מחלת נפש על הבמה: תיאטרונטו 2017

בחורה נורמטיבית שמצאה עצמה בבית חולים פסיכיאטרי, אישה שמנסה לנצח את הזמן ושחקן אחד שמגלם שלל דמויות - בנושאים אלה ואחרים יעסקו ההצגות שיעלו במסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד, שיתקיים בין 15-13 באפריל באולמות יפו העתיקה וב-14-12באפריל באולמות עכו העתיקה. במסגרת הפסטיבל, שמונה הצגות יחיד ישראליות יתחרו על פרס ההצגה הטובה ביותר, וההצגה הנבחרת תזכה בפרס על סך 10,000 שקלים, שתעניק הוועדה האמנותית בראשות יעקב אגמון.

לחיות על הקצה. "אובססיה"(צילום: ז'ראר אלון )

ההצגות שיעלו במסגרת הפסטיבל:

"אובססיה"

סעיד, בחור צעיר שנדחה ממחלקות אישפוז פסיכיאטריות אינספור פעמים בתואנה שאינו לוקה בדבר, מחליט שאין לו מה להפסיד. הוא מציב סולם בכניסה למחלקה הפסיכיאטרית ומאיים לקפוץ אם לא יאפשרו לו אשפוז גם הפעם. יצירה סוריאליסטית על בחור שנולד לחיות על הקצה.
כתב ומשחק: סובחי חוסרי.

"בק ריבר"

דפי, נערה מאושפזת לאחר טראומה, מדברת לדוקטור פריד, הרופא המטפל בה. הדוקטור הזמין את אמא של דפי כדי לחגוג לה יום הולדת, דפי מנסה למנוע בכל מחיר את בואה של אמה, שהפקירה אותה לדבריה למי שתקף אותה. תוך כדי ניסיונותיה למנוע את הפגישה עם האם, אנו נחשפים להשתלשלות העניינים כפי שהיא חוותה אותם, דרך דבריה מתגלה כאב אובדן החיים המשפחתיים שהכירה, ובחירה מתמדת שלה בעולם בעלי החיים כמפלט מבני האדם שמסביבה.

מאת: רחל שליטא, בימוי: אלירן כספי, משחק: דניאל גרטמן.

שחקן אחד, כמה דמויות. "האור הגדול של לאונרד פלקי"(צילום: ז'ראר אלון )

"האור הגדול של לאונרד פלקי"

מה משותף לאלן הרטל, בעלת בוטיק ליופי; לבאדי הווארד, מנהל בית ספר לדרמה; לאוטו בקרמן, שען מקומי; ולעוד דמויות המתגוררות באותה עיירה נידחת בניו-ג'רזי? כולן מסייעות לצ'אק דה-סנטיס, חוקר משטרה מקומי, לפענח את היעלמותו של נער בן 14 בשם לאונרד פלקי. העדויות והראיות חושפים בפנינו את ייחודו של לאונרד, ואת השפעתו הרבה על תושבי העיירה. מונודרמה בלשית עם שחקן אחד המגלם את כל הדמויות.

מאת: ג'יימס לסין.

"האם דגים ישנים?"

אנה היא ילדה בת 10, סקרנית, יצירתית ומלאת שמחת חיים. את בוקר יום הולדתה העשירי היא מעבירה בביקור במצבתו הטרייה של אחיה הצעיר. אובדן אחיה מעלה בה שאלות הקשורות למוות, כאב, זיכרון ואהבה. בפני הצופה נפרשת מערכת היחסים של האחים כפי שאנה זוכרת אותה וכפי שהיא מדמיינת אותה מחדש ממרחק הזמן.
מאת: ינס ראשקה, בימוי: נועה שכטר, משחק: טל בלנקשטיין.

כאב, זיכרון ואהבה. "האם דגים ישנים"(צילום: ז'ראר אלון )

"חבילה עוברת"

מלחמת העולם השנייה. שרקה, ילדה יהודייה בת ארבע וחצי, נקרעת ממשפחתה ועוברת את שנות המלחמה כשהיא מיטלטלת בין משפחות מאמצות, מחליפה זהויות והופכת לאויבת המשטר הנאצי. היום, הילדה שרקה היא סבתא. סבתא מיקי. בחלוף השנים נסדקה תיבת הזיכרון וסבתא מיקי החלה לספר את סיפורה. לאחר שהביאה את הסיפור לדפוס בספר "חבילה עוברת", החליטה השחקנית שירה בליץ להביא את הסיפור גם אל הבמה - סיפורה של סבתא.

מחזה מאת: שי שבתאי, בימוי: דניאל רז, משחק: שירה בליץ.

"להוציא את הילדה"

האם אפשר לנצח את הזמן? נעמי הרשטיין, היא אמא ומרצה בנושא "הזמן בחיינו", אך זיכרון העבר ומחשבות העתיד מסיטות אותה מההרצאה. משהו התהפך בחייה בדיוק כשחשבה שהצליחה לנצח את הזמן.
מאת: ניר שטראוס, בימוי: שרה פון שוורצה, משחק: עדי גילת.

מהחיים - לבמה. "חבילה עוברת"(צילום: ז'ראר אלון )

"סוף על הקטינו"

בחצר האחורית של בית הספר, מול שיירות של נמלים, מתוודה ילדה בת 10 על מה שאסור לספר, על הסכנה הרוחשת בין אבא לאמא. הידיעה שמשהו לא בסדר מחלחלת לתודעה כמו הטילים של סדאם חוסיין, ואפילו הניילון של החדר האטום בריח האקונומיקה לא מצליח להגן.

כתיבה ומשחק: עירית סופרן, בימוי ודרמטורגיה: חנה וזאנה גרינוולד.

"שפויה"

זוהר, בת 30, מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי לאחר ניסיון התאבדות. יש לה חלון הזדמנויות של שעה אחת בלבד לשכנע את הוועדה הרפואית שהיא כשירה להשתחרר מבית החולים ולשמור על זכותה לגדל את יותם, בנה בן הארבע. זוהר לא תכננה שכך ייראו חייה. היא גדלה בבית טוב, נורמטיבי, מצטיינת דיקן לספרות אנגלית, רגישה לזולת ולסביבה. למרות, ואולי בגלל מאפיינים אלה, היא מוצאת את עצמה מאבדת שליטה על חייה ומגיעה אל סף תהום.

מאת: רוני ממן, ארנון ממן, בימוי: ליאור סורוקה, משחק: אלכסה לרנר.