הרצח שזעזע את עולם האופנה: סיפורו של ורסצ'ה
על מדרגות הכניסה לביתו, מעצב האופנה הנודע ג'יאני ורסצ'ה, נורה בראשו בידי רוצח סדרתי שהיה בעיצומו של מסע הרג. גאון שיווק, סוכן של המאפיה או נער ביישן ומשכיל שוויתר על החיים הרגועים לטובת אימפריה של מיליארדים? מי היה ורסצ'ה וכיצד שינה את עולם הזוהר לבלי היכר
בשנת 1994 כשהיה בן 47, החיים של ג'יאני ורסצ'ה התהפכו. הרופאים בישרו למי שהיה אז מעצב האופנה של אימפריית הענק, שהוא לוקה בסוג נדיר של סרטן. התחזיות לא היו אופטימיות, ורסצ'ה הניח את חוט התפירה בצד ורגע לפני ניתוח מסכן חיים, הוא נערך לגרוע מכל עם צוואה שהבטיחה מחצית מהחברה לאחיינתו בת ה-11. אחרי שנתיים של טיפולים מתישים ובניגוד לכל הסיכויים הוא ניצח את המחלה הארורה מבלי לדמיין שחצי שנה מאוחר יותר המוות יגיע ממקום אחר ולא צפוי.
בבוקר ה-15 ביולי 1997, שבוע בלבד אחרי תצוגת האופנה האחרונה שלו במלון ריץ בפריז, ג'יאני ורסצ'ה יצא לקנות עיתון בבית הקפה הקרוב לביתו. כשחזר אל האחוזה, כדור שנורה מאקדח פגע בראשו. ורסצ'ה התמוטט על מדרגות ביתו ובחור צעיר בשנות ה-20 לחייו נמלט מהמקום בריצה. אנטוניו ד'יאמיצ'יו, שהה באותה שעה באחוזה ושמע את הירייה, הוא מצא את מי שהיה בן זוגו במהלך 15 השנים האחרונות, מוטל מת בכניסה לביתם המשותף.
שילב בין יוון הקלאסית לאמריקה הדקדנטית(צילום: AP)
"אני רוצה להיזכר בזכות מה שאעשה מחר, מה שעשיתי אתמול משעמם מדי"
למעט בגדיו של הרוצח שנמצאו בפח הזבל הסמוך לביתו של ורסצ'ה, למשטרה לא היה קצה חוט. בתום שמונה ימים הוא נמצא כחמישה ק"מ מזירת הרצח, כשהוא ירוי בראשו. אנדרו קונאנן, שלימים התברר כי היה רוצח סדרתי, ירה בעצמו באותו אקדח ששימש אותו כדי להרוג את ורסצ'ה וקורבנות נוספים. הוא לא השאיר אחריו מכתב או הסבר להתנהגותו האלימה.
עולם הבידור הוכה הלם מההתנקשות הברוטלית, חבריו של ורסצ'ה התקשו להאמין כיצד מי שרק קיבל את חייו בחזרה, איבד אותם שוב ברצח אקראי ומאיים. אל הלוויה הגיעו חבריו - כוכבי פופ ורוק, דוגמניות על, אנשי אופנה ומשפחות אצולה בהם גם חברו הטוב אלטון ג'ון, הנסיכה דיאנה, שהמלתחה שלה הייתה עמוסה בדגמיו, ומי שהיה המאסטרו שלו - המעצב קארל לגרפלד.
