ניק קייב: "אני אוהב את ישראל, וכאן בגלל ה-BDS"
20 שנה אחרי שהופיע על במות ארצנו ושעות בטרם יכבוש אותן שוב - פגשנו את נסיך האופל לשיחה על החיבור המיוחד שגרם לו ליזום בעצמו את המופע ("אני אוהב את ישראל - חשוב לי להביע זאת ולא לשתוק"), על הסיבות שבגללן מוזיקאים מעדיפים שלא לכלול אותנו בסיבוב (רוג'ר ווטרס, אבל לא רק) וכיצד הוא מתמודד עם מות בנו בן ה-15, שנפל מצוק תחת השפעת LSD. צפו
ניק קייב, נסיך האופל בשבילכם, נחת ביום ו' בשדה התעופה בן-גוריון לקראת צמד הופעותיו בישראל, שתתקיימנה הערב (א') ומחר בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב. רגע לפני שיעלה לבמה במסגרת סיבוב ההופעות לקידום אלבומו האחרון, "Skeleton Tree", פגשנו את המוזיקאי במסיבת העיתונאים שנערכה לכבודו, שם סיפר על החיבור המיוחד לקהל הישראלי, על ההתמודדות עם מות בנו, שנפל בשנה שעברה מצוק בהשפעת LSD, על הקושי שבו נתקלים אומנים באשר הם המתלבטים אם להופיע בישראל, וכן - גם על כמה ריקושטים מרוג'ר ווטרס ושותפיו.
לפרק את נסיך האופן: המיטב של ניק קייב
ומה חשבנו על אלבומו האחרון של ניק קייב?
"כשבאנו לישראל לפני 20 שנה, הרגשתי חיבור ענק לישראל", נזכר המוזיקאי האהוב בהופעותיו הקודמות במחוזותינו. "אנשים מדברים על לאהוב מדינה, אבל הרגשתי באיזושהי רמה חיבור שלא ממש הצלחתי לתאר ובאתי לכאן לחופשות. ב-1997 הוצאנו את האלבום 'The Boatman's Call' שהיה פלופ בישראל, אז בפעם הבאה שהופענו באירופה לא כללנו אותה - פשוט כי לא חשבנו שאנחנו ממש פופולריים.
"בסיבוב אירופי אף אחד לא ממש חושב על להגיע לישראל. למעשה, לוגיסטית זה ממש מסובך - יקר, גוזל זמן, הרבה יותר קל לא לעשות את ישראל. ויותר מהכול, אם מופיעים פה, אתה חייב לעבור השפלה פומבית צד ווטרס ושותפיו, ואף אחד לא רוצה שישפילו אותו בפומבי.
"במשך 20 שנה אמרתי 'בואו נוותר'", המשיך קייב. "לפני כמה שנים בריאן אינו שלח לי מכתב וביקש שאחתום על אמנה להחרים את ישראל, ושלחתי לו מכתב בחזרה ואמרתי שאיני רוצה לחתום. הבנתי שאומנם אני לא חותם - אבל אני גם לא מופיע בישראל. זה היה נראה לי פחדני, אז הרמתי לאנשים שלי טלפון וביקשתי שנעשה הופעה בישראל. לקחתי צד נגד מי שמנסה לנהוג בבריונות כלפי מוזיקאים. אני כאן כי אני אוהב את ישראל וכי זה חשוב בעיניי להביע את העמדה שאי אפשר להשתיק מוזיקאים. במובן מסוים אני כאן בגלל ה-BDS".
עוד במהלך מסיבת העיתונאים דיבר קייב באומץ על הטראומה המשפחתית שפקדה אותו בשנה שעברה, כשבנו בן ה-15 נפל אל מותו מצוק בעודו נתון להשפעת LSD. "הבן שלי לקח LSD, סם שהוא מעולם לא לקח ולא ידע עליו כלום. הוא היה רק ילד סקרן ויצא לשטח. הייתה לו תאונה והוא מת, אבל זו הייתה תאונה. אין לי עמדה מוסרית לגבי שימוש בסמים. אולי צריכה להיות לי. אשתי ואני הורים מעורבים מאוד, אוהבים את הילדים שלנו מאוד.
"כשהבן שלי מת הרגשתי צורך אדיר להוציא את הכול ולהופיע לפני כמה שיותר אנשים - להוציא מהסיפור הזה משהו טוב", המשיך והסביר כיצד שזר את הטראומה בתוך הצלילים. "הרגשתי שזה פשע למנוע מאנשים את החוויה הזו. יהיה שגוי להגיד שבגלל שאני כותב חומרים אפלים הבאתי את זה על עצמי. אני לא יודע, אם להיות כן".
