העונה השנייה של "פאודה": פשוט פיצוץ
אחרי הצלחה בינלאומית ורף ציפיות בשמיים, "פאודה" חוזרת אכזרית יותר, מותחת יותר וישראלית הרבה יותר. עם דאעש בקנה, עלילה מותחת ואקשן אמריקני, לא תעזו למצמץ. זהירות - ספוילרים
יכול להיות שסוף סוף נמצאה התשובה לשאלה "מה ישראלי בעיניך?". חוץ מ"אתה, יאיר", כנראה שגם "פאודה" עונה על ההגדרה. סדרת האקשן הישראלית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני שאף זכיין ישראלי לא רצה, נקנתה בסוף על ידי yes, הפכה ללהיט בקרב הקהל הישראלי, נמכרה לנטפליקס וזכתה להצלחה משוגעת גם בארה"ב, קנדה ואפילו בקרב אוהדי החמאס.
סדרת מתח שכשימנים צופים בה הם חושבים שהיא ימנית, כששמאלנים צופים בה הם סבורים שהיא שמאלנית וכשהאנשים בצד השני של הסכסוך צופים בה הם מאמינים שהיא משרתת את הצד שלהם. וכל זה יושב על מצע של אקשן בלתי פוסק. והנה, מה אתם יודעים, כמיטב המסורת הישראלית, אומנם עבר נצח קטן בין העונות (כולל סכסוך הפקתי קטן) אבל היא חוזרת.
עם ההצלחה עולה גם רף הציפיות, והעונה השנייה של "פאודה" (ימי א', 22:00, בערוץ החדש yes EDGE), צריכה להשקיע לא מעט כדי לעמוד בהן. אם לשפוט לפי שני הפרקים הראשונים, היא עושה את זה לא רע. הפרק נפתח בסצנת פיגוע בתחנת אוטובוס ואחריה מתגלגלים בסך רצף אירועים צפוף וחסר שקט שמניע את העלילה בלי לעצור לרגע. לנעליים של אבו אחמד הפנתר, הנמסיס של דורון קביליו (ליאור רז) שנרצח בסוף העונה הקודמת נכנס הבן של השייח' עוודאללה, המכונה אל-מקדסי (פיראס נסאר). הוא בא לנקום את מות אביו ומחפש אישית את דורון, כדי לסגור את זה יפה. אל-מקדסי מגיע עם המורשת של דעאש - שהיא ליגה אחרת, ומביא איתו את כל המשפחה לתוך הקלחת.
אין ספק שהכניסה לנטפליקס וההצלחה הבינלאומית ניכרת בעונה השנייה, לטוב ולטוב פחות. "פאודה" מצליחה להשוות ולהעלות את רמת האקשן ואיכות ההפקה של העונה הראשונה, היא מסחררת ועוצרת נשימה במדד המתח. הצילום נהדר ומושקע - בהנחה שתצליחו להתגבר על מחלת הים של המצלמה הזזה לאורך כל הפרק, לא משנה באילו סצנות, מה שמכניס את הצופה לחוסר מנוחה תמידי. מצד שני ניכרת חלקלקות-מה בדיאלוגים. דורון קביליו איכשהו יותר קשוח, יותר זאב בודד ומיוסר, פחות רגיש. אל-מקדסי, שמגיע מבית היוצר של דאעש, הוא כבר הרבה יותר אכזרי ופחות אנושי מהפנתר, ובאופן כללי התחושה היא שהצגת האירועים נוטה יותר לגווני השחור והלבן ופחות לאפור. כאילו הסכסוך נראה דרך העיניים האמריקניות ופחות הישראליות.
אבל כל זה לא פוגע כמובן בחוזקה של "פאודה" – דרמת מתח ואקשן דו צדדית שמספרת את הסכסוך באמצעות סיפורים אישיים משני הצדדים. וכשחוטבים עצים עפים שבבים – כבר בסוף הפרק הראשון (ספוילר) – אנחנו נאלצים להיפרד מאחת הדמויות המרכזיות בסדרה (מורנו, אללה ירחמו) ברגע קורע לב שמן הסתם ישפיע על כל חבורת הישראלים בפרקים הבאים ויתדלק את תאוות הנקם של דורון קביליו. למצבת הדמויות המוכרות מהעונה הראשונה שגילמו טובי בנינו ובנותינו, בין היתר יעקב זדה-דניאל (אלי, שחוזר לפקד על הצוות), צחי הלוי (נאור, הצ'ילבה הנצחית של דורון), איציק כהן (קפטן איוב, שהופך מצמרר מפרק לפרק) וחנאן חילו (נסרין), מצטרפים עידן עמדי (שגיא, המסתערב החדש) ושחקנים נוספים.
לא שהסדרה זקוקה לזה, אבל את מנת היח"צ שלה היא כבר קיבלה כששלטי חוצות בשפה הערבית ששימשו כטיזרים לעליית העונה השנייה נתלו ברחבי הארץ, ועיריית נשר החליטה להסיר אותם מהסיבה הפשוטה וההגיונית – הם כתובים בשפה הערבית. מה שאומר שהעונה השלישית, שכבר בדרך, לא תתקשה למצוא חומרי גלם בחיים עצמם.
