המדינה הכי מפרגנת והשיר הכושל: כמה עובדות מעניינות על האירוויזיון
רגע לפני שנטע ברזילי תרים את ליסבון עם Toy בגמר, קבלו עובדות ומספרים שבטח לא ידעתם על האירוויזיון - אז כמה פעמים לאורך השנים קיבלנו דוז פואה? למה ב-1980 ישראל ויתרה על ההשתתפות בלית ברירה? איזה זמר מפורסם התגלה כרקדן ב"עולה עולה" ומי הישראלית שרשמה שיא של הופעות באירוויזיון?
הניצחונות
האירוויזיון שיתקיים ביום שבת בפורטוגל יהיה ה-63 בהיסטוריה מאז החלה התחרות ב-1956.
מדינת ישראל החלה להשתתף בתחרות שנערכה בלוקסמבורג, פעם מעצמת אירוויזיונים, ב-7 באפריל 1973. אז אילנית שרה את "אי שם" של נורית הירש ואהוד מנור - וסיימה במקום הרביעי המכובד.
עד היום נטלה ישראל חלק בתחרות הזמר האירופית (כולל רק בחצאי גמר) 40 פעמים. נטע ברזילי תרשום את ההופעה ה-41.
הזכייה הראשונה התרחשה בפריז ב-22 באפריל 1978, כשיזהר כהן ולהקת "אלפא ביתא", האלמונים לאירופאים, שלא היו בכלל במועמדים לזכייה, הדהימו בשיר "אבניבי", גם הוא פרי יצירת מנור והירש. השיר קיבל חמישה דוז-פואה ברצף, שיא שהחזיק מעמד עד 2009, כשנורבגיה השוותה את ההישג. זו הייתה הפעם הראשונה שהשיר הישראלי לתחרות נבחר בקדם האירוויזיון - והשיטה הוכיחה עצמה בגדול.
ב-31 במרץ 1979 האירוויזיון הגיע לראשונה לירושלים. את הערב הגישו ירדנה ארזי ודניאל פאר.
בתקציב מצומצם של 17 וחצי מיליון לירות העמדנו תחרות מאוד מרשימה. לא אנחנו אומרים זאת, אלא כל אירופה, שכן קיבלנו שבחים רבים על הארגון.
לא רק לארח יפה ידענו. בתום הערב שמרנו על התואר, ורשמנו זכייה שנייה ברציפות, כשגלי עטרי ולהקת "חלב ודבש" גרפו את הבכורה בשיר "הללויה", השיר שיצרו שמרית אור וקובי אשרת וידע מאז עשרות קאברים.
ב-1980 לא רק שוויתרנו על האירוח בפעם השנייה ברצף מטעמים כספיים, גם נמנע מאיתנו להשתתף. הולנד, שקפצה על המציאה והתנדבה לארח, קבעה את התחרות דווקא לערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. כל הניסיונות לבטל את רוע הגזירה ולהזיז את התאריך עלו בתוהו, ולישראל לא ניתנה הזדמנות לשמור על תוארה שנה שלישית ברציפות.
הפעם השלישית והאחרונה שבה זכינו עד כה הייתה ב-9 במאי 1998 בבירמינגהאם, כשדנה אינטרנשיונל שרה את "דיווה", שירם של יואב גינאי וצביקה פיק, וב-29 במאי 1999 שוב הגיע האירוויזיון לבנייני האומה בירושלים. הפעם התקציב עמד על 7 מיליון דולר, ובתחרות עצמה הכול דפק כמו שעון. את הערב הגישו, לראשונה בתולדותיו, שלושה מנחים - דפנה דקל, סיגל שחמון ויגאל רביד.
עוד חידוש שהונהג בתחרות שאירחנו היה לציין את שם המדינה על המסך לאורך כל השיר.
במקום השני זכינו פעמיים: ב-1982 בהרוגייט שבאנגליה היה זה אבי טולדנו עם שיר "הורה"; ושנה מאוחר יותר במינכן, עם עופרה חזה בשיר "חי". מקום שלישי רשמנו ב-1991 ברומא עם השיר "כאן" של אורנה ומשה דץ; הפעם האחרונה שהיינו בצמרת הייתה בקייב ב-2005 כששירי מימון ו"השקט שנשאר" סיימו במקום הרביעי.
