שיימינג מהסרטים: הכישלונות של הוליווד
11.3 מיליארד דולר הכניסה תעשיית הסרטים האמריקנית במהלך 2016. הישג נאה שעלה המון המון כסף. שוברי הקופות של ימינו גדולים ומרהיבים יותר ויקרים הרבה יותר. זה המחיר של מלחמת ההישרדות של הוליווד, ולא כולם עומדים בה. ג'וני דפ, סטיבן ספילברג ונטלי פורטמן למשל. הפלופים של השנה
אומרים שהקולנוע מת, שאנשים כבר לא הולכים לראות סרטים, שהוליווד גוועת. אבל אמירות לחוד, ומזומנים לחוד. השבוע התברר כי סך כל ההכנסות של בתי הקולנוע בארצות הברית ובקנדה במהלך 2016 עומד על 11.3 מיליארד דולר - סכום אדיר שהוא גידול של כאחוז וחצי ביחס ל-2015 שופעת שוברי הקופות, המשך לצמיחה בשוק הצפון האמריקני, המבטיח לכאורה רק טובות להוליווד. אז האם השמועות על מות הקולנוע הן רק שמועות? האם הצפייה הביתית בחינם בטלוויזיה או במחשב מבטלת את הצורך לצאת מהבית ולקנות כרטיס? כשמרימים את המסך מתבררת תמונה קצת יותר מורכבת.
בתעשיית החלומות מתרכזים בחלומות הטובים, ומנסים להדחיק את הסיוטים. הסיכומים הסטטיסטיים של השנה מתרכזים במכירות הכרטיסים ובאופטימיות ששיאי ההכנסות מעוררים. הם פחות נלהבים להציג את התקציבים הבלתי נתפסים שמשקיעים האולפנים כדי למשוך את הקהל - לא בפומבי. היו בטוחים שבחדרי הישיבות מנהלים ורואי חשבון תולשים שערות ומתכננים קיצוצים. אימפריות כמו וורנר ברוס כבר התחילו בשנים האחרונות בצמצומים ופיטורי עובדים המוניים. מצד שני, תקציבי ההפקה הולכים וגדלים, וביחס ישיר גם תקציבי יחסי הציבור והפרסום. פשוט כי אין ברירה.
התמונה העגומה היא שכדי להצליח בקופות, צריך להשקיע עשרות מיליוני דולרים, אפילו מאות. דרמות קטנות וצנועות כבר לא עושות את העבודה. הקהל הולך לקולנוע כדי לצפות במיצגי גרפיקה ממוחשבת מרהיבים בתלת ממד או איימקס, סצנות אקשן גדולות מהחיים, ספקטקטלים שלא יעבדו על המסך הקטן. כל אלה עולים המון המון כסף. הבעיה היא ששוק הסרטים האמריקני כיום תלוי בהפקות הענק האלה. הן אלה שמושכות עדיין את הקהל לבתי הקולנוע, וגורפות את מירב הכספים. כמובן שבסופו של יום כשבודקים את ההכנסות מול ההוצאות, רואים שהרווחים הולכים ופוחתים (ונזכיר שהם מתחלקים בין האולפנים, בתי הקולנוע, רשויות המס וגורמים נוספים).
אם נבדוק את טבלת שוברי הקופות האמריקנים של 2016, נראה שבין עשרים הסרטים המובילים של השנה יש ארבעה סרטים שתקציבם עומד על 200 מיליון דולר ומעלה ("קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" ו"באטמן נגד סופרמן" עלו 250 מיליון דולר, "למצוא את דורי" ו"רוג אחת" עלו 200) , וש-15 מתוך העשרים עלו יותר מ-140 מיליון דולר. רק שלושה סרטים ברשימת עשרים הגדולים עלו פחות ממאה מיליון דולר - "החיים הסודיים של חיות המחמד" (שעלה 75 מיליון דולר), "דדפול" (שעלה 58 מיליון דולר) ו"סוכן וחצי" (שעלה 50 מיליון דולר).
