הגודל לא קובע: השחקנים הנמוכים שהפכו לכוכבים ענקיים
מה משותף לטום קרוז, רוברט דאוני ג'וניור, דסטין הופמן ובן סטילר? מלבד היותם שחקנים מצוינים, גובהם לא עולה על 1.75. מתברר שהוליווד - המקום שבו למראה חיצוני יש תפקיד משמעותי - הופכת שחקנים נמוכים לכוכבים גדולים מהחיים. כן, גם אם לפעמים דרושים לעניין כמה טריקים
מבט חטוף (או מעמיק, תלוי מה הסטטוס הזוגי שלכם), באפליקציות ההיכרויות השונות יראה שגברים נמוכים עדיין נמצאים בעמדת נחיתות. בעוד שגברים גבוהים יציינו את הגובה שלהם בפרופיל כעובדה סתמית, מספר בלי מילים מיותרות אבל עם משמעות אדירה, גברים נמוכים ישתדלו לפרסם תמונות גוף חתוכות, ואם הם כבר יציינו גובה, לרוב הוא יהיה מלווה בהתנצלות מחויכת או במרמור - ככל הנראה תגובה לכל הנשים שמודות שהן מחפשות "גבר מעל 1.80", או לדחייה שחוו בעבר.
גם בתחום השכר מצבם של הגברים הנמוכים ידוע כבעייתי, ומזה כמה עשורים שנתוני מחקרים על הבדלי שכר בין גברים גבוהים לנמוכים מוכיחים כי הגבוהים נמצאים ביתרון. אבל יש מקום אחד - שעל אף שהוא שם דגש על מראה חיצוני ויוצר דמויות אגדתיות ומלאות במיתוסים - מקבל לחיקו גברים נמוכים והופך אותם לכוכבים גדולים (ועשירים) - הוליווד.
סיינטולוגיה, ספה ונמוך
בסוף השבוע הקרוב יוצא הרימייק "המומיה" בכיכובו של טום קרוז המתנוסס לגובה 1.72 בלבד. אומנם מדובר בגובה ממוצע לגבר האמריקני, אך בימי הזוהר שלו, אי שם באמצע שנות ה-90' ותחילת שנות האלפיים, גובהו העסיק רבות את התקשורת ומקומונים רבים אהבו לפרסם תמונות שלו לצד אשתו דאז, ניקול קידמן, הגבוהה ממנו. ההתעסקות הזו הייתה כל כך אובססיבית, שכשרוב האנשים חושבים על טום קרוז, עולות להם שלוש אסוציאציות: סיינטולוגיה (בה הוא חבר - א.ט), ספה (עליה קפץ פעם בתוכנית של אופרה ווינפרי תוך שהוא צועק "אני מאושר!" - א.ט) ונמוך.
העניין בגובה של קרוז לא מקרי. קרוז גילם כוכב אקשן ("משימה בלתי אפשרית"), טייס ("אהבה בשחקים"), עורך דין לוחם צדק ("פירמה"), גורו עזרה עצמית לגברים מתוסכלים ("מגנוליה") ועוד הרבה דמויות שלא בלתי נמנע להאמין שבתיאור שלהן בתסריט המילה 'גבוה' הופיעה. וכשתמונות מהמציאות צצו להן (חשוב לזכור שעוד היה מדובר בעידן שלפני הרשתות החברתיות), הן תפסו את העין - כי הפער בין הדמוית שגילם לדמותו במציאות היה גדול ומסקרן.
המצלמה כן משקרת
אפשר לדבר רבות על המשיכה הפסיכולוגית של אנשים למקצוע המשחק. באופן טבעי, שחקנים הם אנשים אקסצנטריים שרוצים לראות ולהיראות, אחרת הם לא היו פונים לאור הזרקורים. גם לאנשים נמוכים יש נטייה כזאת, ועוד מילדות הם משתדלים להבליט את עצמם ביחס לאחרים כדי להוכיח שגם הם שווים. במקרה הזה, הוליווד היא המקום המושלם עבורם - לא כי היא מוכנה לשנות את תפיסת הגבריות הרווחת (הצחקתם אותה), אלא כי על המסך, לעומת התיאטרון למשל, לטשטש גובה זה הדבר הכי פשוט שיש.
מספיק שהמצלמה תצלם מזווית נמוכה יותר וכבר השחקן יראה גבוה יותר. יש עוד טריקים ידועים - שחקנים נמוכים נועלים פלטפורמות ועולים על שרפרפים, ובמקרים קיצוניים אפשר גם להוריד את גובה המשקופים בדלתות ולהנמיך תקרות באולפן. כמובן שהשחקניות שלצדם יורידו את נעלי העקב ואם יצלמו את גופו של השחקן במלואו, עדיף שיצטלם לבד כדי שלא יהיה מקור להשוואה.
בעבר, זה היה יותר קשה. זה לא ששחקנים נמוכים לא היו קיימים - צ'ארלי צ'פלין למשל התנוסס לגובה 1.65, מה שהתאים לדמותו השטותית והקומית; וכבר ב-1942, המפרי בוגרט (1.73), סמל מין לכל דבר ועניין, עמד על נעלי פלטפורמה לצדה של אינגריד ברגמן (1.75) כדי שיראה גבוה ממנה ב"קזבלנקה".
הבעיה הייתה בסרטי מערבונים - כששחקן נמוך נדרש לעלות באלגנטיות על סוס, לא הייתה דרך להסתיר את גובהו האמיתי. לכן, מלבד כמה שחקנים יוצאי דופן, רוב כוכבי מערבונים ידועים כתמירים במיוחד - קלינט איסטווד (1.93), ג'ון ווין (1.93), הנרי פונדה (1.87), וכו'.
