"בגיל 66 הפכתי לסוג של סמל מין"
וויליאם ה. מייסי עשה לא מעט תפקידים בחייו ואפילו היה מועמד לאוסקר, אבל רק כשהגיע לנעליו של פרנק גלאגר מ"חסרי בושה" מצא עצמו שותף לסצנות של סקס, אלכוהול וקללות, או כמו שהוא קורא לזה: "הדבר הטוב ביותר שעשיתי אי פעם". בראיון הוא מספר על החיבה לדמות שלו, וגם מסביר למה אין לו שום כוונה להתנגח בטראמפ כמו חבריו מהוליווד
וויליאם ה. מייסי נחשב לעוף מוזר בהוליווד שאנחנו מכירים, זו שרוויה בתמונות פפראצי ופרטי טריוויה חסרי חשיבות. מי ידע שבעולם בו מידת התחתונים של בראד פיט נחשבת למידע נגיש ולגיטימי, יש שחקן חף משערוריות, שמצליח לשלב קריירה ענפה עם חיי משפחה שקטים.
הוא אחד השחקנים המוכשרים והעסוקים ביותר עם קריירה שמתפרשת על פני יותר משלושה עשורים וכוללת שני פרסי אמי, מועמדות לאוסקר על תפקידו בסרט "פארגו" ויותר מ-50 הצגות בברודוויי ואוף ברודוויי. למרות הרקורד המרשים, הפריצה הגדולה של מייסי הגיעה בשנת 2011, כשהחל לגלם את דמותו של פרנק גלאגר, האב האלכוהוליסט בסדרה "חסרי בושה".
התוכנית, שמשודרת ב-HOT HBO וב-HOT VOD, חזרה לעונה שביעית על המסך, ואף שכבר ראה והתנסה בהכל, כשמייסי מדבר עליה - אפשר לשמוע את החיוך בקולו. "הרעיונות לסדרה מגיעים מאירועים מטורפים שקרו למי מהכותבים, כי לכולם יש פרנק בחיים", הוא מספר על הסדרה שכוללת לא מעט סצנות קיצוניות. "העונה הזו די מרגשת - אחרי הרבה עליות וירידות, משפחת גלאגר נראית מלאת תקווה".
כמו משפחת בריידי?
"כן! כולם התיישרו מבחינה כלכלית, חוץ מפרנק כמובן. בני המשפחה לקחו אחריות על חייהם, אבל אני לא חושב שזה יחזיק מעמד זמן רב".
"הילדים גדלו והקול של אית'ן (אית'ן קטקוסקי, שמגלם את קארל) השתנה והוא קנה מכונית עכשיו. היה שלב בהתחלה בו ניסינו לעשות קופת קללות. זה החזיק חצי יום צילום ואז אמרנו פאק איט. הם רגילים לשפה, אבל יש חוקים ונהלים, וכשיש קטינים הם לא נמצאים על הסט כשמצלמים סצנות אלימות או עירום. אפילו הבנות שלי צופות בזה עכשיו. הן בנות 16 ו-14, והתחילו לצפות לפני שנה".
זה הביך אותן?
"זה היה בסדר. מדי פעם אני תופס אותן צופות וממלמל 'הו, זה בטח היה קשה', אבל הן בסדר. גם אמא שלהן וגם אני שחקנים, והן יודעות מה אנחנו עושים למחייתנו והן יודעות שזו רק סדרה. מה שכן, זה מוזר לאדם בגילי להתפשט בפני כל האומה. אני גאה מאוד שגבר בן 66, אני, עדיין מזיין! אני מאוד גאה בזה! הפכתי לסוג של סמל מין גנרי. אנשים אוהבים את פרנק, ואוהבים את זה שהוא אוהב נשים".
מייסי נולד במיאמי, ואת שנותיו הראשונות באקדמיה הקדיש ללימודי וטרינריה. לאחר שלא הצליח בלימודים עבר ללימודי תיאטרון, והשאר היסטוריה. בשנת 1997 נישא לשחקנית פליסיטי הופמן ("עקרות בית נואשות"), ועמה הביא לעולם את שתי הבנות.