תקציבי ההפקה, ואלו של היח"צ שמתלווים אליהם (ולפעמים אף עולים עליהם) הם המשתנה שמסבך את המפה הכלכלית שהוליווד מציגה בשמחה (תוך שהיא מנסה להתעלם מהעלויות). בתאגיד דיסני יכולים להיות מרוצים מהביצועים של "למצוא את דורי" שמוביל את טבלת שוברי הקופות השנתית עם 486.3 מיליון דולר (1.02 מיליארד בכל העולם), ו"קפטן אמריקה" שבמקום השני עם 408.1 מיליון דולר (1.15 מיליארד דולר בכל העולם). אבל מולם "החיים הסודיים של חיות המחמד" שניצב במקום השלישי עם 368.3 מיליון דולר הוא שיחוק ענק בהתחשב בתקציב הצנוע, וכך גם "דדפול" שבמקום החמישי 363 מיליון דולר.
המצב קצת פחות ברור כשמדובר ב"באטמן נגד סופרמן" (שמיני בטבלת שוברי הקופות) מבית הוורנרים שעלויותיו העצומות לא ממש הצדיקו את הכנסותיו בארצות הברית בסך 330.3 מיליון דולר (868.1 בכל העולם) - סכומים מכובדים בכל קנה מידה, עד שמעמידים אותם ביחס לתקציבים האדירים שהושקעו בו. לפעמים כאב הראש והכיס גדול עד כדי כך, שצריך לתכנן מסלול מחדש, וכך עושים ראשי וורנר ברוס ו-DC קומיקס, שציפו לביצועים הרבה יותר מרשימים מלהיט הדגל שלהם. למזלם, "יחידת המתאבדים" שעלה פחות (175 מיליון דולר), שיקם את שמם עם 325.1 מיליון דולר.
ועדיין, מצבם של שני הסרטים הללו טוב ביחס להפקות ענק מדוברות כמו "וורקראפט: התחלה" ו"היום השלישי: התחדשות". מה שהיה אמור להיות ההתחלה של הפרנצ'ייז המבוסס על משחק המחשב "וורקראפט" כנראה גם בישר על סופו המהיר עם 47.2 מיליון עלובים שהניב בארצות הברית מול תקציב הפקה של 160 מיליון דולר. סרט ההמשך של שובר הקופות המהדהד של הניינטיז "היום השלישי", כשל בימינו עם 103.1 מיליון דולר שגרף מול תקציב של 165 מיליון דולר.
מי שהציל את שתי ההפקות הללו הוא השוק הסיני שדווקא הגיב בחיוב. לא נהיה צינים כשכך נסביר איך על המסכים שלנו רואים לאחרונה כל כך הרבה סינים. באופן כללי, האולפנים האמריקנים נסמכים יותר ויותר על הקהל הבינלאומי (אפילו על הישראלי, למרות שמדובר בשוק זעיר ולא משמעותי במיוחד). יותר ויותר סרטים גדולים יוצאים ברחבי העולם לפני השקתם בארצות הברית - בניסיון לטפח באזז מוקדם. דווקא בסין, יפן ושאר מדינות מזרח אסיה האולפנים מעכבים את ההפצה - כנראה בגלל הפיראטיות הבלתי מבוקרת - רבים מהעותקים הבלתי חוקיים שעולים לרשת מגיעים משם.
זהו המלכוד של הוליווד, אשר נלחמת כיום על דרכה. רבים מתלוננים כי היצירתיות אבדה, אבל עם יצירתיות לא תמיד הולכים למכולת. ובכל מקרה, לא עושים סרטים בשביל המכולת אלא בשביל רולקסים, מכוניות פרארי והרבה קוקאין. אתם אולי מתגעגעים לדרמות המרגשות והמאתגרות, אבל מי מוכן לשלם עליהן 20 דולר לכרטיס? האולפנים נדרשים להשקעות עצומות בבלוקבאסטרים מסחררים שימשכו את ההמונים, וישאבו מכיסיהם מזומנים. ההבטחה גדולה, מצד שני הסיכוי להפסד הוא גדול הוא הרבה יותר. וכמו בכל שנה, לא חסרים סרטים כאלה עם תקוות גדולות וקריסות מזעזעות. זוהי הזדמנות לשמוח לאידם עם סקירת הפלופים של השנה.
