"במשך שנים הייתי פרו ישראל": מה עושה פרקר לואיס בארץ?
קורין נמק, הזכור ככוכב הסדרה "פרקר לואיס" אי שם משנות ה-90, נחת בישראל והחליט שהדבר הכי נכון לעשות הוא לצייר גרפיטי ענק על קיר - בדמותו של שמעון פרס - במסגרת יוזמה שמפגישה ילדים יהודים וערבים. "כשאני מסתכל כאן על ילדים מרקעים שונים משחקים כדורגל יחד, אני רואה שלא אכפת להם", הוא אומר, וקורא לאחדות בין העמים. וגם מספר למה הוא חייב להרכיב משקפי שמש כשהוא צופה בסדרה של עצמו
השנה הקלנדרית היא אומנם 2017, אבל בישראל כמו בישראל - חגיגת הניינטיז אף פעם לא נגמרת. הכנו על זה אפילו סדרת כתבות פעם, וניכר שהשנה הן קיבלו משנה תוקף. בחודשים הקרובים יפקדו את מחוזותינו אייקוני שנות 90' כמו גאנז אנ' רוזס ואירוסמית', אבל הפיקסציה לעשור ההוא לא מסתכמת במוזיקאים. שכן היום (א') הגיע תורו של קורין נמק, הזכור כפרקר לואיס מהסדרה הפופולרית בעלת אותו השם, להריח אוויר ארץ קודש.
נמק, שעדיין משחק, מפיק סדרות ועוסק באמנות רחוב מזה למעלה מ-20 שנה, הגיע לישראל כאורח של משרד החוץ, במסגרת פעילות שמפגישה בין ילדים יהודים וערבים, רון חולדאי והמילה שלום. זו התנוססה בגאווה בעברית, ערבית ואנגלית מעל ציור הקיר שצייר בכניסה למרכז פרס לשלום אשר ביפו.
"הייתי מאוד פרו ישראל במשך שנים, ואני עוקב אחר אתרי חדשות של ישראל", הוא אמר בחיוך ענק, משסיים לצייר את הציור. "עקבתי בטוויטר גם אחר אנשים ממשרד החוץ וחברי שגרירות ודיברתי איתם. הם לא ידעו שאני גם אמן, צייר. והחלטנו שאולי יהיה רעיון טוב לבוא לפה ולעשות אירוע שמטרתו להכיל (דעות שונות ע.פ). כשאני מסתכל כאן על ילדים מרקעים שונים משחקים כדורגל יחד, אני רואה שלא אכפת להם. במשך שנים על גבי שנים אומרים לנו במה אנחנו צריכים להאמין ואיך אנחנו צריכים לחשוב, ומתכנתים אותנו איך לחשוב מאוחר יותר בחיים. אבל כשאני מסתכל על הילדים הללו משחקים, אני מרגיש שאנחנו צריכים לחזור לצורת חשיבה כזו, של תרבות כלל עולמית".
כמובן שנמק אינו אמן הרחוב הראשון שמרסס על קירות ארץ הקודש. בהקשר זה השם הראשון שעולה לראש הוא זה של אמן הרחוב האנונימי בנקסי, שהגיע לישראל ב-2005 וצייר על גדר ההפרדה. בנוסף הגיע האמן לאזורנו שוב בשבועות האחרונים, כשציוריו עיטרו קירות בית מלון בבית לחם. בעוד ביצירתו של בנקסי מודגש קו פרו-פלסטיני מובהק (ויש שיטענו אף אנטי ישראלי - בואכה אנטישמי), היצירה של נמק מגיעה ממקום נייטרלי ומפויס יותר.
"כאמן יש לך הכוח לבטא משהו, ואם זה ביטוי מפלג אז זה לא עוזר לאחד את כולם", הוא אומר. "בשבילי זה יותר ביטוי מכיל, אני לא נמצא בצד אחד של המפה הפוליטית. אני חושב שאם מבחינה תרבותית נוכל להתקיים יחד, אז כל הנושאים האלה ייפתרו מעצמם. ככל שניצור יותר פילוג, כך יהיה יותר קשה להחליט איך ממשיכים מכאן, אבל כשמתחילים להתאחד אז אפשר להתחיל לענות על השאלות האלה ולפתור את הסוגיות האלה".
לא ברור אם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שנאם גם הוא באירוע, ידע ממש מי הוא הכוכב שעומד לצידו, אבל בוגרי ניינטיז זוכרים לחיוב את נמק כפרקר לואיס, ההוא שלא יכול היה להפסיד. "פרקר לואיס", ששודרה מ-1990 עד 1993, נחשבה לאחת הסדרות השנונות והכיפיות של הניינטיז, והיא תיארה את חייו של תלמיד תיכון חובב חולצות פרחוניות וגאדג'טים, מוקף בחברים, אחות מעצבנת, ביריון שכבתי ומנהלת בית ספר שנמצאת תמיד כפסע מהתמוטטות עצבים. לא תהיה זו הגזמה לטעון שהסדרה יצרה בזמנה שפה חדשה, שאחר כך הלכה ושוכללה בסדרות כמו "אלי מקביל" "מלקולם באמצע" ואחרות. יש שיטענו גם שהעובדה שעוד לא עשו לה רימייק עדכני היא סוג של פשע.
"אני חושב ש(הסדרה ע.פ) הייתה פופולרית כי היא הייתה כיפית וחדשנית", הוא מנסה להסביר את סוד ההצלחה. "כשאני צופה בזה עכשיו אני אומר: "וואו, יש הרבה צבעים בוהקים, אני צריך להרכיב משקפי שמש כשאני צופה בה היום. אני חושב שזה לא חוקי היום ללבוש את החולצות האלה בהרבה מדינות... ושוב, זה מתחבר למה שאמרתי קודם: לא היה שם קו עלילה שהיה נגד משהו, היא עסקה רק בליהנות מהחיים ולהסתדר ביחד... לא צפיתי בה די הרבה זמן, אני רואה לפעמים קטעים מיוטיוב שאנשים מעלים לחשבון הטוויטר שלי. יש לי את שתי העונות הראשונות ב-די.וי.די אבל לפעמים כשאני צופה בזה, הצבעים הבוהקים, זה מציק... זה היה מאוד נכון לתקופה, וזה נהדר להיזכר בזה, אנשים עדיין נהנים מזה וזה מגניב".
על האפשרות שתהיה עונת איחוד הוא אומר: "אנשים מתבדחים על זה. אני מופיע די הרבה בכנסים ושואלים אותי אם תהיה תוכנית איחוד ואיך זה יהיה. אין לי מושג מי פרקר לואיס היה גדל להיות אם התוכנית הייתה ממשיכה. לא יודע למה היה נהפך. הוא בטח היה הופך ליזם מאיזשהו סוג, בטח בעסקי ההייטק".
עוד דיבר נמק על החיבור שלו לשמעון פרס ז"ל, אהבתו הרבה לגרפיטי, על הביקור שלו בישראל בשנות ה-90', והופעתו יחד עם כוכבי "בוורלי הילס 90210" וצעירי תל אביב. כן, יש להניח שגם עבורו זה היה מעט ביזאר.