אתה נמצא בסצנה ההוליוודית כבר שנים רבות, אבל מצליח להישאר נקי מסקנדלים. אין תמונות פפראצי מביכות או רכילות זולה. עונת הטקסים נמצאת ממש בפתח, אבל אתה ממעט להגיע לאירועים.
"כן, זה נכון. זה מחמיא להיות מועמד ואני חייב לציין שהרבה יותר כיף בטקסים כשאתה קוטף את הפרס. לאשתי ולי יש מסורת: אנחנו מגיעים לטקס, מפסידים ויוצאים לארוחה רומנטית. אנחנו הולכים לבושים נורא יפה לאותה מסעדה כבר שנים רבות, ופוגשים שם את שאר השחקנים שראינו בטקס ועזבו ברגע שהפסידו.
"אני אוהב את הוליווד, אני נשוי לשחקנית ויש סיכוי שהבת שלי תהיה אחת. ניסינו להשאיר את העסק הרחק מהבנות שלנו. הבכורה שלי גילתה שאנחנו שחקנים רק כשהייתה בת שמונה או תשע ושברה את עצם הבריח. היינו צריכים לשמור שלא תזוז הרבה והיא ראתה המון סרטים בטלוויזיה. רק אז היא הבינה למה עוצרים אותנו ברחוב לתמונות. הילדות בריאות ועם רגליים על הקרקע, ויש לנו חיים שקטים ונפלאים. אנחנו לא הולכים למסיבות. מה עושים בהן אם לא רוצים להשתכר או לזיין? כנראה שזה בילוי ששייך לצעירים".
יש סיכוי שנראה אותך משחק עם אשתך בקרוב?
"כן! פליסיטי ואני שיחקנו יחד בסרט 'קריסטל' שביימתי וסיימנו לצלם לפני חג המולד. גילמנו בעל ואישה ואם יורשה לי להגיד, היינו נהדרים. אני אוהב לשחק איתה, יש בזה מעט סכנה כי כבמאי דיברתי אליה לא יפה. אמרתי משהו כמו 'זה יהיה טוב יותר לסצנה אם היא לא תהיה מלאה בחרא', והיא אמרה 'נראה לי שאתה רוצה לנסח את עצמך מחדש'. אני מתנצל מאז ועד היום".
שיחקת בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע. יש לך עדיפות לאחד מהם?
"אני שואב הנאה עצומה מטלוויזיה. מעולם לא שיחקתי בתוכנית באופן קבוע לפניה, ואני מת על זה. כשאתה מצלם סרט, אתה מבלה הרבה זמן בטריילר שלך, מחכה שיתקינו תאורה טובה, ומשחק זמן קצר. כשאתה עושה טלוויזיה אתה משחק כל יום, כל היום. אני עובד המון וזה מספק אותי מאוד. אני אוהב לשחק, אני אוהב את התהליך והשתפרתי בזה. אם לומר את האמת, אני מצטער שלא התחלתי לעשות טלוויזיה בשלב מוקדם יותר בקריירה שלי".
בעוד קצת פחות משבועיים דונלד טראמפ ייכנס לבית הלבן. כוכבים רבים מחו נגדו, מה דעתך על הנשיא החדש?
"מעולם לא הייתי מעריץ גדול שלו והייתי בהלם כשהוא נבחר, כמו שאר המדינה. אני מאמין בדמוקרטיה ובמערכת הבחירות, והציבור דיבר. אני מרגיש שמגיע לו כבוד מינימלי כיוון שהוא נשיא. בעוד שנתיים יהיו בחירות אמצע, ואני חושב שאקח בהן חלק. הלוואי וטראמפ יהיה נשיא טוב ויפתיע אותנו, ואולי הקונגרס יתחיל לתפקד בצורה טובה יותר. אני אופטימיסט. אני לא מסכים עם ההתנגחויות בנשיא, הוא נבחר על ידי העם ומגיעה לו הזדמנות".
