ורד ספיבק: "מעיין צבועה, לא ציפיתי ממנה ליותר"
המודחת הטרייה ורד ספיבק מאשימה: "אצל מעיין הכל מחושב, אני לא לכלכתי על החברים שלי", היא אומרת בראיון על האויבת שלה לאורך כל המשחק. אז מדוע היא מאמינה שהקריבה את עצמה בשם חבריה לאי, מי שבר לה את הלב ומהו היעד הבא?
ורד ספיבק יודעת שהיא טעתה. עצם הפנייה למי שהייתה האויבת שלה במהלך כל המשחק במטרה לגבש מהלך - היא זאת שבעצם הדיחה אותה מ"הישרדות". "ידעתי שאני עושה טעות כשדיברתי עם מעיין", מספרת המודחת הטרייה מאיי פלואן, "רציתי להציל את נתי שהיה בן הברית שלי מההתחלה. אני שוכבת על הגדר בשביל החברים שלי ושילמתי מחיר, אני שלמה עם זה. מבחינתי ניצחתי".
התאכזבת ממעיין?
"לא הייתי לי ציפייה מאוד גדולה ממנה, היו לי ציפיות קטנות, אבל אני מבינה שטעיתי. מעיין צבועה. היא התקדמה רק בעזרת עשיית אסטרטגיות ומהלכים. גם ההתחברות לענבר היא לא חברות אמת וזה נורא ברור. אין מהלך אצל מעיין שהוא לא מחושב מההתחלה ועד הסוף, אני חושבת שאני הראשונה שראתה את זה מהיום הראשון ועד לאחרון".
ובכל זאת, פנית אליה.
"נכון, אולי זה לא היה מהלך חכם. בסופו של דבר, אם הצלחתי להגיע איתה לאותו שלב ואני נהגתי עם ערכים בלי שאתלכלך על החברים שלי - כנראה שעשיתי משהו נכון. כשאני רואה את התגובות עכשיו, אני מבינה שהייתי נאמנה לחברים שלי. אני בעצם השורדת היחידה ששמה את עצמה על המזבח. אצל מנגיסטו זה היה משהו יהיר והוא חשב שהוא מאוד מוגן. לאורך כל העונה כולם אומרים לך 'אני אתאבד בשבילך'. אני לא אמרתי ופשוט עשיתי כי זה היה ברירת המחדל שלי".
הכל טוב ויפה, אבל בשורה התחתונה יכול להיות שהפסדת מיליון שקלים בשביל חבר שהכרת במשך חודש וקצת. לא חבל?
"זה נכון, אבל האמוציות שחווים שם זה לא משהו שמרגישים כל יום. מהיום הראשון והאחרון נתי ואני היינו ברית קטנה של מיעוט. תמיד קיבלנו הרגשה שאנחנו מפסידים. אני הגעתי ל'הישרדות' כשמבחינתי המיליון הוא הבונוס, הדרך הייתה חשובה לי לא פחות ואני חושבת שמהיום הראשון עד לאחרון הוכחתי כל הזמן את הנאמנות שלי, הכוח שלי, הנחישות שלי - ויש לזה מחיר. עשיתי טעות ואני לוקחת אחריות עליה. אני לא מנסה להפיל את זה על האנשים האחרים, שילמתי עליה מחיר כבד אבל זה מה שהרגשתי באותו רגע".
אז את לא מצטערת?
"בדיעבד לא הייתי הולכת למעיין, הייתי מנסה לעשות משהו אחר שלא חשבתי עליו. אולי הייתי פונה למיכל ומנסה להסביר לה שהברית החזקה שלה לא באמת כל כך חזקה, ואולי יש לה מקום לבוא איתנו. אבל אי אפשר לחיות בתוכנית הזאת בכאילו. אני ומיכל היינו חברות ואנחנו עדיין חברות. כשאנחנו רואות את זה יחד אנחנו מבינות את הטעויות שעשינו. עושים שם דברים בצורה אימפולסיבית ובאמת עם המון רגש ואני חושבת שאם באתי ל'הישרדות' בהצהרה שלא אהיה אמא של אף אחד, אהיה רק בשביל עצמי, אז כנראה שהתפקיד שלי הוא לגונן וזה טבוע בי. גם בצבא נלחמתי בשביל החיילים שלי ובשביל החברות שלי, אני כזאת. יכול להיות שזאת טעות אבל אי אפשר לדעת".
עם מי את בקשר היום מהשורדים?
