לא חמוצים, חריפים אש: "ארץ נהדרת" פותחת עונה

 

ערב השקת מפת הטלוויזיה החדשה של ישראל הביא את שלושת הערוצים החדשים להשתמש בתחמושת כבדה. רשת (13) הושקה עם "המירוץ למיליון" - הימור נכון, על אף שיש כאלה שיטענו כי "האח הגדול" החדש היה יכול להנחית מכה ניצחת יותר על יתר הערוצים. ערוץ 10 החדש פתח עם תחקיר "הקרן החדשה" של "המקור" - חומר חדשותי שאומנם מתאים לרצועת פריים טיים נחשקת, אך סקסי מספיק כדי לעמוד מול מותגי ריאליטי מנצחים. ואילו בקשת (12) בחרו להסתמך על הקלאסיקות ועל הסוסים המנצחים שמובילים אותם כבר 14 עונות.

 

אבל לא לפני שהזכירו לנו בפעם ה-10 (סליחה, בפעם ה-12) מיליון על מעבר הערוצים, ממש כפי שהקפידו קיציס ושות' ללמד אותנו את רזי השלטוט בשבועות האחרונים, והחלפתה של ספרה שלמה באחרת. פעולה מוטורית מורכבת, אין ספק, אבל כזו שהתבררה כמוצלחת עבור מי שבחר להצטרף ל"ארץ" גם בעונתה ה-15, שכבר במערכון הפתיחה שלה כיסתה אחוז נכבד מהנושאים שהחלו לבעור עוד בזמן שהייתה בפגרה.

 

 

מערכון פתיחה שכולל, איך לא, את בני הזוג נתניהו, ובו רפרנסים לנאום החמוצים של ראש הממשלה, החקירות, שינוי ערוצי הטלוויזיה, יחסי שרה והמנקה, השוואה גאונית בין המתרחש בבית הזוג המלכותי ובין זה של העולם הדיסטופי ב"סיפורה של שפחה", ולבסוף גם כחלון ובנט, באמירה מושחזת על מחויבותם לראש הממשלה לצד המספרים הצונחים בסקרים. כדרכה הצליחה "ארץ נהדרת" לשלב בצורה חכמה ולא מתאמצת בין שלל הנושאים הללו וכך המשיכה את הקו המנחה של עונותיה האחרונות של התוכנית: אפס חשבונות, מקסימום חיצים.

 

 

אותה גישה גלשה גם אל שלב הפאנל, שנפתח בדמותו של דוד ביטן, שפרצה בעונה הקודמת ממש כפי שפרץ הוא אל חיינו, והפעם הוא מחוזק בדודי אמסלם. השניים, אם נהיה כנים, כמעט זהים לקריקטורות שלהם - במונחי ספין, צעקות, התלהמות (שורת ההזדהות "מוציא לי את הצעקות מהפה" הייתה לא פחות מהברקה) ועשיית דברו של ראש הממשלה.

 

פתאום, אם נשים לרגע בצד את ההגחכה וההקצנה הסאטירית המתבקשת, לא נראה מופרך כל כך לראות את אחד מהם סופח אליו נוזלים ששפך על שולחן יורש העצר הישראלי, יאיר נתניהו (בחיקוי נהדר של רועי בר נתן). טוב, אולי מעט מופרך, אבל אנחנו מדברים על עונה שבה גם כלבת ראש הממשלה, קאיה, זכתה למקבילה טלוויזיונית, אז כנראה שבאמת הקומדיה של "ארץ" כבר לא רואה בעיניים. 

 

 

ההתעסקות בניקול ראידמן ותרומתה המשונה לעניים נראתה מעט מאוחרת מדי, אבל זה נסלח נוכח ציור דמותו של אבי גבאי – אותו מנהיג מפלגת העבודה שמבטיח לא לפנות התנחלויות ויוצא נגד זוהיר בהלול כי הוא "לא מבדיל בין ערבים". לכידת המימיקות והיכולת של יובל סמו לשמור על ארשת סטואית, ממש כמו זו של גבאי המקורי (במיוחד נוכח שורות כמו "יש מקום גם למזרחים מתנשאים" או "אני כנראה גם אצביע ליכוד בבחירות הבאות") ראויות להערכה, גם אם הניסיון להחדיר את "תותתתתחחח" כקאץ' פרייז מרגיש מעט כפוי. לא שזה לא יכול לקרות – "ארץ" כבר הכניסה לז'רגון הישראלי שלל ביטויים, מ"שקר כלשהו", דרך "אם לא ה-" ועד סיומת "אוש", אבל אלה קרו לרוב באופן אורגני, טבעי ועמוק יותר בתוך העונה.  

