאון תל-אביב.

הפסטיבל מתקיים מאז 1999 והוא מתאפיין במגוון מוזיקלי עשיר במיוחד - מוזיקה קאמרית, תזמורתית, הרכבים קוליים ומוזיקה עממית. פסטיבל אקלקטי, במובן הטוב של המילה, שמפגיש סגנונות, תקופות וסוגות.

השנה בולטים בו אמנים ישראלים שפועלים בשנים האחרונות בהצלחה בחו"ל, שהפסטיבל מבקש להפגישם עם הקהל הישראלי. כמה נקודות ציון: אנסמבל Clematis מבלגיה המתמחה בביצוע אותנטי של מוזיקה אירופית מהמאה ה-17; דואו הפסנתר יערה טל ואנדראס גרוטהויזן מגרמניה, שינגנו את וריאציות גולדברג של באך בעיבוד לשני פסנתרים.

במסגרת שבוע הגיטרה: מוזיקה צוענית בביצוע אנסמבל הגיטרות הרומני טריו זמפירסקו ומוזיקה קלאסית בעיבודים לגיטרה בת שמונה מיתרים עם הגיטריסט הווירטואוזי הברזילאי פול גילברייט.