לתפוס טרמפ עם ירמי קפלן: חדש על המגש
אדם זיו וירמי קפלן מפנים אצבע משולשת לתל אביב ותופסים טרמפ למדבר, שירלי קונס בקליפ אנימציה קסום ומלנכולי, טמיר שטרית מזכיר לנו מה זאת מחאה ויוחנן קרסל חוזה את עליית הפאשיזם בבאר שבע. "חדש על המגש"
לא בתל אביב
כמה שירים שאפשר לכתוב על אמריקה, כך אפשר לכתוב על תל אביב. כידוע, מדובר בעיר שלא נרדמת, יא חביבי, וגם שכנתה - אין כמוה בלילות. אז לאדם זיו נמאס מכל זאת, ובסינגל הראשון "טרמפים" מאלבומו הבכור "לפחות זה", הוא החליט לומר אחת ולתמיד: "שתז***ן תל אביב".
מי שנתן לו במשימתו זו יד עם מקל תיפוף הוא לא אחר מאשר ירמי קפלן, שחתום על ההפקה המוזיקלית של האלבום, וגם מופיע לצדו של זיו בקליפ לשיר השמח, שהולך על קו פולקי עם נגיעות סווינג קלות. חוץ מהם, מככבים בו שני צעירים פוטוגניים וצוהלים, שתופסים טרמפ מהעיר הגדולה למדבר הגדול עוד יותר. האלבום כולו, בטח תרצו לדעת, הוקלט כולו במרתף של קפלן (בחיינו) ושולטים בו הקונטרה בס, הפסנתר, החצוצרה ואווירה ג'אזיסטית חופשייה. למה לא, אנחנו אומרים. צפו.
רק טיפת מזל
באופן כללי אנחנו בעד איטן סולומון. גם באופן פרטני, בקריירת הסולו שלה, אבל גם כפי שהיא פועלת היום - במסגרת טטיש, יחד עם איש להקת כלבי רוח, איתי שטרית. טטיש עושים פאוור פופ כיפי, שקצת מזכיר גרסה רכה יותר של ה-Yeah Yeah Yeahs, או גרסה אגרסיבית יותר של הטינג טינגס, נניח.
הסינגל החדש שלהם, "Luck", עוסק, במילותיהם, "בטווח שבין מזל לאומץ. התחושה שמזל הוא אינו דבר שאפשר להסתמך עליו היא עניין של החלטה, של סטייט אוף מיינד. השיר 'Luck' מעביר את התרוממות הרוח כשההחלטות שלנו הופכות למציאות באמצעות ביטים עוצמתיים, קלילות מלודית לצד אינטנסיביות סוחפת". את הקליפ, הכיפי לא פחות מהשיר, ביימה, כתבה וערכה רוני קידר. בקיצור איטן סולומון. אנחנו בעדה.
הנה באה השמש
אנחנו גם ממש בעד שירלי קונס, ובעד הקליפ הטרי שלה, שיצא במסגרת אלבומה החדש שנחת בחודש שעבר. הקליפ, שמורכב מ-70 פריימים, הוא פרי עבודתו של ערן הילל, מאייר, אנימטור ובמאי. הילל לקח את הכאב והעצב המינימליסטי של "שמש" והפיק עבורו פיסת וויזואליה מלנכולית התפורה ממש למידותיו. גוון הקול של קונס הוא בין המיוחדים שיש בשוק כרגע, ו"שמש" הוא שיר קטן, יפה ועצוב שבא לשמוע שוב אחרי ההאזנה הראשונה. ואז לרצות למות קצת.
באמת תורידו את שכר הדירה כבר
אנחנו גם ממש בעד תמיר שטרית. למען האמת, אנחנו מוכנים לתמוך בכל מי שמוכן לשיר על יוקר המחייה, כפי שעושה המוזיקאי בשיר "דאון טאון תל אביב".
"וכל הקיץ הם צעקו 'תורידו את השכר דירה יא בני זונות'", הוא שר בתזמון מושלם עם יום הולדתה החמישי של מחאת 2011 שלא צלחה באמת. "איך אפשר לחיות כאן, משהו חייב להשתנות, המלך הוא עירום כך צעקו כולם, שתיתי את הכל, את הביוב, את הירקון, ואהבתי אותך עדיין ונשארתי אחרון".
