פסטיבל טורונטו: הקולנוע הזר מתחיל לדבר באנגלית
מטלי שלום עזר הישראלית ועד האני אבו-אסעד הפלסטיני: הסיפור האמיתי בפסטיבל טורונטו השנה הוא גל הבמאים הזרים ששוטף את הוליווד בשפה האנגלית. וגם - סרטו הסודי של הקומיקאי לואי סי.קיי, היצירה המסקרנת של אלכסנדר פיין והמותחן של דארן ארונופסקי. רגע לפני פתיחתו, סקירה של אחד מפסטיבלי הקולנוע המסקרנים והגדולים בעולם
אחרי ברלין, קאן, לוקרנו, קרלובי וארי ו-ונציה מגיעים מיטב היוצרים והכוכבים של הקולנוע הבינלאומי לטורונטו כדי לסכם את סבב הפסטיבלים. בלי יומרות אירופאיות וללא תחרות על יוקרה מזויפת, מתרכזים המארגנים בחשיפה ממצה של מיטב היצירות שהוקרנו השנה מסביב לעולם לצד סרטים חדשים מבית הקולנוע האמריקאי שקורצים לאוסקר. מבחינה זו, פסטיבל טורונטו ה-42 שיפתח הערב (ה'), הוא מפגש פסגה המגשר בין קולנוע מסחרי לאמנותי ובין דוברי האנגלית, הצרפתית, הערבית, וגם - העברית. יש פה מקום לכולם. והו, כמה מקום יש פה.
לא פחות מ-255 סרטים באורך מלא, ו-84 קצרים, יוקרנו במהלך השבוע וחצי הקרובים. חלקם יוצגו בבכורה, חלקם בהקרנת מאסף. פרימיירות מפונפנות לא תמצאו כאן, זה שייך לאנשי הריביירה הצרפתית. בניגוד אליהם, לקנדים חשובה הנאת הצופים, והם אלה שמכריעים בנוגע לפרס המשמעותי שמוענק בו - חביב הקהל (שנה שעברה זכה "לה לה לנד").
כמו תמיד, לא מעט במאים משמעותיים אמריקנים וקנדים ינהרו לטורונטו עם היצירות החדשות שלהם: ג'ורג' קלוני עם דרמת המתח "סודות הפרברים", ומכרו משכבר הימים אלכסנדר פיין עם קומדיית המדע בדיוני Downsizing (בשניהם מככב מאט דיימון בתפקיד גבר מהפרברים שנחוש לעשות שינוי משמעותי בחייו). גם דיוויד גורדון גרין ירשום נוכחות עם "חזק יותר" בכיכובו של ג'ייק ג'ילנהול, על גבר שנפצע במרתון בוסטון בעודו מעודד את חברתו; אארון סורקין עם "Molly's Game" (ג'סיקה צ'סטיין ואידריס אלבה); דארן ארונופסקי עם המותחן "אמא" (ג'ניפר לורנס ומישל פייפר); ג'יימס פרנקו עם The Disaster Artist (בהשתתפות הבמאי ואחיו דייב פרנקו, שרון סטון, מלני גריפית', סת' רוגן ועוד רבים וטובים) - פרודיה על צילומי הסרט "החדר" הידוע בכינויו השני - "הסרט הגרוע ביותר בעולם".
השחקנית הקנדית זוכת האוסקר ברי לארסון (הלא היא קפטן מארוול - הקונטרה של דיסני לגל גדות ולאחים וורנר) תציג בבכורה את סרטה הראשון כבמאית Unicorn Store. השחקנית גרטה גרוויג תשיק גם היא את בכורת הבימוי שלה "ליידי בירד", וכך גם הקומיקאי לואי סי.קיי עם סרטו שצולם בסתר בהשתתפות הלן האנט, ג'ון מלקוביץ' והבמאי עצמו.
