מיומנת ומרגשת: מאדאם באטרפליי בישראל
האופרה הישראלית הגישה ביצוע רהוט ואפקטיבי של האופרה המפורסמת של פוצ'יני "מאדאם באטרפליי", הן מבחינה חזותית והן מבחינה מוזיקלית - בזכות סולנית מעולים
ג'קומו פוצ'יני (1858- 1924), בשמו המלא ג'קומו אנטוניו דומניקו מיקלה סקונדו מריה פוצ'יני, התמקד באופרות שלו בנשים שהתמסרות היתר שלהן לאהבה הביאה אותן להרס עצמי נורא. רב הגיבורות שלו מאבדות את חייהן בשל אהבתן. כך התופרת הענייה מימי ב"לה בוהם", כך טוסקה הזמרת הנערצת ב"טוסקה", וכך כמובן צ'ו-צ'ו-סן –-הגיישה היפנית הקטנה ב"מאדאם באטרפליי". ויש לא מעט הפקות שאפילו את הנסיכה הסינית גיבורת "טורנדוט", אופרה שלכאורה מסתיימת בניצחון האהבה, מחסלים עם פיגיון בליבה (כך למשל בהפקה משובחת של האופרה הישראלית לפני ארבע שנים).
קצין לא ג'נטלמן
גיישה יפנית צעירה נמכרת לקצין צי אמריקני בעסקה המשלבת חכירת בית ונישואי תועלת קצרי-מועד. אלא שלאסונה של "הפרפר" היפהפייה צ'ו-צ'ו-סן, היא מתמכרת לאהבתה עד כלות. והיא מממירה את כל חייה - משפחתה, דתה, עתידה - בעבור הזיית השווא של אהבת האמת כביכול.
הקצין מסתלק לו מקץ כמה חודשי הנאה משותפים, מותיר אותה, עם ילד בכרסה, ענייה ומצפה נואשת לשובו. מקץ שלוש שנים הוא חוזר. ואתו רעייתו האמריקנית. מאדאם באטרפלי הלומת ייאוש נועצת בליבה פגיון.
גם אם מדובר בסיפור מלודרמתי ומופרך, כדרכן של רוב האופרות, אין כמו אופרה לחולל על-בסיס סיפור שכזה קסם של ממש. דומה כי כל תכליתה של הדרמה המופלגת להיות אך שלד שעליו יפריח פוצ'יני מוזיקה גאונה. ואת זה הוא ידע לעשות נפלא.
המוזיקה של פוצ'יני לעולם קליטה, מכמירת-לב, אוחזת בכליותיו של המאזין ומפעימה אותו. אין לפוצ'יני יומרות-על הגותיות או פילוסופיות. הוא מבקש רק הזדהות והתרגשות. ואת אלה הוא ידע לחולל היטב עם תזמור עירני, אריות קסומות, ודואטים מעוררים.
ג'קומו פוצ'יני חיבר את "מאדאם באטרפליי" בראשית המאה (הצגת הבכורה התקיימה בלה סקאלה במילנו ב-1904). והוא חזר ושכתב את האופרה שוב ושוב, במהלך כל העשור, עד שמצא את הגרסה הנכונה לטעמו והיא הרווחת היום.
סגנונו המוזיקלי, הפוסט-רומנטי, מושפע עדיין מוורדי, אך גם מהסגנון הכמו-ריאליסטי, ה- Verismo, של סוף המאה ה-19 (שהתמקד ברגש על חשבון הצורה המוזיקלית הנוקשה של התקופה הקלאסית). זו מוזיקה שכבר נוגעת במודרנה עם אלמנטים יחודיים לפוצ'יני. כך למשל השימוש שלו ב"שיחה מושרת" (canto parlando) כשהדמויות "משוחחות" ביניהן במשפטי שירה קצרים.
אין זמרת סופרן גדולה שלא ביצעה את "מאדאם באטרפליי". הרשת מלאה בהקלטות נהדרות, כך למשל מריה קאלאס שרה את Un bel di ("יום אחד יפה") - ארית האהבה במערכה השנייה, מהפופולריות ביותר בספרות הסופרן. מאדאם באטרפליי הוזה את יום שובו של אהובה: "קטנה שלי הוא יקרא לי, רעייתי שלי, תפרחת תפוז ריחנית" .
שירה כחול לבן
ההפקה שעלתה אמש בתל-אביב, כבר עלתה על אותה במה לפני ארבע שנים. זוהי גרסתו של הבמאי הפולני מריוש טרלינסקי: המנהל האמנותי של בית האופרה הלאומי של פולין. הוא יצר מופע אינטליגנטי, מאופק ודרמטי בו-בזמן ומרשים מאוד חזותית. כמה מן המעמדים שחולל מפעימים ממש, כמו למשל הגלישה החרישית של הסירות הנושאות את מאדאם באטרפליי וקרוביה אל החתונה, בראשית המערכה הראשונה, לאור השקיעה האדומה כדם. הגיבור הגדול של הערב הוא מעצב הבמה בוריס קודליקה, שיצר עולם, במקצת התמונות חלול ואוורירי, ובמקצת התמונות מדהים ואקסרווגנטי, וכך או כך נתן למופע כולו עוצמה.
זו אחת ההפקות הנדירות באופרה הישראלית שכמעט כל בכירי הסולנים בה הם זמרי אופרה ישראלים. בראשם הסופרן הישראלית אירה ברטמן בתפקיד מאדאם באטרפליי. המאדאם שלה אינה עדינה ואוורירית, כפי שיש רבים שיעדיפו. לה יש קול מערבי גדול, דרמטי ולא לירי, אך בעיני מרשים. לרגעים היא מרגשת ביותר (אם כי דווקא ארית האהבה במערכה השנייה היתה אמש, בחלקה, עצורה מעט). בפתיחת האופרה, כמו גם לקראת סיומה במערכה השלישית ("יותר מדי אור בחוץ, יותר מדי אביב..") היא היתה נפלאה ממש.
טובה לא פחות היתה המצו-סופרן איילה צימבלר בתפקיד סוזוקי,
המשרתת של מדאם באטרפליי. לצימבלר קול חם, עשיר גוונים ונוגע. הבס-בריטון הוותיק ולדימיר בראון, היה כדרכו מעולה. זמר יציב ששוב ושוב מגיש לנו הופעות מהוקצעות ומשכנעות. גם יוסף ארידן הטנור בתפקיד גורו השדכן - ספק שטן, ספק נוכל קטן, ספק ליצן - הגיש הופעה אפקטיבית וטובה. כל אלה כאמור זמרים כחול-לבן. ודווקא הטנור המיובא מסרביה, זורן טודורוביץ', בתפקיד הקצין האמריקני פינקרטון, לא שיכנע. טודורוביץ' ביצע אותו תפקיד גם בהפקה לפני ארבע שנים. הוא זמר טכני יעיל אמנם ובעל קול נאה, אך בלתי אמין מבחינה רגשית. ארית החרטה שלו במערכה השלישית לא היתה משכנעת.
את המופע כולו הניע בהצלחה רבה המנצח האיטלקי לוצ'יאנו די מרטינו שניצח על תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית ראשון לציון - במיומנות משובחת ובטמפרמנט דינמי. בסך הכל ערב אופראי משובח, ולפרקים מרגש אפילו.