"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון היה אחד מהסרטים הרווחיים של 2010, כך שדיסני היו בטוחים שיש להם משהו בטוח ביד עם מיה ואסיקובסקה וג'וני דפ שחזרו בתפקידים הראשיים ומלא גרפיקה ממוחשבת סביבם. אבל דפ כידוע כבר יותר מזיק ממועיל, והניתוחים הפלסטיים המאולצים בקלאסיקה של לואיס קרול קרסו בשוק האמריקני. הצופים ברחבי העולם הצילו את ההפקה מקטסטרופה, אך לא הצדיקו אותה.
הכנסות בארה"ב: 77 מיליון דולר, בעולם: 299.5
לא ברור איך באולפני ליונסגייט לא זיהו את הפלופ המתקרב. הוא כל כך ברור כשמדובר בסרט גיבורי העל המצועצע של אלכס פרויאס. ואכן, "מלחמת האלים" כשל בקופות בארצות הברית. הקהל העולמי שיפר קצת את המצב.
הכנסות בארה"ב: 31.1 מיליון דולר, בעולם: 150.7
אין השפלה גדולה יותר מזו שספג השנה סטיבן ספילברג. כל כך הרבה דובר וקודם לקראת שיתוף הפעולה הראשון שלו אי פעם עם דיסני. אבל שני הענקים הללו נפלו, ובגדול. העיבוד לספרו של רואלד דאל על הענק הידידותי הגדול היה מושקע ויקר מאוד, אבל העלילה מיושנת והדמויות ארכאיות. דיסני טעו שוב כשהימרו על חידושם של תכנים ישנים שנמוגו מהזכרון הקולקטיבי של הצופים של היום. זה קרה בעבר עם העיבוד ל"ג'ון קרטר", לא ממש הצליח השנה עם אליס כמו שראינו, והציפיות מהעי"ג וספילברג התבדו גם הן.
הכנסות בארה"ב: 55.5 מיליון דולר, בעולם: 178.4
העובדה שסרט ההמשך של צבי הנינג'ה הצליח להניב יותר כספים בפחות תקציב רק מדגישה את ההשפלה שעבר ספילברג. אבל זה לא שיש למפיקי הקשקוש הזה במה להתגאות. הטריק שעבד בסרט הקודם מ-2014 מוצה.
הכנסות בארה"ב: 82 מיליון דולר, בעולם: 245.6
לפיטר ברג היו המון כוונות טובות בסרט האסונות המרהיב שלו, המבוסס על המחדל שהיה באמת על אסדת הקידוח דיפווטר הורייזן. מארק וולברג הוביל את הצוות, ומשאבים רבים הושקעו בסצנות ההרס והפיצוצים. אבל הציבור האמריקני נשאר אדיש למראות המלהיבים ולקולות הביקורתיים.
הכנסות בארה"ב: 61.4 מיליון דולר, בעולם: 118.6
כריס המסוורת' נמצא בנקודת שפל בקריירה הקולנועית שלו, עם יותר מדי כשלונות קופתיים שסרטיו ספגו בשנתיים האחרונות. "בלאקהאט", "חופשה בהפרעה", "בלב ים" ו"מכסחות השדים" איכזבו, וסרט ההמשך של "שלגיה והצייד" אף יותר מכך. גם הצוות הנשי התומך של שרליז ת'רון, ג'סיקה צ'סטיין ואמילי בלאנט לא עזר לסרט וכנראה גרם לפרנצ'ייז כולו להיכנס להקפאה.
הכנסות בארה"ב: 48 מיליון דולר. בעולם: 164
עם "משחקי הרעב" מאחוריהם ניסו בליונסגייט למתוח כמה שאפשר את הפרנצ'ייז הבן דוד, אולם הסרט השלישי לא עמד בסטנדרטים והוא ימשיך לחיות מחובר לטלוויזיה, שם ימשיך כסדרה.