אנג'לינה ג'ולי תגיע לטורונטו גם היא, ותשתדל להשאיר מאחוריה את הדרמות בחייה האישיים לטובת סרטה המדובר First They Killed My Father שצולם בקמבודיה, בהשתתפות שחקנים מקומיים. אבל הסיפור האמיתי של פסטיבל טורונטו השנה, ובכך משקף אולי תופעה בקולנוע העולמי - הוא שטף הפרויקטים דוברי האנגלית של במאים מרחבי העולם, שבוודאי מורה על בצורת של כישרונות בארצות הברית. למרות מגבלות שפה אפשריות, נראה כי השפה הקולנועית היא שמכריעה פה, וכך אפשר למצוא כאן במאי איטלקי שמשתף פעולה עם דונלד סאתרלנד והלן מירן; במאית ישראלית שעובדת כתף אל כתף עם אלן פייג' וקייט מארה; ואפילו במאית סעודית שמעזה לתת פקודות למייסי וויליאמס (אריה סטארק מ"משחקי הכס") בדרמה תקופתית המתחוללת במאה ה-19 באנגליה. כך המטרופולין הקנדי משמש כגשר בין הקולנוע האמריקאי לעולם סביב.
שיתופי הפעולה הבינלאומיים שנחשפים בטורונטו מפתיעים למדי, אבל האם הם מגבירים את הפוטנציאל המסחרי של הסרטים? מי שמבטיחה מכולם מבחינה קופתית היא דרמת ההישרדות הרומנטית "ההר שבינינו" של האני אבו-אסעד ("גן עדן עכשיו"). קייט ווינסלט, שניצלה מאסון ימי בלתי נשכח ב"טיטאניק" של ג'יימס קמרון, עומדת פה לשירותו של הבמאי הפלסטיני, כאישה שמוצאת עצמה נאבקת על חייה בהר מושלג אחרי התרסקות מטוס. אין לה פה את ליאונרדו דיקפריו כדי שיציל אותה, אבל אידריס אלבה אמור להיות מספיק טוב כדי לעזור לה להישאר בחיים. אולפני פוקס-המאה ה-21, שחיברו את אבו-אסעד לשני הכוכבים ההוליוודים, מאמינים כנראה שהסרט יסייע גם להם קצת לשרוד את השנה בקופות.
ההישג של אבו-אסעד יליד נצרת היה יכול לעמוד לזכות הקולנוע הישראלי לולא היה עוזב את המדינה ומנתק כל קשר עמה. לרוע המזל, יש הר בינינו לבינו. לשמחתנו, עדיין יש ייצוג כחול-לבן לתופעת הבמאים הזרים שמתחילים לביים באנגלית. הבמאית טלי שלום עזר גויסה לשירות האמריקניות אלן פייג' וקייט מארה שהפיקו את הדרמה My Days of Mercy וגם מככבות בה לצד איימי סיימץ ואליאס קוטיאס. הבמאית הישראלית פקחה את עיניהן בפסטיבל סאנדנס עם סרטה עוכר השלווה "פרינסס" וגויסה כדי להוביל את הפרויקט שעוסק ברומן לסבי בין שתי נשים חזקות הניצבות משני צדי מחלוקת פוליטית. האחת (פייג') מתנגדת להוצאה להורג של רוצח, בעוד השניה (מארה) קוראת לביצוע גזר הדין. השתיים הן הפנים של הסרט אולם מאחוריו יש כאמור את שלום-עזר, הצלם הקבוע שלה ראדק לדצ'וק הפולני וגם העורכת הישראלית עינת גלזר-זרחין.
שלום-עזר היא חלק מסחף נשי מזרח תיכוני שמציף את ארצות הברית. לצידה ניתן למצוא את דניס גמזה ארוגבן הטורקייה, שלא זוכה לאהדה מצד שלטון ארדואן בעקבות סרטה החתרני "ילדות פרא". היא שוגרה ללוס אנג'לס (על ידי מפיקיה הבלגים והצרפתים) כדי להוביל סרט שעלילתו מתחוללת ב-1992, Kings, בצל תקרית רודני קינג (אזרח אפרו-אמריקני שהוכה באכזריות על ידי שוטרים). האלי ברי מגלמת אם חד הורית למשפחת אומנה המונה שמונה ילדים. כשהמתח בשכונה מגיע לשיא, שכנה דניאל קרייג הוא היחיד שמעניק לה עזרה. כמו במקרה של "ההר שבינינו" גם פה גבר ואישה (הפעם היא השחורה והוא הלבן) מנסים לשרוד - בסביבה אורבנית לוהטת, שאת הפסקול שלה מספק ניק קייב.
