דידי הררי: "אין לאף אחד מונופול על התרבות בישראל"
הוא חושב שבארץ לא נותנים כבוד לאומנים הוותיקים, בטוח שישמש יועץ תקשורת גם בבחירות הבאות אבל לא מגלה של מי, ומבקר את התנהלותה של מירי רגב בטקס הדלקת המשואות: "כשאתה מביא את שרית חדד ולא נותן לה לשיר שיר שלה - חבל". דידי הררי עובר לפריים טיים, ולא מפחד מכישלון. ריאיון
בתחילת העידן החדש של הטלוויזיה בישראל, דידי הררי מצא את עצמו מתמודד עם אתגר לא פשוט מול מי שהפכו ללהיט - אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' יצרני הכותרות השנויות במחלוקת. ערב שישי בערוץ רשת, הררי עם תוכנית המוזיקה, ישב על אותה משבצת מול השניים, אבל את השדר ומגיש הטלוויזיה רב הניסיון זה לא ממש ריגש: "הם מקסימים ואני אוהב את שניהם", הוא אומר בראיון ל-ynet, "אבל אין לי תחרות איתם. מוזיקה נעימה של שבת זה כל מה שעמד לי מול העיניים כשעשיתי את התוכנית שלי. הם עושים תוכנית אחרת לגמרי".
ומה חשבת על התוכנית שלהם?
"לא ראיתי אותה. ראיתי את דידי בשישי, כי זה בדיוק מה שאני רוצה לראות כשאני עם המשפחה שלי בערב שישי".
את התשובות הללו, כמו של פוליטיקאי משופשף, הררי ישלוף במהלך כל הריאיון. כך לדוגמה כשנשאל האם ישמש כיועץ התקשורת של ראש הממשלה נתניהו גם בבחירות הממשמשות לבוא כפי שעשה ב-2015, הררי בא מוכן: "אני בטוח שאהיה יועץ תקשורת, יועץ אישי, אבל לא אגיד של מי".
ובכלל, נדמה שהררי בן ה-61 כבר הצליח להצטייד בעור עבה לאחר 30 שנות קריירה רדיופונית וטלוויזיונית. "עם השנים, הניסיון, והבגרות התקשורתית שלי אתה לומד להיות נינוח יותר, להיות אני ולעסוק בדברים שאני מבין בהם טוב - מוזיקה ויחסי אנוש".
ממה זה שונה מפעם?
"פעם הייתי לחוץ בקטע הזה של טלוויזיה, ובכלל ההרגשה הזאת של להיות חשוף".
הררי מגיש כבר יותר משני עשורים ברדיו - ומזוהה יותר מכול עם תוכניתו הפופולארית "דידי לוקאלי" שמשודרת בתחנות האזוריות, אך מנהל מערכת יחסים לא מוגדרת עם הטלוויזיה. זה התחיל ב"עד פופ" בערוץ הראשון, המשיך עם "קיץ על החוף" בערוץ 2, ואפילו בראשית דרכה של yes הוא הנחה את "המלך הבא", אחת מחלוצות תוכניות הריאליטי המוזיקלי. כעת הוא מגיע עם "דידי בשישי" לרצועת הפריים טיים של ערב שישי ברשת, שתעלה כבר בסוף השבוע הקרוב.
אתה לא חושש מהפריים טיים של יום שישי? רבים וטובים נכשלו בשעה הזו.
"אני מאוד אוהב אתגרים וחולה על זה, אם אתה בא עם משהו מספיק מעניין הקהל בבית יושב ורואה טלוויזיה. אני מדמיין את זה אצלי כשאנחנו מסיימים את ארוחת הערב ומוציאים את הפירות והפיצוחים ושואלים מי רוצה לשתות משהו, ואם יש מוזיקה טובה ושיחה מעניינת וזורמת ודואטים מיוחדים שאתה לא שומע ברגיל אז זה יכול לעבוד".
והרייטינג? לא פקטור?
"ברור שזה מעניין מבחינה מספרית, וכדי לדעת מול מה אני מתחרה, אבל זה לא מה שמניע אותי, אני מביא את מה שאני ומי שאני - טוב לך? תיקח. לא טוב לך - אל תיקח. מבחינתי חשוב לי לקדם את האומנים, שאני בכוונה לא אומר ותיקים, אלא אומנים שהניחו יסודות תרבותיים בישראל. אני חושב שאנחנו לא יודעים לתת להם כבוד, ואם אני מצליח לעזור עם זה, הצלחתי במה שכיוונתי אליו".
במה חוסר הכבוד לאומנים הוותיקים בישראל בא לידי ביטוי?
"אנחנו דוחקים אותם החוצה כי אנחנו חיים בתרבות אינסטנט. כזאת של 'גומרים הולכים', הכל עובד על ריאליטי. בתוך שבוע ממליכים מלך חדש רק כדי שאפשר יהיה להמליך מישהו חדש. אין לנו כבוד אליהם".
יש לך מספיק במות כדי לשנות את זה.
"אני עושה את זה גם בתוכנית הרדיו שלי. אני רוצה שמישהו ייסע באוטו ויגיד 'יואו כמה זמן לא שמעתי את השיר הזה'. יצא לי לדבר עם כמה אומנים גם אחרי הצילומים, יש אומנים שלא מצליחים לגמור את החודש, הרבה מהם חיים בדוחק מסויים כי אותה תהילה עברה די מהר וקשה להם כבר לקבל הופעות. יום אחד אחת הזמרות התארחה אצלנו וכמה ימים אחר כך סיפרה לי: 'יומיים אחרי שהייתי אצלך קיבלתי טלפונים להופעות', וזה מה-זה מילא את הלב, אנשים ראו ואמרו 'אנחנו אוהבים את השירים האלה'".
הררי, שכאמור שימש בבחירות האחרונות לפני כשלוש שנים יועץ תקשורת לראש הממשלה, הביע לא פעם את תמיכתו בנתניהו ומעשיו, הפעם הוא לא מתבייש לבקר את אחת המקורבות ביותר לנתניהו, שרת התרבות מירי רגב. "ראיתי את טקס הדלקת המשואות באופן חלקי כי עבדתי", הוא מספר, "אבל כשאתה מזמין זמרים לשיר ולא נותן להם לשיר שירים שלהם זה חבל. אתה מביא את שרית חדד ולא נותן לה שיר שלה, זה באמת חבל".
היה מי שאמר שזה יום עצמאות מזרחי.
"תראה, זה היה מזרחי אילו היו נותנים להם לשיר שירים שלהם. אבל אגיד לך יותר מכך - מאז שמירי רגב נמצאת בתפקיד שרת התרבות - התרבות נמצאת בכותרות העיתונים, וזה דבר שלא היה הרבה זמן. לטוב ולרע, זה לא משנה, מדברים על התרבות בישראל. אין לאף אחד סוג של מונופול על תרבות. לאף אחד מכל כיוון, החל ממירי רגב ועד לחבר'ה מהתיאטראות שיצאו נגדה ומשמיצים אותה. אין לאף אחד מונופול על התרבות".
נראה לי שבוער לך לשנות - מהאומנים הוותיקים ועד תקציב התרבות.
"אני חושב שאני מעביר הרבה מאוד מהאג'נדה שלי דרך תוכנית הרדיו היומית ואני מקווה שדרך הטלוויזיה בשיחות שאני עושה עם האומנים. לפעמים כשאתה אומר את הדברים האלה במקומות האלה אתה משפיע יותר על חשיבתם".
ובכל זאת, יכול להיות שתנסה את מזלך בפוליטיקה?
"מי יודע מה יקרה, מי יודע מה צופן לנו העתיד".
