הריסון פורד: "כשחזרתי לסט של בלייד ראנר שאלתי את עצמי 'מה עשיתי?'"
עם כל הכבוד לראיין גוסלינג, הסיפור האמיתי של "בלייד ראנר: 2049" הוא חזרתו של הריסון פורד לאחד מתפקידיו הגדולים. "חשבתי שהתסריט מעניין ושמחתי שנותנים לי עבודה", אומר בריאיון ל-ynet לרגל יציאת הסרט, משתף מה בעיניו ההבדל בין הרפליקנים בסרט לבני האדם ("הם לא נוצרים בדרך כיפית כמונו") ומודה שהיום הראשון לצילומים היה סיוט
הוליווד אוהבת סרטי המשך, ואפשר לומר שבשנים האחרונות הידרדרה האהבה הזאת לאובססיה. קצת כמו חבר ישן שממשיך להטריד אותך אפילו שבכלל לא ביקשת סיבוב שני (או שלישי, שלא נדבר על שמיני). העניין הוא שכשמדובר ב"בלייד ראנר: 2049" התחושה שונה, והציניות והמיאוס מתחלפים ביראה. ככה זה כשהסרט המקורי שיצא לפני 35 שנה עדיין נחשב לאחד מסרטי המדע-בדיוני הטובים והמכוננים שנוצרו, וביתר שאת כששניים ממשתתפיו המקוריים לוקחים חלק בסרט ההמשך: רידלי סקוט, שביים את הסרט הראשון, חוזר כמפיק, והריסון פורד שב לתפקיד הסוכן דקארד.
"בלייד ראנר זו לא דמות, זה תפקיד. לכן לא הפריע לי שעושים סרט המשך", אומר פורד בריאיון ל-ynet שמתקיים במלון בברלין כשנשאל מה הייתה תגובתו למשמע הבשורה שממשיכים את הסיפור. "אחרי זמן מה רידלי סקוט התקשר אליי ושאל אם תיאורטית אהיה מוכן לחזור. עניתי לו שתיאורטית כן".
"הוא נתן לי לקרוא את התסריט", ממשיך פורד בסיפורו, "וחשבתי שהוא מאוד מעניין. הוסיפו שם פרטים על הדמות שלי ועל המניעים שלה, וגם כל האנשים המעורבים היו טובים, לכן חשתי שזו תהיה חוויה טובה עבורי. גם שמחתי שנותנים לי עבודה", הוא מוסיף בנימה קלה של סרקזם.
בגיל 75 פורד ממשיך להשתטות - עד כדי כך שלעיתים הוא נראה משועמם מהמעמד שלו ככוכב-על. כך, למשל, ברגע אחד באמצע הריאיון הוא שותה מים בקולניות מופגנת, או ממלא את הכוס עד שפתה, מה שמאלץ אותו לרכון ולשתות ממנה בעודה מונחת על השולחן. חוץ מהרגעים המוזרים האלו הוא די מצחיק ודברן, וכששואלים אותו מה הקשר שלו לראיין גוסלינג בסרט, הוא עונה בחשיבות מוגזמת מהולה בגאווה: "שנינו בלייד ראנרים!". מייד לאחר מכן הוא לועג להסכם הסודיות שהוחתם עליו: "את זה מותר לי להגיד, נכון?".
את "בלייד ראנר: 2049", שייצא לאקרנים בסוף השבוע הקרוב ויפתח את פסטיבל חיפה ה-33, ביים הקנדי המוערך דניס וילנב ("המפגש", "אסירים"), אחד הבמאים הנחשבים בז'אנר המדע הבדיוני. לצידו של פורד, כאמור, מככב ריאן גוסלינג, שמגלם בלייד ראנר (בלש מיוחד שתפקידו לאתר ולהשמיד אנדרואידים שנקראים בסרט "רפליקנים"). 30 שנה לאחר עלילת הסרט הראשון יוצא הסוכן K (גוסלינג) לחפש את דקארד כדי למצוא תשובות לשאלות קיומיות שעולות בו. "אני מאוד מעריך את העבודה המגוונת של ריאן. הוא הפך לגורו קולנועי ואני מעריך את השאפתנות שלו", מחמיא פורד ליורשו.
למרות הערפל הכבד שאופף את הסרט (גם לעיתונאים הקרינו בסך הכול 20 דקות ממנו) והסכמי הסודיות שהשחקנים חתומים עליהם, פורד מצליח לחשוף מעט פרטים על העלילה החדשה ועל הרפליקנים של העתיד - דגם משודרג מזה שהיה ב-2019, השנה שבה התרחש הסרט המקורי. "הרפליקנים נוצרו כדי לשרת את בני האדם ולעשות את העבודה השחורה שלהם. אבל מה שהופך אותם ואת הסרט למעניינים - זה שהם לא רובוטים. הם לא שונים מבני האדם - חוץ מזה שהם לא נוצרו באותה דרך כיפית כמונו".
למרות שהסרט הוא משל, פורד לא שולל היתכנות של רפליקנים בעתיד. "זה בהחלט משהו מתקבל על הדעת. יש מדענים שעובדים על שיבוט גנטי ואנחנו יודעים שהמדע מתחיל להתקרב לשם". אך את ההתחבטות במשל ובמשמעותו הוא מעדיף להשאיר לצופים: "יש אנשים שנהנים ממטאפורות, בעוד אחרים באים כדי לצפות וליהנות בסרט. חיי הרפליקנים בהחלט מתייחסים לעבדות, אבל זה לא הנושא העיקרי של הסרט".
העתיד בסרט נראה קודר. איך אתה מדמיין אותו?
"אני לא מדמיין אותו. אני קצת יותר מעורב כי יש לי נכדים וילדים והייתי רוצה שהעתיד שלהם יהיה מלא בפוטנציאל. העבר שלי טמן בחובו הרבה מלחמות וסכסוכים, אבל גם העתיד הוא מאבק. באופן כללי החיים הם מאבק, אבל יש בהם גם הרבה פוטנציאל ושמחה. 'בלייד ראנר' הוא סיפור שמזהיר מפני העתיד, אבל בזה הוא מספק הזדמנות לאימון נפשי שבו אתה חושב על העתיד ומנתח את מערכות היחסים בין סוג האנשים שאולי ייקחו בו חלק".
השנים האחרונות של פורד הן שנות הקאמבק שלו. לפני כשנתיים הוא חזר לגלם את האן סולו ב"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", עכשיו הוא חוזר בתור דקארד ב"בלייד ראנר:2049" ובעוד כשלוש שנים יחבוש את כובע הקאובוי שלו, ימרח קרם הגנה וייצא להרפתקאות ארכיאולגיות בסרט החמישי של "אינדיאנה ג'ונס".
איך היה לחזור לסט ביום הראשון?
"סיוט. נכנסתי לסט, הכול היה גשום ומלא בערפל. ואז ראיתי את ריאן עומד שם ומדבר עם אישה וירטואלית, ערומה וענקית, בגובה 13 מטר בערך. חשבתי לעצמי 'אוח, עוד פעם גשם וחושך - מה עשיתי?' אבל האמת? החוויה בסופו של דבר הייתה מאוד מרגשת ונוגעת ללב.
"יכול להיות שאמרתי משהו רציני עכשיו?" חושב פורד לרגע בקול, ויוצא מהחדר.