כיום, סרטי גיבורי-על הם החלופה המודרנית למערבונים, ואת הסוסים מחליפים כוחות-על ומכוניות מעוררות קנאה. יסכימו כולם: כדי לעוף לגובה לא צריך להיות גבוה. רוברט דאוני ג'וניור (1.74), "איירון מן", הוא דוגמה מצוינת לכך. במשך שלוש שנים הוא החזיק בתואר השחקן הרווחי ביותר עד שדה-רוק עקף אותו בשנה שעברה. בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" הוא נלחם מול כריס אוונס (1.84) ובכל זאת, את עשרת הסנטימטרים שמפרידים בינם לא רואים בסרט (השיטה שלו היא לנעול פלטפורמות). בזמנו, אגב, הוא נשאל על הנעליים שלו ועל השיטות שלו להיראות גבוה יותר בסרטיו, וענה: "אין על מה לדבר פה - הרבה שחקנים עושים את זה, גם עכשיו וגם בעבר. טום קרוז למשל, או ג'ון ווין שהגביהו לו את המושב במכונית כדי שיראה גבוה יותר בזמן נהיגה. בעסק הזה צריך לעבוד על הגובה שלך".
דאוני לא טועה כשהוא אומר שזו עבודה שצריך לשמר, והוא עובד בה גם אחרי שעות הצילומים. פעמים רבות תראו אותו נועל נעלי סניקרנס - ממבט ראשון הן נראות מגניבות ונונשלנטיות, אך כשמסתכלים מקרוב - רואים שמדובר בנעל עם פלטפורמה פנימית. מעניין אם גם הוא סובל מבעיות גב אחרי שנים של הליכה על עקבים.
נמוך וטוב לו
ויש את אלה שעשו מהגובה שלהם קריירה, בעיקר שחקנים שגובהם יורד מתחת למטר שבעים, כי בכל זאת - יש גבול לשקר שהמצלמה יכולה ליצור. וודי אלן (1.65), דני דה-ויטו (1.47), ג'ייסון אלכסנדר (1.64), דסטין הופמן (1.67), בן סטילר (1.70) ועוד, לא ניסו להסוות את גובהם והשתמשו בו כדי לצחוק על עצמם וליצור דמויות אופי.
דמותו הנוירוטית והמודעת לעצמה של אלן התאימה לגובה שלו, ופעמים רבות הנשים שמככבות לצדו נראות גבהות ממנו באופן משמעותי; דני דה ויטו הוא כנראה השחקן הנמוך הכי מפורסם - הוא לקח את הגובה שלו והפך אותו לסימן היכר; ג'ייסון אלכסנדר הפך לג'ורג' קונסטנזה ב"סיינפלד" בעיקר בזכות מבנה הגוף הנמוך והשמנמן שלו; בן סטילר גילם באופן אירוני דוגמן-על אפילו שהוא נמוך ("זולנדר"), ודסטין הופמן, שפרץ בזכות תפקידו ב"הבוגר", בתור בוגר קולג' מבולבל ואבוד בשנות ה-60, לא נעל נעלי פלטפורמה ולא עמד על שום שרפרף. מה שנקרא - אם אתה לא יכול לנצח אותם, תצטרף אליהם.
לאחרונה גם אפשר להבחין במגמה חיובית שבה גברים נמוכים בקולנוע, הם פשוט עוד גברים. אפשר להגיד שזה כמו הניסיון לשים נשים מלאות בפרונט. סדרת הסרטים "משחקי הרעב" זכתה לתגובות חיוביות, בין השאר כי היא לא הסתירה את העובדה שג'ניפר לורנס (1.75) גבוהה מג'וש האצ'רסון (1.70). האצ'רסון, שגילם את פיטה ונתן פייט הוגן במשולש האהבה על ליבה של קטניס כשמולו ניצב ליאם המסרוות', שגילם את הצלע השלישית במשולש - מתנוסס לגובה 1.91. ספוילר: בסוף הנמוך ניצח.
אובססיה שלא נגמרת
מתברר שגם כיום מתקיים עולם מקביל באינטרנט שמטרתו לברר מהו גובהם האמיתי של מפורסמים בהוליווד (גם נשים). האתר celebheights מוקדש במלואו לגובהם האמיתי של השחקנים, ובאופן מפתיע - הוא מאוד פעיל ותוסס. האתר מספק מאגר ענקי עם תמונות של שחקנים לצד גובהם, כשעל כל שחקן מתפתחים דיונים ארוכים, מפותלים ומייגעים על קוצם של סנטימטרים. חסרי חיים? אין ספק. ובכל זאת, קצת קשה להאשים אותם - כשהמצלמה מעוותת את המציאות - אפשר להבין את הסקרנות, ואולי אף להתנחם בכך שמי שחשבנו שהם אלילי מין, ייתכן שלא היו עוברים את הרף הקשוח בטינדר.
נתונים אלה מסקרנים את הציבור לא רק לגבי שחקנים נמוכים, אלא בכלל. אחת התעלומות המצחיקות שקשורות בעניין סובבת סביב השחקן ג'ייק ג'ילנהול, שבמשך שנים רבות אנשים תהו מה הגובה שלו. הייתם חושבים שהתעלומה תיפטר סופית בשנה שעברה, כשקונן או'בריאן הזמין את השחקן למדוד את גובהו בתוכנית שלו באולפן. התוצאה, 1.80, לא סיפקה את הטרולים, והם המשיכו להתווכח וסירבו להאמין שזה אכן גובהו. האמת שבמקרה שלו התחושה היא כאילו הוא באמת נמוך יותר.