הייפא אל-מנסור דווקא כן זכתה לפרגון במולדתה סעודיה, כשסרט הבכורה שלה "וואג'דה" נבחר כנציגה לאוסקר הזר לפני שנתיים. מאז עזבה הבמאית לקליפורניה, ומשם היה הרבה יותר קל להגיע להפקת הסרט "מרי שלי" בה מככבת אל פנינג כסופרת הצעירה שעתידה להגות את דמותו של פרנקנשטיין וז'אנר המדע בדיוני שהתגבש בעקבותיו. כאמור, גם מייסי וויליאמס מצטרפת אל מערך הגירל-פאוור הסעודי-אמריקאי-בריטי היצירתי והלא שגרתי הזה.
אחד הסרטים היותר מסקרנים בטורונטו, לפחות מנקודת המבט היהודית, הוא העיבוד לרב-מכר השנוי במחלוקת "מרדנות" מאת נעמי אלדרמן הבריטית העוסק ברומן לסבי בצל הדת. מי שלקח על עצמו את הפרויקט הוא סבסטיאן ליליו הצ'יליאני (שמציג בטורונטו סרט נוסף, "אישה פנטסטית" וגיבורתו טרנסג'נדרית) והוא מביים את רייצ'ל ווייז ורייצ'ל מקאדמס. רייצ'ל ורייצ'ל מגלמות שתי נשים יהודיות בשם רונית ואסתי ולצדם שלל שחקנים אמריקאים ובריטים שעוטים כיפות ותלית. גם הבמאי לוקה גאודיניו האיטלקי נמשך לגילוי חד-מיני בין יהודים ב-Call Me By My Name שמעורר הדים בארצות הברית בזכות הופעתם של טימותי שלאמה כסטודנט צעיר וכשר למהדרין שבמהלך טיול לאיטליה מנהל רומן סוער עם המנחה שלו ארמי האמר. האם מדובר בטרנד חדש? שילוב מעניין לכל הפחות.
מפגש משעשע נוסף שצפוי בטורונטו בין העולם החדש לזה הישן והצפוי יהיה בהקרנה של הקומדיה האמריקאית The Upside, שהיא בעצם רימייק של ניל בורגר ללהיט הצרפתי "מחוברים לחיים". בריאן קרנסטון וקווין הארט ימלאו את מקומם של פרנסואה קלוזה ועומאר סיי בתור נכה בורגני ולבן ומטפלו השחור (גם ניקול קידמן בסיפור). לא מן הנמנע שדרכיהם יצטלבו עם צמד הבמאים אוליבייה נקש ואריק טולדנו שייצרו את הגרסה המקורית ומציגים בפסטיבל את סרטם החדש "סה לה וי". רימייק מסקרן יש גם לדרמת הכלא "הפרפר" בכיכובם של סטיב מקווין ודסטין הופמן מ-1973. צ'ארלי הנאם ורמי מאלק יחליפו אותם מאחורי הסורגים תחת פיקוחו של הבמאי מייקל נואר מדנמרק.
גם הסרט המדובר ועטור הכוכבים "קרב המינים" משתלב בגל זה. ואלרי פריס וג'ונתן דייטון משחזרים את משחק הטניס המסוקר מ-1973 בין בובי ריגס (סטיב קארל) לבילי ג'ין קינג (אמה סטון), וגם את הרומן שחלקה הטניסאית האגדית עם אישה מאחורי גבו של בעלה. טניס הוא מוטיב חוזר ומשמעותי השנה שייפתח עם דרמת הספורט "בורג/מקנרו" שמגוללת את מערכת היחסים התחרותית – ממש לא רומנטית – בין הקרחון השבדי ביורן בורג לפקעת העצבים ג'ון מקנרו, אותו מגלם שיה לבאף האמריקאי בשירותו של הבמאי הדני יאנוס מץ. הנה לכם עוד שיתוף פעולה אירופי-אמריקאי באנגלית.