"אופנה נולדת ומתה בכל יום מחדש"
מוות דרמטי שכזה הוא בדרך כלל אקורד סיום לחיים במסלול המהיר, של אישיות נוצצת כמו ג'ון לנון. אבל במקרה של ורסצ'ה הסיפור היה שונה. הוא נולד ב-2 בדצמבר 1946 ברגיו קלבריה שבאיטליה. ורסצ'ה גדל בעולם העיצוב והאופנה, בעסק השמלות המשפחתי. כילד הוא למד את רזי המקצוע מאימו והחל לעצב עבור אימו ואחותו כבר בגיל 9. בניגוד למשפחות אופנה מוכרות אחרות, המשפחה לא הייתה מבוססת, ובשנת 1972 ורסצ'ה עבר למילנו והחל לעצב עבור כמה בתי אופנה גדולים. מהר מאוד הצלחתו איפשרה לו לפתוח חנות משלו לנשים בעיר. מראשיתו בית האופנה היה משפחתי, אחיו סנטו היה אחראי על הפן הכלכלי ואחותו דונטלה סייעה לו בעיצוב.
אומנם ורסצ'ה התחכך בדוגמניות על, בילה עם כוכבי הפופ וייצר ערימות של כסף. אך חייו הפרטיים לא היו סוערים במיוחד והוא תמיד העדיף לקרוא ספר ולשמוע מוזיקה קלאסית על פני בילוי במסיבה פרועה. במשך שנים הוא חי חיים רגועים באחוזה מפוארת ושקטה על גדות אגם קומו הפסטורלי, בצפון איטליה, מוקף באומנות, עד שהחליט לעזוב למיאמי ביץ' בפלורידה.
תמורת 2.95 מיליון דולר הוא רכש את האחוזה "קאסה קאזוארינה" שבה התאהב כשנפש באיזור. בהמשך רכש גם את המלון הצמוד לה תמורת 3.7 מיליון נוספים. ועוד כמה עשרות מיליונים שנדרשו לו כדי להרוס את המלון ולבנות במקומו את האגף הדרומי, הבריכה והגן. ורסצ'ה יצר אחוזה שמורכבת מתריסר סוויטות נפרדות. האחוזה העצומה שימשה את משפחתו וחבריו ובשנת 2001 רבים מאוצרות האומנות והרהיטים שגדשו אותה, נמכרו תמורת 28 מיליון דולר במכירה פומבית בניו יורק. היום, האחוזה היא בית מלון שפתוח לקהל הרחב (והמבוסס) ובו גם צולמה הסדרה שעוסקת במותו של ג'יאני ורסצ'ה.
הסדרה, היא עונה שנייה לסדרה "פשע אמריקאי" שעוסקת בפשעים שהסעירו את אמריקה, העונה הראשונה של הסדרה עסקה באו. ג'יי סימפסון והעונה השלישית צפויה לעסוק בהוריקן קתרינה. "הרצח של ורסצ'ה" תשודר ב-yesEDGE ב-18.1, בשעות 6:00 ו-22:00, בצמוד לשידור בארה"ב.
"כדי להיות שטחי עליך להיות מעמיק"
המעבר למיאמי שינה את חייו של ורסצ'ה, הוא התקרב אל החיים הפרועים שבעבר תפס מהם מרחק. ייתכן שהבחירה לעזוב את איטליה הקלאסית לטובת אמריקה הדקדנטית חתמה את גורלו. שכן בין בליל ההשערות סביב מותו יש הטוענים כי רוצחו, אנדרו קונאנן, שהיה בן לוויה לגברים מבוגרים ועשירים, ראה את ורסצ'ה ואולי אפילו החליף איתו כמה מילים באחת מהמסיבות היוקרתיות של מיאמי.
השפה העיצובית של ורסצ'ה הייתה כזו ששילבה אומנות קלאסית ואומנות מודרנית ופוסט-מודרנית על גבול האסקפיזם. עיצוביו, שהוצגו במגוון תערוכות בעולם היו נועזים, נשיים, מלאי צבע, מנצנצים ובו בזמן קלאסיים, חובקי גוף ובשליטה מלאה. בדיוק כפי שורסצ'ה החדיר מחד יסודות מיתיים בהשראת יוון ורומא ומאידך שמר על חיבור לרחוב המשתנה - בחיים וביצירה.
