בכל יום - ספר דיגיטלי במתנה. והערב: "ניאבק בצללים" מאת לידיה ז'ורז'
זה כבר הפך למסורת: במהלך שבוע הספר, ynet ו"עברית" מזמינים אתכם להוריד שבעה ספרים דיגיטלים ללא תשלום - אחד מדי ערב (בין 21:00 ל-23:00). וגם: תמר פלג מ"הספריה החדשה" ממליצה על הדברים הטובים ביותר שקראה בשנה החולפת
גם במהלך שבוע הספר 2017, ynet ו"עברית" מזמינים אתכם אתכם להוריד ספר דיגיטלי ללא תשלום יום חול - מהיום (ד'), 7 ביוני, ועד יום חמישי, 15 ביוני. בסך הכל יוכלו הגולשים להוריד שבעה ספרים ללא תשלום, כשבכל ערב בין 21:00 ל-23:00 (מלבד סוף השבוע) ניתן יהיה להוריד ספר אחד. הספר הראשון - "ניאבק בצללים" מאת לידיה ז'ורז', של הוצאת "הספריה החדשה". שימו לב: הספר ניתן להורדה ללא תשלום רק הערב (ד'), 7 ביוני, בשעות 23:00-21:00.
בנוסף, לכבוד שבוע הספר, תמר פלג - אחראית המדיה הדיגיטלית בהוצאה - ממליצה על הדברים הטובים ביותר שמחכים לכם בדוכנים.
מהם מבחינתך הספרים המעניינים ביותר שלכם בשבוע הספר הנוכחי?
התשובה המובנת מאליה היא 'החברה הגאונה' של אלנה פרנטה – הראשון, השני והשלישי. הרביעי כעת בתהליכי תרגום מתקדמים ויראה אור בתחילת 2018. זו, אגב, שאלה שאנחנו נשאלים על בסיס יומיומי, ותמיד בתוספת סימני קריאה: 'מתי יופיע הכרך הרביעי?!'. הייתי שמחה להוציא אותו מחר בבוקר, אבל התרגום דורש זמן, ויש גם עריכת תרגום והגהה והפקה, אלה תהליכים שלא ניתן לסיים ביומיים. אישית אני חושבת שההפסקות בין כרך לכרך, שהיו כמובן גם במקור האיטלקי, הן חיוניות ללקיחת אוויר, אבל הקוראים חושבים אחרת.
"מכיוון אחר, 'איך עשית את זה?' של הלית ישורון התקבל בהרבה התרגשות ואני ממשיכה לקבל מיילים עם דברי תודה על הוצאתו לאור. אני חושבת שזה ביטוי לצורך לשמוע - מבעד לכל דיבורי ורעשי הרקע שאופפים אותנו - דיבור שיש בו הרהור, קשב, רגישות וכנות, וגם סגנון".
מה בנוגע לספרים ישנים יותר?
"קודם כל, ב-14 ביולי יוכרז הזוכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי, ויש לנו מועמד שם, 'סוס אחד נכנס לבר' של דויד גרוסמן. אמנם גרוסמן לא זקוק לעוד פרסים כדי להיות מוערך ואהוב בארץ ובעולם, אבל זה פרס בפרופיל גבוה, עם הרבה תשומת לב בינלאומית, כך שבמקרה הנוכחי אנחנו זוכרים את האירוע ומרשים לעצמנו לקוות. יזכה או לא, זה ספר יוצא-דופן ונהדר.
"מעבר לזה, 'הספריה החדשה' בנויה על ספרים שהעניין בהם מתמשך. אנחנו מוציאים ספרים חדשים די במשורה, אבל הביקוש לקודמיהם מתמיד: גרוסמן וא.ב. יהושע, פוגל ויעקב שבתאי, קציר וקסטל-בלום, ובתרגום כל ספרי סאראמאגו, הרבה ספרות איטלקית (נטליה גינצבורג, אלזה מורנטה, פרימו לוי), קלאסיקות ענק כמו ספרים של צ'כוב, טולסטוי ונאבוקוב, 'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט, אליס של לואיס קרול, ועוד רבים. אני בטוחה שגם השנה יבואו לדוכנים שלנו לשאול על בורחס ועל קורטאסר".
לאיזה ספר שלכם היית שמחה שהכי הרבה אנשים ייחשפו?
"אני מאוד אוהבת את 'זה הדברים' של סמי ברדוגו. סמי הוא כותב בעל קול מובחן ביותר, ואני מחכה לקרוא את ספרו החדש, 'כִּי גִי', שיצא ממש עכשיו. ישמח אותי אם הספרים שלו יגיעו לקוראים רבים יותר, זו חוויה שלא שוכחים. אני גם אוהבת מאוד את 'מוּרם מעפר' של סאראמאגו, שמבחינת השפעתו עלי קצת מזכיר לי את הסרט המשובח 'אני, דניאל בלייק'. שניהם חיזקו בי את הצדדים הסוציאליסטיים, ובכל מקרה עוררו הרבה מחשבה. הייתי שמחה שאת 'מוּרם מעפר' יקראו כמה שיותר אנשים, כולל חברי כנסת ועיתונאי כלכלה, ואני מבטיחה שמדובר בספר מהנה ביותר לקריאה, מצחיק (אם כי גם מכאיב), וכתוב נפלא".
איזה ספר שלכם בשנה החולפת לא זכה בעינייך למספיק תשומת לב?
