שתף קטע נבחר
 

"נסיך הצללים": כשבנו של מנהיג חמאס מגויס לשב"כ

אחרי הספר האוטוביוגרפי והסרט התיעודי שגוללו את סיפורו של מסעב חסאן יוסף, בנו של מנהיג חמאס שהפך לסעיין של השב"כ - מגיע העיבוד הבימתי. המחזאי, שב"כניק לשעבר, מתמקד פחות בפן הפוליטי ויותר בסיפור האישי. התוצאה: קולחת, קצבית ומשוחקת היטב

סיפורו של מסעב חסן יוסף, הבן של מנהיג החמאס בגדה שהפך לסייען בכיר של השב"כ במשך עשור, סופר כבר במדיומים שונים. קודם יצא הספר האוטוביוגרפי 'בן החמאס', ולאחר מכן הסרט התיעודי 'הנסיך הירוק' של נדב שירמן, שחשף את הדמויות מאחורי העלילה המרתקת. כעת מגיעה גם גרסת התיאטרון בהצגה 'נסיך הצללים', שעולה בתיאטרון פסיק הירושלמי.

 

קולח וקצבי. "נסיך הצללים" ()
קולח וקצבי. "נסיך הצללים"

המחזה, שכתב דודי גורדון (בעצמו איש שב"כ לשעבר שהחליט לעבור לעולם המשחק) מגולל בתמציתיות את הסיפור של מסעב, שגדל במשפחה מיוחסת של בכיר החמאס בגדה והפך לסוכן שב"כ בעת כליאתו באמצע שנות ה־90. משם ממשיך הסיפור לחלק מהפרקים המרכזיים בעבודתו הסודית, כמו גם ניסיונותיו השקטים לקדם תהליך של פיוס בין החמאס לישראל. אך נראה שהמחזאי רוצה פחות להתמקד בעלילה הפוליטית ויותר בסיפור האישי, האנושי, הנע סביב היחסים המורכבים בין מסעב לאביו, שאותו העריץ, אך באותה מידה חש שהאב הזניח אותו ואת שאר בני המשפחה בשל פעילותו הפוליטית. הוא גם חש תסכול עצום על כך שלעולם לא יוכל להימלט מהצל הענק של האב, ולהפוך לאדם בעל ערך בפני עצמו.

 

כך, ההצגה חושפת בפנינו את המבנה הפסיכולוגי האדיפלי המורכב המעניק עומק לעלילה הפוליטית, והופך את סיפורו של מסעב לסוג של טרגדיה בפוטנציה. המחזה גם מתמקד ביחסים המורכבים בין המפעיל של מסעב, המכונה קפטן לואי, לבין המפקדת שלו בשב"כ, הרואה אותו כמי שחורג מהכללים ומסכן את המערכת. בקטע הזה נראה שגורדון מנצל את הידע הפנימי שלו כאיש הארגון לשעבר, היודע היטב כיצד מערכות היחסים המורכבות הללו מתנהלות מאחורי הקלעים.

 

המחזה משמש בסיס להצגה קולחת וקצבית, שבנה הבמאי שמוליק הדג'ס עם להקה קטנה ומסורה של שחקנים, העושים מלאכתם במקצועיות וביעילות. בתפקיד מסעב מתבלט אסי שמעוני, המעביר היטב את ההתלבטויות של הגיבור הקרוע, כשלצידו גורדון, המגלם היטב את האב הסמכותי, ועוזי ביטון, המשחק את המפעיל שהופך לסוג של אב אלטרנטיבי. בתפקידים האחרים ניתן לציין את רונית אברהמוף שפירא, אריה שריקי ושי סבתי. בסך הכל, מדובר בדרמה מעניינת, קצבית ומשוחקת היטב, המזכירה לנו את הדינמיקה המסובכת והמסוכנת של העשייה הביטחונית החרישית העומדת מאחורי השקט המדומה שבו אנו חיים.

 

 

הביקורת פורסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים