לא בלי הגיבסון שלי: הגיבורים שהפכו את הגיטרה לסמל
ההודעה כי חברת הגיטרות האגדית גיבסון פושטת רגל היא עוד מסמר בארון הקבורה של הרוקנ'רול. רגע לפני שנפרדים מהמותג הנצחי שהגדיר את הז'אנר - מסלאש ועד ג'ימי פייג': חמישה גיבורי גיטרה שהפכו את גיבסון (והלס פול) לסמל
עבור רבים הידיעה על בקשתה של חברת ייצור הגיטרות האגדית גיבסון להכיר בה כפושטת רגל היא יותר מעוד ידיעה חדשותית כלכלית. העובדה שגיבסון, שנוסדה ב-1894 וזוהתה עם כמה מהשמות הגדולים בעולם הרוק, הגיעה למצב העגום הזה מעיד רבות על מקומו של הרוקנ'רול ב-2018, אחרי עשור בו לא הצליח להביא חידושים, להוביל אופנות, לצאת באמירה אמיתית או להכתיר מלכים חדשים. ככה זה כשגיבור הגיטרה האחרון שלך הוא ג'ק ווייט, מוזיקאי שפרץ בתחילת העשור הקודם, אי אז לפני 17 שנה.
אם רציתם הוכחה לכך שהאימאג' המפורסם של הרוקר המעושן במעיל העור שנשען על קיר ואוחז בגיטרה נחשב בשלב זה מגוחך, הרי לכם סטירת מציאות כואבת - במיוחד עבור מי שגדל על אסתטיקת גיטרה וסולואים ארוכים. לאורך השנים נגנים רבים פנו לגיטרות של גיבסון והשתמשו בהם בפאזות שונות של הקריירה שלהם, כמו ביל גיבונס, בוב מארלי וג'ף בק. לפניכם חמישה ענקים שהפכו מזוהים עמה, ויצרו בעזרתה כמה מהרגעים הבלתי נשכחים בהיסטוריה של הרוקנ'רול - יהי זכרו ברוך.
ג'ימי פייג'
יש שיצביעו על כך שבימיו כגיטריסט להקת לד זפלין פרט ג'ימי פייג' על שלל גיטרות. אך הבחירה לעבור מגיטרת הפנדר טלקסטר לגיבסון הייתה משתלמת עבור שני הצדדים. היא עמדה בלב השינוי הצלילי שהפריד בין יצירתה של זפלין המוקדמת ובין זו המאוחרת יותר, כשבאותו הזמן הלס פול סטנדרט 59' הפכה מזוהה עם אחד הגיטריסטים המוערכים בתחומו.
סנטנה מדבר עם יוצר הגיטרות שלו על הגיבסון
פייג' ניגן על הלס פול בשנות השישים המוקדמות וכחלק מהיארדבירז הוא השתמש גם בפנדר טלקסטר. בהופעות הראשונות של זפלין ב-1968 הוא עוד ניגן באותה טלקסטר, אך כבר בתחילת 1969 הוא קנה את גיטרת הגיבסון עימה הקליט את "לד זפלין 2", החל לקרוא לה בכינוי החיבה "מספר 1" (בהמשך הגיעה גם "מספר 2") ומאז הכל היסטוריה. פייג' זכה בגיטרה שעזרה לו להגדיר את צליל הרוק של שנות ה-70', בעוד גיבסון קיבלה פרזנטור פופולרי, וירטואוז בתחומו שנחשב לאחד מחלוצי הרוק הכבד. עסקה שווה בסך הכל.
סלאש
קשה לחשוב על גיטריסט מזוהה יותר עם הגיבסון לס פול מאשר סלאש, שהגיטרה המדוברת הפכה לאחד מסימני ההיכר שלו ועזרה לעצב את הדמות האייקונית שלו (לצד המגבעת המפורסמת). יש מי שטוען שבאותה מידה שהגיטרה עזרה לו להפוך שם מוכר בכל בית, הוא היה זה שהשיב לה אלמנט של רלוונטיות ו"מגניבות" שהייתה חסרה לה בשנות השמונים - אז היה הרוק האמריקני בפאזת להקות ההייר מטאל שלו. ובין שלל התסרוקות הנפוחות וההמנונים המפונפנים, בלטה להקה אחת, מלוכלכת וסליזית יותר מכולן.
סלאש - הפרזנטור של גיבסון
הצליל של גאנז אנד רוזס היה שונה ובלוזי יותר במהותו, ועיצב אותו מי שיהפוך לאחד הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה (וסיבוב הופעות האיחוד הנוכחי של הלהקה רק הוכיח באיזה נכס מוזיקלי מדובר). יש שטוענים כי חרף העובדה כי היא הגיטרה המועדפת עליו, בהקלטות ל-Appetite for Destruction, אלבום הבכורה המופתי של ההרכב, השתמש המוזיקאי בגיטרה מדגם אחר. זה עדיין לא משנה את העובדה שבתקופה בה הפופולריות שלה הייתה בירידה יחסית, סלאש השיב לגיבסון אלמנט של חיות וחיוניות שהיא הייתה זקוקה לו.
