כמו שיר גרוע: האוטוביוגרפיה של פיל קולינס
כמו בשיריו הרבים, חיבתו של פיל קולינס לקיטש מזוקק ואי היכולת שלו לייצר תחושת אמינות, באים לידי ביטוי גם באוטוביוגרפיה החדשה שלו, שתגרום גם למחבביו להזדהות עם משמיציו
זה לא היה באשמתי, אתם מבינים. פשוט נקלעתי לסיטואציה הזו, כשהפכתי ממתופף עלום שם לכוכב. נאלצתי לצאת לסיבובי הופעות ברחבי העולם, לא הייתה לי ברירה - היו לי אישה ושני ילדים לפרנס, הייתה משכנתה על הבית החדש בסארי, היו אנשים בלהקה שסמכו עליי. אהבתי את אשתי, והיא אהבה אותי, אבל פשוט הפסקנו לחבב זה את זה. אני בכלל לא הייתי קנאי, אבל היא שמעה כל מיני שמועות - הן לא היו נכונות, אני אומר לכם. האם בדיעבד הייתי מוותר על ההצלחה של ג'נסיס בשביל להציל את הנישואים שלי? לא בטוח.
הבעיה עם פיל קולינס תמיד הייתה שלא הצליח לייצר תחושת אמינות. למרבה הצער, הבעיה הזו משתקפת גם באוטוביוגרפיה שלו, "עדיין לא מת". המתופף של ג'נסיס האגדית, שלאחר פרישתו של פיטר גבריאל הפך גם לסולן, אמנם הביא את הלהקה לשיאים של הצלחה מסחרית, אבל כיוצר, דברי ימי הפופ לא שמרו לו מקום בפסגה. בקריירת הסולו שלו, קולינס חתום על שורה של להיטים כמו "In the Air Tonight" ו־" Against All Odds", אבל אפילו חובבי אייטיז נוטים לזכור לו יותר את השיר המעצבן שכתב ל"טרזן" של דיסני.
האוטוביוגרפיה של קולינס תגרום גם למחבביו להזדהות עם משמיציו. הנוכחות הבימתית הכמעט־אדישה שלו וחיבתו לקיטש מזוקק באות לידי ביטוי גם בכתיבה על חייו - בין אם מדובר ביחסיו עם שלוש הנשים שמהן התגרש, מפגשיו עם הביטלס עוד לפני שהתפרסם, שיתופי הפעולה עם ענקים כמו רוברט פלאנט וסטינג, הניסיונות לתפקד כאיש משפחה או תהליך הכתיבה של שיריו. הצלחה של ספר אוטוביוגרפי קמה ונופלת על היכולת של הקורא להרגיש שהכותב שופך את הלב בפניו. גם אם הסיפור שלו אינו אמת מוחלטת, היא לפחות האמת שלו. קולינס, שלא בפעם הראשונה, ניסה לכתוב להיט, ולאו דווקא יצירת אמנות כנה.
"Not Dead Yet: The Autobiography", פיל קלינס. 2016.
הביקורת פורסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