אגב הזדמנות, אמי רוסום, שמככבת לצד מייסי בתפקיד בתו פיונה, הצטרפה לאחרונה לגל השחקניות בהוליווד שדורשות שוויון בשכר - ודרשה להשוות את שכרה לשלו ולשלם לה רטרואקטיבית על שנים שבהן הרוויחה פחות ממנו. מייסי סבור שהמהלך מוצדק לחלוטין. "אני תומך באמי ב-100%. אני שמח שהיא ביקשה עוד כסף, אני שמח שאישרו לה העלאה, ואני שמח שזה פתח סיכוי לעוד עונות. היא חרוצה מאוד, יש לה הכי הרבה זמן מסך והיא שחקנית נפלאה שעושה עבודה טובה בסדרה ושווה כל פני. היא עובדת קשה מאוד ומגיע לה להרוויח כמו כולם, אם לא יותר מכולם. לא יותר ממני כמובן, כי אני הרבה יותר נאה ממנה (צוחק)".
מה החלק הכי קשה בלגלם את פרנק?
"זה יישמע קטנוני, אבל הכותבים אוהבים לתת לו לשאת נאומים ארוכים. העבודה הכי קשה היא לזכור את כל הדברים האלה. השעות ארוכות מאוד, יום נורמלי הוא 12 שעות צילום וזה אינטנסיבי מאוד. אני לא עובד בכל יום אבל כשאני כן, יש לי 5-6 סצנות לצלם ביום, 12 שעות של משחק נטו. הן יכולות להיות סצנות קשות, פיזיות מאוד, חלק מהן מאיימות כי אני עושה דברים מטורפים, אבל בסוף היום זה אושר גדול, הדבר הטוב ביותר שעשיתי אי פעם".
פרנק אנוכי, מלוכלך ודי דוש, אבל עדיין אהוב מאוד. למה?
"פרנק חיית מסיבות, אופטימי מאוד, לא מוותר אף פעם ויש הפתעה גדולה בעונה השביעית על הרקע ממנו הוא הגיע. אני חושב שהקהל מגלה חמלה כלפי הדמות שלו, שלא מוותרת אף פעם ולא מרימה ידיים. אנשים אוהבים את זה שהוא אוהב נשים, מעריץ אותן. בכל הגדלים, הצבעים והצורות. עמוק בפנים יש לו מצפון. היי, עשיתי קריירה שלמה מלקחת דמויות דושיות ולהפוך אותן לחביבות הקהל".
ואכן, "חסרי בושה", שמבוססת על סדרה בריטית, חביבה על הקהל בכל העולם - גם בישראל. מייסי מעולם לא ביקר כאן, אך מבטיח לעשות זאת בקרוב כשהוא שומע על הפופולריות של הגלאגרים במחוזותינו.
יש לך הסבר לכך שהסדרה הפכה אהובה כל כך?
"אני חושב שזה בגלל שהסיפור הוא על משפחה שנמצאת על סף הפסד הבית ומעבר לרחוב. אחת הסצנות הדרמטיות ביותר שצילמנו הייתה בנקודה בה חשבנו שאיבדנו את הבית ופיונה חזרה אליו כשהוא ריק. הצוות עשה אפקט של חזרה בזמן בו רואים ושומעים דברים שקרו בבית. אני חושב שהקהל מוקסם מכך שהגלאגרים נמצאים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי אבל הם נלחמים, אופטימיים ומטפלים זה בזה. האב האלכוהוליסט מאחד את הילדים וזה סיפור אוניברסלי, הסדרה כתובה נהדר והשחקנים מופלאים. הגלאגרים נראים כמו משפחה אמיתית, והם מצליחים לסחוט הרבה חמלה. יש הרבה השראה מהסיפור שלהם, וזה מחזיר אותי להתחלה: לכולנו יש פרנק בחיינו".