 

 

חיקוי אלדד יניב מוצלח של ערן זרחוביץ' מאוחר יותר, ואנחנו חוזרים לביבי – הפעם במדי אסיר, כמי שבוודאי מסוגל לנצח גם בפוזיציה זו את הבחירות הבאות. יוצרי "ארץ נהדרת" אף פעם לא ניסו להסתיר את סלידתם מנתניהו, אבל הפעם מדובר בקפיצת מדרגה במונחי ווישפול ת'ינקינג. שיר ה"לא עשיתי" ו"שיסיתי", בניגוד לשירים אחרים שבוצעו בעבר בתכנית, נכתב נכון, מדויק וקליט, ואז מה אם גם הפעם המסר לא יעבור לרוב הצופים, שבשלב זה יש לתהות אם מקשרים בכלל בין הקריקטורה מהטלוויזיה לבין זו המכהנת במציאות.

 

הפרסונה התקשורתית של סיון רהב מאיר קיבלה גם היא טיפול (ושאפו לשני כהן, המצוינת תמיד) לא לגמרי רלוונטי או דחוף. אבל הוא כלל גם את נושא ההדתה, שחזר גם עם ראובן מתהילת "כמעט שבת שלום" במה שמסתמן כפינה שבה דמות פוגשת מציאות נוסח מערכוני "הישראלי היפה" של יובל סמו מהעונות הקודמות. לא בדיוק רגעים קומיים גדולים, אבל מה לעשות שלא כל מערכון יכול להיות מדויק ופוגע כמו זה שהפגיש בין אייל גולן לאביב גפן, זוג האויבים המרים שהפכו פרטנרים לפורמט. כמות הפאנצ'ים המעולים פה הייתה בלתי נתפסת, בשילוב קומי שגם כך כותב את עצמו. הסוף לשנאת חינם והמעבר לשנאה שמוציאים עליה חשבונית, "הרי כמה זמן אפשר לשנוא בן אדם? תן קצת לשנוא מהצד", והאופן המושלם שבו פיניש מתעל את גפן מרמת הדיקציה ועד תנועות הגוף - שילוב מוצלח בין כתיבה מושחזת וביצוע מדויק. זה נכון גם לגבי המאש-אפ בין "תבואי היום" של גולן ל"מחר" של גפן. על הדרך "קשת" גם הרימה לעצמה ולתוכנית, שסביר להניח שתעשה לא מעט רעש (ורייטינג) לכשתעלה.

 

 

ומי שהיה מודאג מהיעדרו של אסי כהן, לנצח האס בחפיסת הקלפים של קיציס וחבריו, קיבל אותו במסגרת "מושב חופנים". פרודיה חמודה על יחסי שכנות בין שלל טיפוסים אקסצנטריים, וזוג חדש שכבר לוטש עיניים למשבצת שאיישו עד כה הצמד אירנה ושאולי. הספק לא רע עבור תוכנית בעונתה ה-15, ומי שחשש מחלודה ודאי שכח שהוא מתעסק עם מותג שככל הנראה כבר הבין שגם אם לא ישנה את הרגלי הבחירה של הציבור הישראלי, לפחות יעזור לו להמתיק את הגלולה שעליו לבלוע לאחר פרסום תוצאותיה.

 

בקשת מבטיחים שזאת הולכת להיות עונה ארוכה במיוחד של התוכנית, וזה הגיוני בהתחשב בשינוי המשמעותי בתוואי השטח של הטלוויזיה המסחרית בארץ. ישובו אליה גם ניר וגלי וסביר להניח גם אורן חזן, מירי רגב ויתר נבחרי הציבור שהופכים את המציאות הישראלית לכזו שכותבת את הסאטירה של עצמה ומאתגרת מדי עונה את כותביה של "ארץ" להתעלות עליה במונחי טרלול והקצנה. אם נסתמך על יריית הפתיחה של "ארץ נהדרת", נראה שכדרכה בשנים האחרונות – גם הפעם היא מגיעה אל אותם חומרים כשהכפפות כבר מוסרות, מתוך רצון להוכיח שגם אותם חמוצים שראש הממשלה מדבר עליהם יכולים להיות חריפים. חריפים מאוד.