מחיר ההצלחה: פרוסט שילם על ביקורות חיוביות ל"בעקבות הזמן האבוד"
מכתבים של מרסל פרוסט שיוצעו בקרוב למכירה פומבית חושפים כי הסופר המוערך שילם עבור פירסום ביקורות אוהדות ליצירת המופת שלו "בעקבות הזמן האבוד", על עמודיהם הראשונים של עיתונים בצרפת
אחד מגדולי הספרות הצרפתית, מרסל פרוסט, שילם למקורות תקשורת בצרפת על מנת שיפרסמו ביקורות אוהדות ל"בעקבות הזמן האבוד" כשיצא לראשונה, כך נחשף במכתבים של הסופר שיועמדו בקרוב למכירה פומבית בסות'ביס. המכתבים יוצעו למכירה בחודש הבא, יחד עם עותק נדיר של יצירת המופת של פרוסט, "בעקבות הזמן האבוד" ושוויים מוערך בכחצי מיליון פאונד.
מהמכתבים עולה כי הסופר ניסח את הבקשות למבקרים בעצמו ושלח אותן לעורך שלו, על מנת שידפיס אותן, כך שעקבות כתב ידו לא יוכלו לקשור אותו למעשה. כך הוא הסביר לעורך מדוע הוא זקוק לו. אולם בעשותו כן, הוא בדיוק הוביל למה שחשש ממנו.
פרוסט שילם 300 פרנק (שהם שווים בערכם לכ-900 פאונד היום) בשביל ביקורת מחמיאה לספר, שתפורסם בעמוד הראשון של העיתון הצרפתי היומי "לה פיגארו". הוא שילם 660 פרנק עבור ביקורת רחבה יותר שהופיעה בעיתון אחר. שתי הביקורות היו למעשה גרסאות ערוכות של ביקורת על הספר שכתב חברו הטוב, הצייר ז'אק אמיל בלאנש, שצייר את דיוקנו המפורסם של פרוסט המוצג במוזיאון ד'אורסי בפריז.
במכתבים שהוא שלח לעורך שלו, הוא מצרף את התוספות שלו לביקורות שבהן בין השאר הוא משווה עצמו לדיקנס, או כותב, "מה שמיסייה פרוסט רואה ומרגיש הוא לחלוטין מקורי... הכתיבה שלו בוהקת מדי לעין... הספר הזה מציע כמעט את הממד הרביעי של הקוביזם".
חלק ממאמצו הגדול לגרום לספרים להימכר נבע מההשקעה הכספית הגדולה שהוציא על פרסומם. הם נדחו על ידי כמה הוצאות עד שהעורך שלו שכנע את הבוס שלו לפרסם את הספר בתנאי שהסופר יישא בכל ההוצאות.
על אף חוסר האמון של ההוצאות, כמה שבועות לאחר הביקורות הממומנות היו לא מעט מבקרים שראו בספר יצירה גאונית. כמו כן, באחד מהמכתבים שיוצעו למכירה, גסטון גאלימר, בין המוציאים לאור הגדולים בצרפת באותה תקופה, כתב לפרוסט שהסירוב להוציא את "בעקבות הזמן האבוד" אצלו הייתה אחת מהטעויות הגדולות שעשה בחייו.