הכנסות בארה"ב: 66 מיליון דולר. בעולם: 179
לא הייתה השנה הפקה יותר יומרנית ומושמצות מהעיבוד של סנדק האקשן הקזחי טימור בקממבטוב ל"בן חור". הקלאסיקה ההוליוודית מ-1959 הייתה ההפקה היקרה ביותר אי פעם בזמנו. השחזור שלה עלה מלא כסף, אבל התברר כטיפשי ומיותר. גם המפיקים הימרו על הדים רחוקים של תכנים ארכאיים. להלביש אותם מחדש באפקטים, זה לא מספיק בשביל להפוך אותם לרלוונטים. גם הקהל הנוצרי האדוק להם פונים לא מעט סרטים בימינו הפגין אדישות והסרט נותר עם הרבה בוז.
הכנסות בארה"ב: 26.4 מיליון דולר. בעולם: 94
איכשהו נוצר הרושם שהחזרה של דוגמן הצמרת בגילומו של בן סטילר מבטיחה הצלחה קופתית. הוא הרי כל כך הצחיק אותנו לפני 15 שנה. אבל העולם משתנה בצעדי ענק, וזולנדר כבר פחות מצחיק, פחות מרענן, ולא מציע שום דבר מיוחד שיגרום לנו למהר ולא להמתין לטורנטים.
הכנסות בארה"ב: 28.8 מיליון דולר, בעולם: 56
הבמאי גארי רוס גילה שהמרד של קטניס אברדין אותו התחיל ב-2012 בעולם העתידני של "משחקי הרעב" עובד פחות טוב מדרמה היסטורית אלימה על סיפור אמיתי מתקופת העבדות. אפילו אם מת'יו מקונוהיי מוביל אותו בתפקיד הראשי.
הכנסות בארה"ב: 20.8 מיליון דולר, בעולם: 25
אוליבר סטון ניסה ללמד את האמריקנים משהו על עצמם ואמצעי השליטה של הרשויות בהם. המותחן המבוסס על סיפור חייו של אדוארד סנודן עשה קצת רעש בחלונות הגבוהים, אבל הצופים היו אלה שהשתיקו אותו. הם לא רוצים ביקורת עצמית ונושאים כבדים, רק פנטזיות וסצנות אקשן בעולמות אלטרנטיבים.
הכנסות בארה"ב: 21.6 מיליון דולר, בעולם: 31.3
זו הייתה שנה מאוד פוריה לנטלי פורטמן שגם צפויה להתמודד על האוסקר על תפקידה בדרמה "ג'קי". את ההופעה שלה במערבון הנשי היא עשתה כנראה בשביל הכסף. היא קיבלה את שכרה, המפיקים לא. הביצועים דלים, אפילו מביכים. ומזה גם העלמה פורטמן עצמה יכולה ללמוד משהו. להפסיק לחלטר.
הכנסות בארה"ב: 1.5 מיליון דולר, בעולם: 3
כמו פורטמן, 2016 האירה פנייה גם לבת ארצה גל גדות. אבל אפילו היא לא הצילה את קומדיית האקשן שבניגוד לקהל הישראלי (הסרט הצליח מאוד בבתי הקולנוע המקומיים הודות לגדות), לא עשתה רושם על האמריקנים.
הכנסות בארה"ב: 14.9, בעולם: 28.8
איך סרט בתקציב קטנטן של שמונה מיליון דולר יכול להיות פלופ? אולי מכיוון שבפוקס פרגנו לבמאי לוק סקוט ולאביו המפיק רידלי סקוט יקירם עם תקציב יחסי ציבור של עשרים מיליון דולר. אבל כל הפרסום והקידומים למיניהם לא הועילו. הקהל לא השתכנע שיש לו מה לצפות במותחן אימה מדע בדיוני שמתרחש במעבדה סטרילית. אם כבר זוועתונים, אז יש את "לא לנשום" שעלה 9.9 מיליון דולר והניב 89.2 מיליון דולר בארה"ב (153.2 בכל העולם). מפחיד, אבל אם יש תקווה להפקות קטנות, היא באה דווקא מז'אנר האימה.
הכנסות בארה"ב: 4 מיליון דולר, בעולם: 8.8
