ג'ק בלאק: "בגיל 35 הרגשתי את השעון הביולוגי מתקתק"
ג'ק בלאק לא מתנצל על כך שהוא חי בשביל להצחיק אנשים. "זה הסם הכי טוב", הוא אומר בריאיון ל-ynet לרגל צאת הקומדיה "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל", שבה הוא מגלם דמות של נערה בת 17. "אנחנו אווטארים אבל הסרט יותר טוב מ'אווטאר'", הוא אומר, נזכר ברובין וויליאמס ("אפילו שהוא לא שם, הנוכחות שלו מורגשת") ומדבר ברצינות על הזהות היהודית שלו
ג'ק בלאק לא מאמין בסרטי דרמה רציניים. זה לא שהוא לא אוהב אותם או לא צופה בהם, הוא פשוט חושב שדווקא הם, מכל הז'אנרים שיש בקולנוע - לא אמינים. "בעיניי החיים מלאים בקומדיה וברגעים מצחיקים כך שמוזר לעשות סרט ששום דבר לא מצחיק בו, זה מרגיש לי לא אמין", הוא אומר בריאיון ל-ynet לרגל צאת סרטו החדש - קומדיה כמובן - "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל", המשך לסרט הילדים המצליח בכיכובו של רובין וויליאמס משנת 1995, שיוצא היום (ד') לאקרנים.
למי שפספס את הסרט המקורי, נספר שהוא מגולל את סיפורו של אלן פאריש (וויליאמס), שנתקע כילד במשחק קופסה בשם "ג'ומנג'י" ונכלא בו ל-26 שנה, עד ששני ילדים (קריסטן דאנסט ובראדלי פירס) מוצאים את המשחק, מטילים את הקוביות וכך משחררים את אלן מהג'ונגלים הפראיים. שלושתם צריכים לסיים ביחד את כל השלבים במשחק (ולאתר את השחקנית שהתחילה את המשחק עם אלן בצעירותה) כדי שאלן יחזור לעולם המציאות. אף שעם צאתו זכה הסרט לביקורות פושרות, הפך במהרה לשובר קופות מצליח ולקלאסיקה שהורים רבים עדיין מראים לילדיהם.
בעידן ההוליוודי הנוכחי, שמסתמך רבות על רימייקים והמשכונים כדי להביא קהל לקופות (וכדי לא לעבוד קשה מדי על רעיונות חדשים), לא מפתיע מאוד לגלות שגם "ג'ומנג'י" זכה להמשך, אבל עם כמה שינויים הכרחיים שמותאמים לימינו. העיקרי שבהם הוא כמובן היעדרותו של רובין וויליאמס, שהתאבד לפני שלוש שנים, כשהיה בן 63. "אפילו שהוא לא שם, הנוכחות שלו מורגשת", מספר בלאק. "בסרט הראשון הדמות שלו נתקעה בג'ונגלים העמוקים של ג'ומנג'י, אבל אנחנו לא יודעים מה עבר עליו בזמן הזה. אז הסרט שלנו קצת משלים את הפער הזה ויש סימנים לנוכחות שלו - למשל הבית שהוא בנה".
שינוי מרכזי אחר הוא התאמת הסרט לימינו, וכך במקום להישאב למשחק קופסה נתקעים הגיבורים - חבורה אקלקטית של ארבעה תלמידי תיכון - במשחק וידאו ישן שנמצא במחסן בבית הספר שבו הם לומדים. הקאץ' - המקורי למדי יש לציין - הוא שהם הופכים לאווטארים שבחרו בתחילת המשחק. כך באטאני, נערה מקובלת בת 17, הופכת לג'ק בלאק, גבר שמן בגיל העמידה שמתמחה בקריאת מפות; החנון היהודי הצעיר הופך לשרירן (דווין ג'ונסון); הנערה המוזרה הופכת ללוחמת מחוטבת (קארן גילאן); ושחקן הפוטבול הופך לזואולוג נמוך (קווין הארט). "הדבר הכי טוב בגילום נערה מקובלת, צעירה ויפה הוא הידיעה שיש לך כוח. היא משיגה כל מה שהיא רוצה", אומר בלאק כשנשאל על הדמות שלו בסרט. "יכול להיות שבמהלך הסרט היא לומדת דבר או שניים על לשפוט אנשים רק לפי המראה שלהם", אומר בלאק בסרקזם ומוסיף, "אנחנו אווטארים והסרט שלנו יותר טוב מ'אווטאר'".
