שתף קטע נבחר

 

"שרלוק": עדיין נהדרת, למרות הכל

העונה החדשה של "שרלוק" התחילה עם פרק קצת מאכזב, ונראה שלפעמים היא חוטאת בראוותנות על חשבון היגיון העלילה, אבל גם ביום רע - "שרלוק" עדיין מתעלה ברמתה מעל רוב הסדרות. אחרי הכל, בין שני כוכביה יש כימיה כמעט אירוטית

שלוש שנים אחרי סיום העונה הקודמת (עם פרק הספיישל באמצע) הגיע פרק פתיחת העונה של "שרלוק", "The Six Tatchers", שעלה אתמול (ד', yes action, 22:00) כשהוא מתמודד עם רף ציפיות גבוה. אלא שגם מול ציפיות ריאליות, הפרק עדיין התקשה לעמוד בתקן האיכות אליו הרגילה "שרלוק" את הצופים שלה. יותר מדי אקשן מנצנץ ופחות מדי תחכום מהודק. או בבריטית: יותר מידי ג'יימס בונד, פחות מידי שרלוק הולמס. 90 דקות זה הרבה זמן, אבל עד עכשיו "שרלוק" הצליחה למלא כל פרק בקווי עלילה חכמים, רהוטים וממוקדים. בהתחשב ברקורד שלה, הפרק הזה היה אעפס קצת מאכזב.

"שרלוק"    (באדיבות yes)

"שרלוק"    (באדיבות yes)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

העונה השלישית הסתיימה (ספוילר) עם שרלוק יורה בראשו של מגנסן, מו"ל של עיתון גדול בבריטניה שמנהל חצי מדינה באמצעות פרטים מפלילים שהוא מחזיק על אנשי מפתח. זה נראה היה כאילו שרלוק עומד שוב בפני הגלייה ארוכה שספק אם יחזור ממנה, והפעם הוא אפילו נפרד יפה מווטסון, אבל ברגע האחרון המטוס עשה פרסה כי שרלוק הוא אולי רוצח בדם קר, אבל אף אחד לא רוצה להישאר לבד בממלכה עם מוריאטי.

 

קצת מסתחררת מעצמה. "שרלוק" (צילום: Hartswood Films  ) (צילום: Hartswood Films  )
קצת מסתחררת מעצמה. "שרלוק"(צילום: Hartswood Films )

"תיזהר שלא תהפוך למפורסם", מזהיר ווטסון את שרלוק באחד הפרקים. ובאמת סטיבן מופאט ומארק גאטיס, יוצרי הסדרה, מנצלים לפחות שניים מהנבלים לאורך העונות כדי להמחיש אמירה על תרבות הסלבס שמשתלטת עלינו, על כוחו המשכר של הפרסום והכוח שהוא מעניק. לרגעים נדמה היה ש"שרלוק" קצת מסתחררת מהיותה היא עצמה, ופונה לטוויסטים ראוותניים על חשבון עלילה הגיונית. זה בא לידי ביטוי למשל (ספוילר לסוף הפרק!!!) במוות המיותר של מרי, כתוצאה מהשחצנות הבלתי נמנעת של שרלוק. רסט אין פיס, מרי. היית לנו כאחות, וגם כרוצחת שכירה אבל בעיקר אחות.


מופאט וגאטיס עבדו קשה כדי ששרלוק יהפוך מגאון קר וחסר סנטימנטים, שדורך על אנשים בדרך לפיצוח תעלומות, לבחור עם רגשות ולב שמתנצל בפני החברים שלו כשהוא מזייף את מותו ולא מעדכן אותם. והכי חשוב - שנבין שכל זה קרה כי הוא גדל במשפחה של פסיכופטים ובסך הכל ניסה לשרוד. ואכן, בסוף העונה הראשונה החלה "שרלוק" במהלך שהלך ותפס תאוצה בהמשך - מעבר מהתמקדות בתעלומות להתמקדות בדמויות. כן, ברוכים הבאים לדרמה של הבלש המחונן.

 

ממוקמת מעל רוב הסדרות ביום טוב (צילום: Hartswood Films  ) (צילום: Hartswood Films  )
ממוקמת מעל רוב הסדרות ביום טוב(צילום: Hartswood Films )

העונה הזאת - שכנראה תהיה גם האחרונה, כי פרימן וקאמברבאץ' עסוקים מאוד ואולי כבר לא מחבבים כל כך האחד את השני כפי שרומזים הצהובונים הבריטים - שודרה כבר במלואה בבריטניה (לא שזה קשה כל כך. העונה כל כך קצרה שאם תמצמצו קרוב לוודאי שתפספסו אותה). שם היא הסתיימה עם מכה קלה בכנף - פרק הסיום זכה לרייטינג הנמוך ביותר בהיסטוריה של הסדרה.

 

עדיין מהנה מא וד (צילום: Hartswood Films  ) (צילום: Hartswood Films  )
עדיין מהנה מא וד(צילום: Hartswood Films )
יחד עם כל זה, "שרלוק" ביום רע עדיין ממוקמת כמה רמות מעל רוב הסדרות ביום טוב. גם כשהיא עפה קרוב מדי לשמש הבדיונית וזולגת למחוזות שאין להם באמת הסבר הגיוני או רצף עלילתי, היא עדיין מצולמת ומשוחקת נהדר, כתובה לעילא, שנונה, ובאופן כללי סדרה מהנה מאוד. היא עדיין הסדרה שמביאה לנו את הברומאנס הכי מוצלח ומרגש בטלוויזיה. מרטין פרימן - שהוא בעיניי היהלום הכי נוצץ בכתר - ובנדיקט קאמברבאץ', מצליחים - לפחות מול המצלמה - לייצר כימיה מושלמת, כמעט אירוטית.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Hartswood Films
כימיה כמעט אירוטית. "שרלוק"
צילום: Hartswood Films
לאתר ההטבות
מומלצים