"'שב עלי והתחמם' של מנחם פרי זכה להמון תשומת לב, אבל למעט מאוד התייחסות רלוונטית. הרעש שהיה סביבו הציג אותו באופן כה מסולף שכבר היה מוטב לתת לו לעשות את דרכו בעולם ללא שום תיווך. זה סיפור ביוגרפי על חברותם של ברנר וגנסין, כתוב כדוקו-רומן, אבל זה גם מחקר מפורט מאוד, והדגמה של תיאוריה פרשנית, והעובדה שאינו נכנס בקלות לאף מגירה איפשרה לכמה אנשים למהר ולהכריז עליו הכרזות שטותיות. נוספה לכך הומופוביה גלויה וסמויה מחד, וקפיצה על ההזדמנות לרמוס את הכותב הלא-אנונימי מאידך. זה ספר מלא ברק שעדיין ממתין להתגלות".
בחרתם ב"ניאבק בצללים" כמתנה לקוראי עברית. למה?
"לידיה ז'ורז' היא סופרת גדולה. אהבתי אותה גם בשני הספרים הקודמים, אבל בספר הזה התאהבתי בה: בסגנון המהפנט שלה, באינטלקט המרשים כל-כך, ומעל לכל אלה: בהתבוננות שלה באופן שבו אנשים משמשים כלי-משחק בידי אחרים ונאבקים בצללי העולם הזה. כל אלה הופכים אותה בעיני לסופרת נדירה. אושוואלדו קאמפוש, גיבור הספר - פסיכואנליטיקאי שמגורש מביתו בפרק הראשון של הספר ועובר להתגורר בקליניקה שלו - הוא כבר לא דמות בשבילי אלא אדם שלא אשכח. דמות נוספת היא אחת מהיותר מעוררות אהבה שפגשתי.
"זה ספר שעלילתו מותחת ומפתיעה ודמויותיו מרגשות, והוא קיבל ביקורות נהדרות - אבל יחסית לציפיות שלי, המכירות שלו היו מתונות. הקוראים נמנעו, אולי בגלל שני קודמיו שהיו בעלי אופי אחר. אני שמחה שניתנה לי הזדמנות לאפשר לאנשים להכיר, או להכיר-מחדש, את לידיה ז'ורז'".
מהם בעינייך הדברים המרגשים יותר שצפויים אצלכם בשנה הקרובה?
"בקרוב יראה אור אצלנו ספר חדש של לידיה ז'ורז' (בתרגומה של מרים טבעון), 'ליל הנשים המזמרות', שמספר על סטודנטית בליסבון בסוף שנות ה-80 שמצטרפת לקבוצת נשים המקימות להקה ביחד ונדרשות להקריב קורבנות משמעותיים למען ההצלחה. מאוד-מאוד מצפה לספר הזה. נוציא השנה כאמור גם את הכרך הרביעי והאחרון של 'החברה הגאונה' (שמו 'הילדה האבודה'); ובספריה הקטנה יראה אור 'ונשיקתי תהיה רוצחת' של ציליה דראפקין, אסופה שכוללת שירים, סיפור וביוגרפיה של משוררת-היידיש בת תקופתם של ברנר וגנסין, שזה הספר הראשון בעברית שמוקדש ליצירתה".
והשאלה שכולם שואלים: האם "החברה הגאונה" ייגמר בטוב? (בלי ספוילרים!)
"שאלה מצחיקה, הלוא הסוף ידוע! שכחת ש'החברה הגאונה' מתחיל מהסוף, מההיעלמות של לילה? חוץ מזה, למה הכוונה 'סוף טוב' כשמדובר בספר שמספר חיים שלמים? אבל התשובה האמיתית היא שאין לי מושג איך מסתיים הרומן, טרם קראתי את סופו, וגם הקפדתי לא לקרוא ביקורות מהעולם על הכרך הרביעי כי גם אני לא אוהבת ספוילרים. אני מחכה כמו כולם, בסבלנות קצרת-רוח".
איזה ספר של הוצאה אחרת קראת לאחרונה ואהבת?
"קראתי השנה את 'אני באה משם' של אמה רייס, ציירת קולומביאנית שמספרת את סיפור חייה יוצא-הדופן עד גיל 19, מועד בריחתה מן המנזר שהייתה כלואה בו במשך שנים ארוכות. הספר כתוב כמכתבים שלה לידיד (שמו במקור 'זיכרונות בהתכתבות'), הוא התפרסם לפי בקשתה רק לאחר מותה והתקבל בקולומביה בהתרגשות. קצת כמו 'פאדרה, פדרונה', גם כאן מדובר בכותבת שעד גיל מבוגר לא ידעה כלל קרוא וכתוב, ובמשך שנים רבות חייתה ברדיוס מצומצם בלי להכיר את העולם שבחוץ ובלי לזכות כמעט בשום תמיכה או עידוד. ולמרות כל אלה הצליחה להיחלץ, ונעשתה ציירת מוערכת, ולבסוף גם העלתה על הכתב את סיפור חייה בעוצמה רבה. את הספר תרגמה לעברית סוניה ברשילון, מתרגמת צעירה ומוכשרת שלמרבה הצער נפטרה לאחרונה".
מה הכי מרגש אותך בעבודה בעולם הספרות?
"שני דברים: האנשים המשובחים שעובדים איתי וסביבי, והעובדה שמה שמניע את העשייה הזאת הוא בעיקרו לא שורת הרווח אלא הרצון לשתף אנשים בחוויה רגשית ואינטלקטואלית".