ובכל זאת, צחוקים בצד, יש כמה סיכונים כשמגלמים נערה כזאת - אחד מהם הוא הקלות שבה אפשר ליפול לסטריאוטיפים מקטינים ומעליבים בפוטנציה. "לחשוב על זה לוקח מהחופש של המשחק. אתה לא באמת יכול לדאוג מתקינות פוליטית כשאתה מנסה לגלם דמות כי זה משפיע על התוצאה וההופעה", מודה בלאק כשנשאל בנושא. "אבל כן סמכתי על הבמאי (ג'ייק קסדן. א"ט), הוא היה רגיש לנושא הזה ואכן כמה פעמים אמר לי לקחת צעד אחורה או לרוץ כמו בן אדם. הבנתי את זה והסכמתי איתו. אתה צריך לדעת שיש מישהו ששומר לך על הגב כי אתה לא יכול לדאוג לגבי זה, אם תדאג לגבי סטריאוטיפים ונורמות פוליטיות לא תהיה מצחיק. מלבד זאת אני אוהב אותה ונהניתי לגלם אותה. אם יש בך זעם פנימי כלפי נשים זה יכול לצאת רע, אבל אני לא חושב שיש לי".
במציאות בלאק היה בוחר באווטאר אחר לגמרי. "הייתי רוצה להיות בנקסי, רק כדי להיות אנונימי ולהתקיים מהקצוות של האומנות והפוליטיקה. מצד שני אני לא יודע איך הוא נראה אז אולי זו טעות לבחור בו. מי יהיה יותר טוב? דווין ג'ונסון".
בלאק (48), שכיכב בקומדיות מצליחות כמו "הפנטזיה של הל" (2001) ו"רוק בבית הספר" (2003) ודיבב בסרטים רבים כמו "עידן הקרח" ו"קונג פו פנדה", מספר שהקומדיה זורמת בעורקיו. "להצחיק אנשים זו ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בחיים שלי. כשמישהו צוחק ממך, זה הסם הכי טוב שיש", ואכן, לאורך הריאיון הוא דואג לזרוק פאנצ'ים. עם זאת, יש כמה רגעים שהוא מרצין, דווקא כשהוא מדבר על היהדות שלו.
"הדבר הראשון שהחלטתי אחרי שחגגתי בר מצווה, הוא שאני לא צריך ללכת יותר לבית כנסת. כל הילדות שלי הייתי צריך ללכת גם לבית ספר רגיל וגם ללימודים בבית הספר היהודי, אז הייתה לי הסתייגות מהדת. אבל לאורך השנים הבנתי שיש משהו מנחם במסורת הזאת, בתחושת השייכות והטקסים המשפחתיים. אז כשהילדים שלי נולדו רציתי שגם להם תהיה תחושת שייכות. אני לא דתי, אבל אני רוצה שהם ידעו מאיפה הם באו". בישראל הוא עוד לא היה, "אבל אני מאוד רוצה", אמר.
"הילדים שינו לי את החיים", הוא מרחיב על הבנים שלו ושל אשתו טניה הדן, האחד בן 11 והשני בן 9. "כשהייתי בן 35 השעון הביולוגי שלי התחיל לתקתק. מעולם לא רציתי ילדים וגם לא לחיות את חיי הנישואים, אבל כשעבדתי ב'קינג קונג', אנדי סרקיס הביא את הילדים שלו לצילומים והבנתי שאפשר גם וגם. אבל אני לא ממליץ על זה לאף אחד, רק אם זה משהו שאתה ממש רוצה. זה משנה את החיים באופן מוחלט, אני הייתי מוכן לזה כי נמאס לי ממסיבות".
הפרויקט הבא שלו הוא בסרט של גאס ואן סנט, Don't Worry, He Won't Get Far on Foot, המבוסס על סיפור אמיתי על בחור בן 21 שהפך לנכה בעקבות תאונת דרכים, וישתתף בפסטיבל ברלין הקרוב. זו לא הבחירה הרגילה של בלאק, אבל לדבריו מכתב ששלח לפני כמה שנים לבמאי השיג לו את הג'וב. "הוא הבמאי האהוב עליי, כתבתי לו שאני חושב שהוא גאון אבל לא שמעתי ממנו מאז. הוא בטח חשב שאני אידיוט ושחקן כושל שרוצה להתקבל לסרטים שלו ואמרתי לעצמי שבחיים לא אכתוב מכתב לאף במאי שוב. כמה שנים אחרי, הסוכן שלי מצלצל ואומר לי שגאס רוצה אותי לתפקיד קטן, אז אני חושב שאני אתחיל לכתוב מכתבים לכל מיני במאים".
