להיט בלונדון: ערבי ספרות בעירום

מכירים את הסיוט הזה שבו אתם עומדים עירומים מול קהל גדול? עכשיו דמיינו שבנוסף לעירום, אתם צריכים להקריא בהטעמה שיר או סיפור. זו, פחות או יותר, תמצית הערבים שצוברים תאוצה בלונדון בחודשים האחרונים, תחת השם Naked Boys Reading. העיקרון פשוט: אירועים ספרותיים הם עניין משעמם; אירועים ספרותיים עם גברים עירומים הם עניין מעניין.

"כשהטקסט לא טוב - גם הגוף לא יעניין"

כל ערב כזה מתקיים סביב נושא או כותב מסוימים. ספרות סוציאליסטית, מכתבי אהבה, האחיות ברונטה או דיוויד פוסטר וואלאס, למשל. הערב שנערך בחודש שעבר בשכונת שורדיץ', מול קהל לבוש שמורכב ברובו מהומואים היפסטרים, זכה לכותרת ההולמת 'גבולות וחצייתם'. בחור אחד הקריא פרק מתוך 'העין הכי כחולה' של טוני מוריסון; גבר בן כמעט 70 הקריא סיפורי מסעות משנות ה־40; ג'ינג'י שרירי התקשה בהגיית מילים ארוכות; ונער מבויש הקריא בקול רועד סיפור הומו־ארוטי. כולם, כמובן, בעירום מלא.

חברי הקולקטיב שהקימו את Naked Boys Reading החלו את פעילותם ב־2012 בלונדון ובברייטון, ולאחרונה הרחיבו אותה לערים נוספות באירופה, כשהם שואבים השראה מסדרת ערבים דומה שפועלת בארה"ב ונקראת Naked Girls Reading. "ברור שזה גימיק", אומר ג'סטין האנט, ממייסדי האירוע ומי שמנחה אותו כשהוא לבוש בדראג, "אבל גם אם תבוא לאירוע רק כדי לראות חתיכים עירומים, ברגע שהטקסט שתשמע לא יהיה מספיק טוב - גם הגוף יפסיק להיות מעניין בעיניך. אני מופתע בכל פעם מחדש עד כמה הגוף העירום משנה את הטקסט ומוציא ממנו דברים חדשים".

האנט צודק רק חלקית. הרגעים המעניינים באירוע היו אלה שבהם הטקסט שהוקרא עסק בגופניות, ויצר חיבור מפתיע בין האיברים החשופים לבין הפרוזה. המילים קיבלו פתאום משמעות גשמית, והגוף העירום הפך באופן משונה לאנושי יותר ומעורר הזדהות. אבל הרגעים האלה היו בודדים. למעשה, לאורך רוב ההקראה, האיברים שהתנופפו על הבמה רק הפריעו לי להקשיב באמת. מצאתי את עצמי בוהה בקוראים, תוהה אם לא קר להם, אם הם לא נבוכים, נועץ מבטים באיברים האינטימיים שלהם או מסתיר אותם עם היד; עושה הכל - חוץ מלהקשיב לטקסטים. בסופו של דבר, למרות הבולבולים והאור האולטרה־סגול - מצאתי את עצמי בעוד ערב ספרותי משעמם.

הכתבה פורסמה במוסף "7 לילות" ב"ידיעות אחרונות".