בשנות התשעים הוא זכה למודל גיבסון שקרוי על שמו והיום, שנים אחר כך, הוא נחשב לשגריר עולמי רשמי של גיבסון - בחירה ראויה ומתבקשת. "נמשכתי לצליל של הלס פול מאז שהתחלתי לנגן", אמר לאחרונה בריאיון. "הקשר האמיתי עם גיטרה מגיע כשאתה מצליח לתקשר איתה ולהעביר את המסר שלך ברמה כמעט ווקלית. כשזה קורה אתה יודע שביססת מערכת יחסים עם הכלי הזה".
ג'ימי פייג' מספר על הגיטרה כפולת הצוואר המפורסמת
סנטנה
בניגוד לגיטריסטים אייקונים אחרים, קרלוס סנטנה לא בהכרח מקושר באופן אוטומטי לגיטרה אחת. במהלך שנות פעילותו הרבה המוזיקאי המשופם להחליף ולגוון, אבל קשה שלא לשים לב שחלק נכבד מהגיטרות שלו היו מתוצרת גיבסון. בסוף שנות השישים הוא ניגן בעיקר על גיבסון SG- ספיישל אדומה ובתחילת שנות השבעים נטה להשתמש בלס פול (למשל בגרסה שלו ל-Black Magic Woman), כולל שימוש מחודש בהן באמצע העשור. אגב ה-SG, האגדה מספרת כי בתחילת שנות השבעים ריסק אותה קרלוס בעצמו, מכיוון שזייפה.
פול מקרטני על גיטרת הלס פול
אריק קלפטון
נכון, אריק קלפטון לרוב נהג להשתמש בגיטרות אחרות, אבל הוא נמצא ברשימה זו משתי סיבות. האחת – ג'ימי פייג' מעניק לו בראיונות את הקרדיט כמי שגילה את הצליל שיוצר המפגש בין גיבסון לס פול ומגבר מארשל והשנייה היא – ובכן, כי חובב סטרטוקסטרים או לא, איש להקת קרים האגדית החזיק באוסף שלו גם כמה גיבסונים.
"היא הפכה לחלק מגופי, פשוט חלק מהקיום שלי", סיפר אודות הלס פול עליה ניגן בשנות השישים. בשלב מסוים הלווה קלפטון את הגיטרה לג'ורג' האריסון, שניגן בה בין היתר את While My Guitar Gently Weeps – אחד השירים המזוהים ביותר עמו והבלדה האולטימטיבית לגיטרה. האריסון השיב את הגיטרה לקלפטון במהלך שנות השבעים, ושנים רבות לאחר מכן יוצרו מאה רפליקות מדויקות של אותה גיטרה, שכל אחת מהן נמכרה בסכום צנוע של 15 אלף דולר.
זאק ווילד
באותה שנה בה הוציאו גאנז אנד רוזס את אלבום הבכורה שלהם, גיטריסט חדש ואלמוני הגיע משומקום והפך עד מהרה לאייקון של לס פול. זאק ווילד התחיל לנגן עם אוזי אוסבורן בתקופה בה סולן בלאק סאבאת' היה זקוק לנגן מוביל ראוי שימשיך איתו במסורת של גיטריסטים וירטואוזים שניגנו לצידו לאורך השנים. את החלל הריק מילא ווילד ומאז, ובמשך כמעט 30 שנה, הוא נכנס ויוצא מחייו של אוזי, מלווה בגיטרות לס פול שונות. שהבולטת והמוכרת מכולן היא זו הלבנה בעלת הפסים השחורים המתעגלים, שזכתה לשם The Grail ("הגביע").
Miracle Man, השיר הראשון שכתב ווילד לאוסבורן נכתב על גיטרה זו, ובכלל כל האלבום שבו הופיע השיר, No Rest for the Wicked היה בסימן הגיטרה ההיא, שווילד מחשיב לאהובה עליו. "כל הזיכרונות שיש לי מההקלטות של האלבום הופכות את הגיטרה הזו למאוד מיוחדת עבורי", סיפר הגיטריסט. "למעשה, השתמשתי בה ממש אתמול כדי להקליט כמה סולואים לאלבום החדש. זו פשוט גיטרה מדהימה. קיבלתי אותה כשהתחלתי לעבוד עם אוזי. אני לא חושב שהיא אפילו הייתה צבועה בזמן ההקלטות. כשהתכוננו לעשות כמה סשני צילומים לקראת צאת האלבום אמרתי לעצמי 'אני לא יכול שתהיה לי לס פול נקייה. זה סימן ההיכר של רנדי רוס'. ביקשתי שיצבעו לי אותה בעיצוב ורטיגואי-היצ'קוקי, אבל היא חזרה אליי עם עיצוב שיותר מזכיר בול פגיעה. הייתי חייב להצטלם ופשוט אמרתי 'טוב, פאק איט'".
דרמה גדולה נרשמה כשהגיטרה המהוללת נפלה מתא מטען של משאית ציוד בשנת 2000, אך היא הושבה אל ווילד על ידי מעריץ כעבור שלוש שנים, כמו חברה נאמנה. ביולי הקרוב הוא גם יגיע עם אוזי אוסבורן להופעה בישראל.