כן, לא רק גוון הקול של שטרית מזכיר ברגעים מסוימים שלמה ארצי צעיר - גם התוכן פה כולו מחאת ההמונים. אלבומו הראשון, "חלודה וצמר גפן", אותו הפיק דניאל סלומון, יראה אור בקרוב ויש לקוות שעוד אמנים יפתחו את הפה כמו הבחור הצעיר הזה, ויעיזו להטיח כמה מילות ביקורת על האופן בו כל העסק מתנהל פה. "ועכשיו עברה שנה ואת עברת לברלין, ממש כמו רואי מאריתריאה", הוא אומר. "וכתבת שזה חלום להקים פה משפחה, אבל בארץ כל דקה את מרגישה עוד נשיכה". אאוץ'. ונתעלה מעל העובדה שהלחן נשמע דומה (מאוד) לזה של להיטה העל נצחי של אואזיס, "Whatever".
אמריקה!
איתמר ועקנין נולד וגדל בבאר שבע. עד היום הוא התגורר באילת, גבעתיים, הרצליה, תל אביב, ראשון לציון ואפילו בארצות הברית! אמריקה! הוא סופג השראה מאתניקס, יגאל בשן, הביטלס ומייקל ג'קסון (אמריקה!), ומנגן על גיטרה, מפוחית, כלי הקשה ופסנתר. אגב אתניקס, תמיר קליסקי הפיק ועיבד את שירו החדש, "הכל בראש" (טוב, יחד עם אהרון קמיגרוב), למילים ולחן של ועקנין.
אחת ההשראות על ועקנין, כפי שהוא מספר, היא נופיה הקסומים של ישראל (לא אמריקה!), ואלו גם מציצים לרקע ילדים בפעולה של הצופים, או פעילות נוער כלשהי, המתועדת בקליפ. השיר מזכיר לנו את האיזורים המוזיקליים שבין הראל מויאל לעידן עמדי (ישראל!), אבל גם ארצות הברית מיוצגת בו, ובעיקר אמני הרוק שעיצבו אותה באייטיז ובניינטיז, כמו הרד הוט צ'ילי פפרס ומטאליקה. אמריקה.
תנו לו יד, ונלך
"הלוואי והיו לי עוד ידיים", מבקש המוזיקאי איתן שפירא בסינגל הראשון מתוך אלבומו הבכור שבדרך, עליו עבד בארבע השנים האחרונות. ובכל זאת, השתיים שברשותו הספיקו לו כדי להפיק מוזיקלית ולנגן על רוב הכלים בבלדת האהבה הנוגה ורבת הרבדים שלפנינו, שנכתבה לדורין, אשתו המוזיקאית, ולבתם בת השנה.
ובעוד שבני הזוג עובדים ומופיעים יחדיו בארץ וחו"ל, בשיר החדש זוהי דווקא הזמרת גילה זילבר שנותנת יד וקול - וגם מופיעה עם שפירא עם מופע להיטי שנות ה-90 בשם "Hitman band". וכן, "Hitman 7" שולט. בכללי, לא בהכרח במופע. האזינו לשיר.
באר שבע אהובתי
דברים שעדיף להימנע מהם: צרבת, לחות וניים-דרופינג של להקות ומוזיקאים כאמצעי לאפיין להקות ומוזיקאים. ברשותכם, בהינתן שבעת כתיבת שורות אלו נפלו עלינו השניים הראשונים ברשימה, נחטא גם בשלישי ונבהיר שכבר בשניות הראשונות בקליפ החדש של יוחנן קרסל לשירו "מטוסים", נרשם קוקטייל מפתיע בין צלילי הפתיחה של " Coffee and TV" של בלר לאיקונוגרפיה שתבעו הביטלס ב"Abby Road". סתם שתדעו.
מכאן נמשיך ונספר שמדובר בסינגל הראשון מתוך "מה לי ולהיסטוריה", אלבומו השלישי של המוזיקאי הבאר שבעי הוותיק שהחל את דרכו בהרכב בלובנד, שנולד בעיר הדרומית. בהמשך שב לשתף פעולה עם סולן ההרכב דויד פרץ, ובין היתר גם עם הזמרת רות דולורס וייס.
באלבומו השלישי של קרסל, אותו הפיק איש להקת Side הבאר שבעית גם כן, עוסק המשורר לטענתו בתכנים חברתיים וביקורתיים יותר מבאלבומיו הקודמים. ב"מטוסים", לדוגמא, הוא מצהיר על פחד מעליית הפאשיזם וכמיהה לברוח למקום אחר שפוי יותר - תחושות שנעטפות בקליפ שמכיל, ובכן, כמה וכמה מטוסים, נופים מן המדבר הצחיח ואווירה אפוקליפטית משהו. יש כאן גם התכתבות עם הקליפ שפתח לנו את המדור (בקו ישר מתל אביב למדבר) ואפילו עם העוצמות של קולדפליי. אמרנו ניים-דרופינג, לא?
