גוונדלין כריסטי: "הדמות שלי מתריסה כי היא לא מסתמכת על מיניות"
כמו הדמות שלה ב"משחקי הכס", גם ב"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" גוונדלין כריסטי מגלמת אישה חזקה ומובילה - רק שהפעם היא בצד של הרעים. "זה מבריק בעיניי להוסיף אלמנט של פוליטיקה בסרט הזה", היא אומרת בריאיון משותף ל-ynet לצד שני הנבלים הנוספים שבסרט, אותם מגלמים אנדי סרקיס ודואנל גליסון. הצד שלהם מה שנקרא. צפו
אם אתם חושבים שסרטי "מלחמת הכוכבים" מיועדים לילדים, או לאלה שמתעקשים להמשיך להיות כאלה גם כבני אדם בוגרים, אתם כמובן לא לבד. ככל הנראה גם בתאגיד דיסני חשבו כך כשהשקיעו יותר מארבעה מיליארד דולר ברכישת הזכויות על הפרנצ'ייז לפני חמש שנים. אבל הצופים האדוקים של "מלחמת הכוכבים", אלו שלוקחים את מצב העניינים בגלקסיה מאוד ברצינות, מחפשים תכנים עמוקים, מורכבים ואפלים יותר, וכאלה לשמחתם יש למכביר. בטרילוגיה המקורית של ג'ורג' לוקאס ובשלושת הפריקוולים סופר על עלייתה ונפילתה של אימפריה דכאנית, וכך גם ב"הכוח מתעורר" של ג'יי.ג'יי. אברמס מ-2015 וכן ב"אחרוני הג'דיי" של ריאן ג'ונסון, שיצא לאקרנים בשבוע שעבר. שניהם מגוללים את חזרת הפשיזם לגלקסיה.
מי שאחראים על ייצוג הצד האפל, המונע מתאוות כוח וסכינאות פוליטית הם השליט העליון סנוק, בו מפיח חיים אנדי סרקיס באמצעות טכנולוגיית מושן קאפצ'ר, וסגנו הערמומי גנרל הוקס אותו מגלם דואנל גליסון. השניים מודעים לכך שהסרט החדש פונה לילדים, אולם מצליח לשלב גם תוכן פוליטי רציני. "העניין לגבי סרטי מדע בדיוני טובים, ובמיוחד ל'מלחמת הכוכבים', זה שהם מבוססים על מיתוסים, על צורת סיפור קלאסית וגם על סיפורת עכשווית וברוח הזמן". מסביר סרקיס, "מדע בדיוני אומר המון על המצב האנושי, וריאן לא התעלם מכך בכלל בסרט הזה. כך שלמרות שיש הומור נהדר ואקשן, והמון רגשות, יש פוליטיקה בסרט הזה".
"לקבל מבט מבפנים על איך פוליטיקה עובדת זה מאוד מרתק. זה מעניין אותי, אני חושבת שזה מעניין כל אחד", אומרת השחקנית והדוגמנית התמירה בת ה-39, "פוליטיקה נראית לפעמים כאילו היא נטולת אנושיות, כך שהרעיון שבני אדם אמיתיים נוקטים במהלכים הללו - אנחנו רוצים לראות מה דוחף אדם להתנהג בדרך שבה הוא נוהג, מה גורם לאדם לחתור באופן בלתי נלאה אחר עוצמה ומאיפה זה מגיע? האם זה נובע מפחד עמוק בתוך אותו אדם, האם זה נובע מתחושת פגימות, או האם זה פשוט זעם שיוצא ממנו? אז אני חושבת שלהוסיף את האלמנט הזה לתוך סרט של 'מלחמת הכוכבים' זה מבריק".
העוצמה הנשית הגלומה בקפטן פאזמה משתלבת במפגן של עוצמת ההמון של הסטורמטרופרים שמזכירים תקופות עגומות בהיסטוריה האנושית, וגם ביטויים קולנועיים כמו סרטי לני ריפנשטאל. זה בולט במיוחד בסצנה מ'הכח מתעורר' במהלכה גנרל הוקס נואם מול גייסות המסדר הראשון. גליסון מודה כי בסצנה זו שילב אלמנטים מנאומיו של אדולף היטלר בהם צפה. "ב'הכוח מתעורר' ההשוואה למי שאין להזכיר את שמו הייתה יותר מברורה", אומר השחקן האירי בן ה-34 ומציין שצפה גם בנאומיו של מנהיג התנועה הפשיסטית בבריטניה בשנות ה-30, אוסוולד מוזלי, "אלו היו נקודות ההתייחסות שלי בסרט הראשון אבל מאז הכרתי את הדמות מספיק טוב כדי לא להזדקק לדוגמאות מאנשים אחרים, אלא פשוט להתבונן לתוך עצמי".
סרקיס הוא המבשר של טכנולוגיית המושן קאפצ'ר בקולנוע המשלבת הופעת משחק בתנועה על הסט עם גרפיקה ממוחשבת. הוא נודע כמי שעטה את דמותו של גולום בסרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון ואחר כך את פרוותו הדיגיטלית של השימפנזה סיזר בסרטי "כוכב הקופים" המחודשת. השחקן בן ה-53 הוא מאסטר בתחומו, וככזה לוהק ל"מלחמת הכוכבים" כדי לגלם את סנוק. בניגוד לדמויות כמו צ'ובאקה ו-C3P0 שנוצרו כתחפושת חומרית לשחקנים בשר ודם (אנתוני דניאלס מגלם את הרובוט, יונאס סוטומו הפיני החליף את הענק פיטר מייהו בתפקיד הווקי).
בטרילוגיית הפריקוולים ג'ורג' לוקאס זכה לביקורת על השימוש בגרפיקה ממוחשבת לצורך בניית דמויות, ביניהן מאסטר יודה. יוצרי "ליגת הצדק" נתקלו גם הם בהשמצות על הנבל סטפנוולף שגובש כדמות כל-דיגיטלית. סרקיס טוען שהטכנולוגיה אינה פוגעת בהופעה, ואם יש כשלים הם נובעים מהתסריט והמשחק.
"הופעה טובה או רעה נוגעת למשחק, למחויבות לתפקיד באופן מציאות וגם לדרך הבימוי שצריכה להיות אמיתית וכנה. כך שהטכנולוגיה אינה רלוונטית. משחק זה משחק".