"אני חברה מאוד טובה של נתי וזאת נראה לי חברות לחיים. אני חברה מאוד טובה של ענבר ורז ואני בקשר טוב עם אמיר. עברנו הרבה דברים יחד, לא פשוט לכולנו לראות את הדברים היום. אני מקווה שנצא מחוזקים בהמשך, כל אחד עושה עם עצמו את החשבון נפש. השארתי את הכעסים שלי באיי פלוואן, חזרתי הביתה והמשכתי בדרך שלי. עם מעיין למשל אני ב'שלום שלום', ממשיכות כל אחת לדרכה. זה לא התחבר ביום הראשון באי וזה בטח לא יתחבר גם עכשיו. לא תמיד חייבים, אני מכבדת אותה על הדרך שהיא עשתה ובחרה. זה שלה אבל אני חושבת שאם הגעתי למקום שהוא משחק חברתי, ומ-17 מתמודדים עם כולם אני בקשר וכולם מאוד אוהבים אותי - חוץ ממנה, זה גם בסדר".
ספיבק בת ה-46, נשואה ואמא לשלושה ילדים, מתגאה בדרך שעשתה בעיקר בגלל שיחת הטלפון שקיבלה מבתה שמשרתת בצבא. "היא אמרה לי שנהגתי בדיוק כמו שחינכתי אותם וזה הניצחון שלי", היא מספרת בגאווה.
הוכחת שגיל זה רק מספר בעצם. היית מהמתמודדים היותר פיזיים במשחק.
"כן, ברמה הפיזית, אני אחת המתמודדות החזקות ביותר, זכיתי בהכי הרבה משימות כאישה. אני בכושר מאוד טוב, אני מאוד מאוד פיזית, היעד שלי היה להגיע לאיחוד, להוכיח לעצמי שאני יכולה ולהראות להם שהעולם לא שייך לצעירים ולחלומות אין גיל. אני גאה בי שהמשכתי עוד. אם לא הייתי נופלת ברגש אני חושבת שהייתי ממשיכה. אני מקווה מאוד שאשמש מודל לחיקוי כי אני באמת חושבת שיש הרבה חיים אחרי גיל 40 ואנחנו יכולות ומסוגלות ואחת הסיבות שהיה לי חוזק נפשי בזכות ניסיון חיים ואימהות. כולן יכולות, אסור להן להגיד שהן לא מסוגלות כי כולנו יכולות לעשות הכל, והעולם לא שייך רק לצעירים".
איך החיים שלך השתנו מאז ההשתתפות ב"הישרדות"?
"אני שומרת על שגרה רגילה, לא מרגישה שיש שינוי חוץ מאנשים שמבקשים להצטלם איתי ברחוב. אני חיה את עולם השואו ביזנס הרבה מאוד שנים, פשוט הייתי מאחורי הקלעים, וזה שונה. אבל אני באמת משתדלת לשמור על שגרה".
כלומר אין לך שאיפות להישאר לפני הקלעים?
"תראה, אני לא שחקנית, אבל אשמח לקבל תוכנית טלוויזיה בתחום הלייף סטייל. יש לי המון ידע וניסיון ואשמח לכוון למקום הזה, וכן, גם לבוא מהמקום של אג'נדה נשית חזקה ולפנות לקהל של האימהות ונשים חזקות ובכלל נשים".
מכירה את המושג 15 דקות תהילה?
"אהנה מהן, אהנה מאוד. אני לא הגעתי ל'הישרדות' בשביל להתפרסם. אני כבר עובדת כל כך הרבה שנים שבדרך שלי ובמקצוע שלי אני די מפורסמת. הגעתי לחוות חוויה אישית ולהוכיח לעצמי כל מיני דברים שאני יכולה. אם זה יביא איתו עוד דברים - בשמחה".
ספיבק אולי בונה על קריירה בעולם הבידור, אבל עם תוצאות הפרסום היא מתקשה להתמודד. כך מצאה את עצמה נפגעת מטוקבקים והערות ברשתות החברתיות, שכללו קללות קשות. "האלימות ברשת נוראית. הפתיע אותי שאנשים נכנסים כל כך חזק לדבר הזה של משחקי הריאליטי. חבריי המפורסמים הזהירו אותי שלא אקרא טוקבקים ושלא אסתכל. אנשים כותבים מילים קשות, מתחבאים מאחורי המקלדת, לא משנה אם זה עליי או על שורדים אחרים. להשתלח באנשים, לאחל לי מחלות כמו סרטן או איחולי מוות על בסיס יומי - זה מאוד עצוב. עצוב לי בעיקר כי אני לא אעלב מילד בן 8 שכותב לי דברים כאלה, אבל עצוב לי שילדים כאלה מרשים לעצמם לכתוב דברים כאלה. אני חווה את זה דרך הילדים שעוברים חרמות קשים ושימיינגים ברשת וזה כל כך פוגע שזאת תופעה שחייבים להפסיק אותה".