לצד זאת אפשר לראות בורסצ'ה גם פורץ דרך - בתור מי שהיה הראשון להבין את כוחם הפרסומי של הסלבריטאים. בשנות ה-80, במהלך חסר תקדים שזכה לביקורת רבה, הוא החליט להושיב בשורות הראשונות של תצוגת האופנה שלו, אלו שעד כה היו שמורות למשפחות מיוחסות וקנייניים עשירים, את מי שהפכו לאלים החדשים - סלבריטאי העל. וכשהפוקוס נע בין העיצובים על הדוגמניות היפות לבין מי שבא לצפות בהם - הרומן בין ההוט קוטור לעולם הבידור החל.
"אם אתה לא עיוור אתה יכול למצוא אופנה בכל מקום, אך רוב האנשים עיוורים"
מחוכים, הלחמה של גומי, עור ואלומיניום, רצועות, סיכות ביטחון מוזהבות, צעקני, מיתי ומוזהב, פופ-ארט ורנסאנס. "אני משחק עם עבודתי" אמר בריאיון, שלוש שנים לפני מותו. ורסצ'ה אמנם הפך למעצב הסלבריטאים והאצולה וחבר שלהם, אך הושפע רבות גם מזרמים שוליים בתרבות. הוא יצר את דמותה הקלאסית והמורדת של הנסיכה דיאנה והיא הסעירה את עולם האופנה וזעזעה את משפחת המלוכה הבריטית. ואותו קו עיצובי שימש אותו כדי לטהר את דמותה של קורטני לאב שנתפסה כנערת סמים ורוקנ'רול.
אחת השמלות הנודעות שלו הזניקה את הקריירה שלו ושל השחקנית שעד אז הייתה אלמונית למדי, אליזבת' הארלי. את השמלה השחורה והמינימליסטית שחוברה בסיכות ביטחון מזהב הארלי לבשה לפרמיירה של "ארבע חתונות ולוויה אחת" אליה הגיעה עם יו גרנט בשנת 1994. אבל כולם שכחו מהסרט ודיברו על השמלה. שנים אחר כך ליידי גאגא תלבש הומאז' לשמלה הזו, והיא לא היחידה - גם מיילי סיירוס, טיילור סוויפט ואחרות, לבשו שמלות שמתכתבות עם קלאסיקות של ורסצ'ה.
השמלה האיקונית שהתניעה את הקריירה של אליזבת' הארלי(צילום: AP)
אבל ורסצ'ה עבד גם עם תחומים אחרים, הוא הכין תלבושות לתיאטראות ומופעי בלט גדולים. היה אחראי על תלבושות לסיבובי ההופעות של אלטון ג'ון, מדונה וטינה טרנר. הוא כתב ספרים, השיק בשמים וקו עיצוב לבית. לאורך השנים הוא הצליח לשמור על תדמית נקייה, על אף הטענות החוזרות ונשנות שהצלחתו ובית האופנה שלו שייכים למאפיה. ורסצ'ה אפילו תבע עיתון בריטי שטען שאת האימפריה שלו ייסדה המאפיה, והוא זכה בתביעה ובהתנצלות פומבית.
השמלה המסעירה של ג'ניפר לופז בטקס הגראמי(Getty Images)
"אופנה נותנת צבע לחיינו"
ג'יאני ורסצ'ה הוא דוגמה לשינוי שחל במעמדם של מעצבי האופנה, שהפכו ברבות השנים לגיבורי תרבות של ממש ודמותם ייצגה הרבה יותר מגישה עיצובית או אופנה חולפת. הם הפכו ליוצרי תרבות, ממש כמו אומנים אחרים בתחומי המוזיקה והקולנוע למשל. והמורשת שלהם ממשיכה להוות השראה לדורות של יוצרים חדשים. עד היום, ורסצ'ה הוא שם וסמל לסטטוס אך גם לאופנה פורצת דרך: "צריך לשבור גבולות כל יום", אמר.
