האוטוביוגרפיה המקסימה של כוכב "טרנספרנט"
גם אחרי תפקידיו ב"טרנספרנט" וב"משפחה בהפרעה", ג'פרי טמבור עדיין המום מההצלחה. באוטוביוגרפיה אותנטית וצנועה לוקח השחקן בן ה-73 את הקוראים למסע בנבכי הקריירה שלו, ומספר שהדמות הטרנסג'נדרית שלו הפכה אותו לאבא טוב יותר
אבל האוטוביוגרפיה החדשה של טמבור בן ה־73 מרשימה ומהנה כל כך דווקא מפני שאיננה עוד ממואר של עוד שחקן מוכר, המתבשם מסיפור הצלחתו ומצפה שנהיה אסירי תודה על פתיתי הזיכרונות וההגיגים שהוא מואיל לפזר עלינו. מהרגע הראשון, טמבור נותן את התחושה שהוא אחד מאיתנו, אבל באמת, לא בענווה מזויפת ולא בהתחסדות משום סוג. גם הטוב בשחקנים לא יכול לפברק אותנטיות כזאת.
טמבור לוקח אותנו יד ביד למסע בנבכי הקריירה שלו, שמחולק לפי נושאים ואסוציאציות ולא לפי רצף כרונולוגי ברור. ולאורך המסע כולו נדמה שהוא המום, לעיתים ממש מזועזע, מהאופן שבו התגלגלו הדברים. לרגעים אפשר לשכוח שטמבור הוא המדריך שלנו במסע הזה, ולא עוד מתבונן מהצד שממלמל לעצמו, "תראו מה עבר על האיש הלא יפה, לא רזה, לא מאוד כריזמטי ולא ממש פוטוגני הזה; הסיינטולוג השוטה שחזר מן הכפור והגיע עד הלום". אם מישהו כאן אסיר תודה, זה בראש ובראשונה טמבור, שעדיין צובט את עצמו כדי לוודא שבאמת משלמים לו, אפילו לא מעט, על רגעי האושר שבין ה"אקשן" ל"קאט".
בהשתאות מקסימה, הוא מפרט מה למד מכל אחת מהדמויות שגילם. מורה פפרמן, למשל, גרמה לו להיות בעל ואב טוב יותר. ארבעה מבין חמשת ילדיו של
טמבור נולדו לקראת סוף שנות ה־60 לחייו, והתיאורים של חוויות האבהות שלו הם משיאי הספר. שם הספר - ?Are You Anybody - היא למעשה שאלה שהציג לו אספן חתימות ידוענים שחיכה מחוץ לתיאטרון הניו־יורקי שבו הופיע טמבור בתחילת דרכו. תשובתו של טמבור הייתה אז, חד־משמעית וללא היסוס: "לא". עכשיו כבר ברור ששיקר.
Are You Anybody? Jeffrey Tambor, 2017
הביקורת פורסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".