הכישלונות
ההופעות הכי משפילות שידעה ישראל נרשמו ב-3 במאי 1986 בברגן, כששרי צוריאל ומוטי גלעדי דורגו בשיר "יבוא יום" במקום הלפני אחרון עם 7 נקודות; גם ב-15 במאי 1993 במילסטרייט שבאירלנד הגיעו למיקום זהה שרהל'ה שרון ולהקת "שירו", בשיר שנשא את שם ההרכב, עם ארבע נקודות בלבד - הכי מעט שקיבלה ישראל אי פעם, ומספר זהה לניקוד שקיבל השיר "זה הזמן" של אדי באטלר באתונה ב-20 במאי 2006, אף הוא דורג לפני אחרון. הופעת להקת "פינג פונג" ב-13 במאי 2000 בשטוקהולם, תוך שאחד מחבריה הניף את דגל סוריה, הולידה שערורייה וזיכתה את ישראל רק בשבע נקודות ובמקום השלישי מהסוף.
ישראל מעולם לא סיימה במקום האחרון ואף פעם לא קיבלה 0 נקודות.
מאז פירוק גוש חבר העמים ויוגוסלביה, התרבו המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות היוקרתית. על כן הוחלט באיגוד השידור האירופי - ה-EBU - שמארגן את האירוויזיון, לחלק אותו לכמה ערבים, על מנת לתת לכולן סיכוי. כך ב-12 במאי 2004 הונהג לראשונה שלב חצי הגמר, אך דוד ד'אור שלנו כשל ולא העפיל לגמר הגדול באיסטנבול.
בסך הכול רשמנו שבעה פספוסים כאלה.
בין השנים 2011 ל-2014 אף נרשם רצף מביך של ארבע שנים בלי שהנציג הישראלי העפיל לגמר. אולם בשלוש השנים מאז החלו לבחור את הנציג לתחרות בתוכנית "הכוכב הבא" - עלינו לגמר.
בתקופה הזו כתב דורון מדלי שניים מהשירים. גם לנטע ברזילי הוא כתב את השיר.
הישראלית שרשמה מספר שיא של הופעות על בימת האירוויזיון היא ירדנה ארזי. פעמיים כזמרת - ב-1976 בהאג כחלק משלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" שהגיעה למקום השישי; וב-1988 בדבלין, לבדה, במקום שביעי; ופעם שלישית כמנחה.
יזהר כהן ניסה לזכות בשנית כשייצג אותנו ב-1985 בגטבורג, עם "עולה עולה", אולם נאלץ להסתפק במקום החמישי. טוב, הוא לא ג'וני לוגאן (היחיד שזכה ביותר מאירוויזיון אחד).
אבל היי, לפחות גילינו את הזמר אדם, שהיה בין הרקדנים שליוו את כהן בשיר.
גם דנה אינטרנשיונל הופיעה שוב בתחרות של 2011 בדיסלדורף, אך לא העפילה לגמר.
אילנית הופיעה בשנית ב-1977 בלונדון (מקום 11); ועבור אדי באטלר שהוזכר למעלה, הפעם הראשונה הייתה ב-1999 בירושלים, אז הופיע כחלק מלהקת "עדן" עם השיר "יום הולדת" (מקום חמישי). דפנה דקל, שכאמור הגישה את התחרות, השתתפה בה כזמרת ב-1992 במאלמו וזכתה במקום השישי עם "זה רק ספורט".
ישראל צברה עד היום בתחרות 2,509 נקודות (לא כולל חצאי-גמר).
המדינה שהעניקה לישראל הכי הרבה נקודות היא צרפת עם 169, אחריה פינלנד עם 141 נקודות ושווייץ עם 139.
אם נלך לפי ממוצע (ובתנאי שכל מדינה יכולה להעניק לנו נקודות לפחות בעשר תחרויות) גם כאן צרפת צ'יפרה אותנו הכי הרבה - 4.97 נקודות, אחריה לוקסמבורג, שכבר לא משתתפת בתחרות, עם 4.42 ופינלנד עם 4.41. ישראל חילקה עד היום בתחרות 2408 נקודות (לא כולל חצאי-גמר).
המדינה שבישראל הכי אוהבים היא שבדיה, לה הענקנו במשך השנים בסך הכול 155 נקודות. במקום השני מתחלקות צרפת ובריטניה שכל אחת מהן קיבלה מאיתנו 147 נקודות. אבל מבחינת ממוצע (ובתנאי שלישראל התאפשר להעניק נקודות למדינה שהשתתפה לפחות בעשר תחרויות) רוסיה מובילה, וקיבלה מישראל 6.42 נקודות. אחריה אוקראינה עם 5.75 ושלישית רומניה עם 5.33 נקודות שקיבלה מאיתנו בממוצע. הסיבה שבסך הנקודות הן עדיין לא בצמרת היא שהחלו להשתתף בתחרות רק אחרי פירוק ברית המועצות.
ישראל קיבלה דוז פואה 27 פעמים. גרמניה נתנה לנו יותר מכל המדינות - שלוש פעמים. לבריטניה אנחנו נתנו הכי הרבה 12 נקודות - ארבע פעמים.