ביקורת סרט - "גבר גבר 2": מי בכלל ביקש סרט המשך?
במקום לחשוב על עלילה מקורית "גבר גבר 2" חוזר על אותן קלישאות חבוטות של גבריות ואבהות שהופיעו בסרט הראשון. התוצאה משעממת וצפויה, ואפילו השחקנים הוותיקים מל גיבסון וג'ון לית'גו לא מצליחים להציל את הסרט מעצמו
כשנתיים לאחר הקומדיה הדלוחה "גבר גבר" מגיע "גבר גבר 2" (Daddy's Home 2) ומוסיף לקריקטורות הגסות, להומור הלא קיים ולמחזור הגגים שגם בסיבוב הראשון לא היו מציאה, גם שכבה שמנונית של קיטש ברוח חג המולד. מי שהרגיש שקיבל תמורה לכספו בסרט הראשון צפוי להיות מרוצה גם מחלקו השני (ומוזמן להתעלם מביקורת זו).
המתכונת העלילתית חוזרת על הרעיון העצל שהודגם לפני חודש בקומדיית הנשים "אימהות פרועות 2". מאחר שהסיטואציה הבסיסית מוצתה בחלק הראשון יש להרחיב אותה על ידי הוספת דמויות חדשות - דמויות של הורים - שישכפלו את הקונפליקט הבסיסי. המחשבה לקחת את העלילה לכיוון שונה, להציג דמויות שמתפתחות או שמגלות מורכבות שהייתה כה חסרה בחלק הראשון, כלל לא עולה על הדעת. ואם מצטרפות דמויות ההורים הרי שאין מועד מתאים מחג המולד - אותו סיר לחץ משפחתי שהקולנוע האמריקני מטפח באופן אובססיבי.
בעלילת הסרט הראשון דאסטי חוזר לחיים של שרה והילדים מתוך מטרה מוצהרת לחבל בנישואיו של בראד. העלילה הייתה סדרת ניסיונות פתטיים של בראד להשתוות לגבר המושלם המסתיימים פעם אחר פעם בביזוי נוסף. הסוף הוביל כצפוי, לסוג של פיוס בין שני הגברים. מתכונת חדשה של ברומנס ואבהות. במקום יונה עם עלה של זית בראד מצליח להפרות את שרה.
זו הנקודה בה נפתח הסרט השני. שניהם נשואים, אך הנשים שלהם הן דמויות מחוקות לחלוטין בעלילת הסרט. אם יש דבר שהסרט בז לו יותר מאשר גברים רכרוכיים הרי שאלו נשים. ההומור באקספוזיציה מציג את הזוגיות ההרמונית שהתפתחה בין הגברים בה הם משלימים יחד את המטלות הנדרשות בטיפול בילדים ובראד מכין לדאסטי שוקו חם עם מרשמלו. המטלה האבהית המשותפת הגדולה שהם יצטרכו לבצע יחד תהייה הדרכה בסודות כיבוש הבנות אותה יעבירו לדילן (אוון וקארו) הבן של שרה ודאסטי. הדרכה שתהייה מקור לכמה סצנות מביכות ומעושות במיוחד.
דאסטי נשוי לקארן (דוגמנית ויקטוריה סיקרט אלסנדרה אמברוסיו) שלאורך הסרט תסתובב עם פנקס ותכתוב לעצמה אבחנות. דבר שמעורר חרדה בקרב שרה שחרדה מפני חוות הדעת של האישה החדשה. זה כל מה שהיא עושה בסרט - "תהיי יפה ותשתקי" בנוסח הישיר ביותר שלו. כל הצורך בקארן, מלבד הצגת יופייה של אמברוסיו, הוא בהיותה אם לאדריאנה (דידי קוסטין), בתה מנשואים קודמים ששקועה כל הזמן במכשיר הסלולארי ואינה מכבדת את האב החורג דאסטי. כלומר, שחזור של מה שהיה לבראד בסרט הקודם. לכן לא מפתיע שיש גם אב ובעל לשעבר שאמור להיות אולטרא-גבר גם ביחס לדאסטי (המתאבק-שחקן-ראפר-מגיש טלוויזיה ג'ון סנה).
אין לסרט עלילה במלוא מובן המילה אלא סדרת אפיזודות. מרביתן עוסקות בשתי דמויות האב המגיעות לתקופת החג. דון (ג'ון לית'גו), אביו של בראד, מגיע לחג לבדו. בינו לבין בנו יש יחסים דביקים במלוא מובן המילה (הבדיחה החוזרת היא שהם מתנשקים על השפתיים), הכפלה גרוטסקית של הגבריות הנשית של בראד. בהגעתו של דון ללא אימו של בראד יש גם סיפור שיתגלה בהמשך הסרט ויצטרך להיות הבסיס לסצנה שאמורה להיות מטלטלת מבחינה רגשית. אך משום שהסצנה הזו מוקפת בסרט ירוד ובדמויות שטוחות, גם שחקן בעל יכולת כמו ג'ון לית'גו לא יוכל לגאול אותה.
בצד של דאסטי מגיע אביו קורט (מל גיבסון). אסטרונאוט, אב שמקיים עם בנו קשר מינימלי ומפתה נשים סדרתי. בין קורט ודאסטי קיים מתח רב שנים הקשור להיותו אב אדיש ולזיכרונות הילדות בהן האב העדיף את חברתה של אישה מזדמנת על פני בנו. קורט מתחלחל כשהוא רואה כיצד השהייה בחברת בראד העלתה את מפלס האסטרוגן של דאסטי. הוא מחליט לעשות כל שביכולתו כדי לחבל בהרמוניה הזוגית של שני האבות.
על בסיס המתחים האלו הסרט מציג סדרה של סצנות שברובן המוחלט, בדומה לסרט הקודם, הבדיחה הבינונית מכריזה על הגעתה ממרחק קילומטר. בסוף יש גם סצנת פיוס גדולה וחנפנית שאמורה לגלם את רוח החג. הסצנה היא למעשה פרסומת גדולה לבית הקולנוע כמקום בו יכולה להיווצר קהילה של אהבה ופיתרון לכל הקונפליקטים המוצגים בסרט. כל זה אירוני במיוחד בהתחשב באיכותו של "גבר גבר 2".
