"האח הגדול": בריב הזה כבר היינו
ישראל רב עם סימה, סימה רבה עם אלי, אלי רב עם דניאל ואדל נדחפת לריבים של כולם. אם אתה לא רב עם מישהו העונה - אתה לא קיים. הבעיה היא שכל הריבים נכתבו על ידי אותו תסריטאי. וגם - איך אביבית הפכה למבוגר האחראי בבית?
למה, אלי הטוב, למה? למה דווקא עכשיו, כשאנחנו עומדים בפני אחת התקופות המאתגרות בחיינו, שכל מה שיש לה להציע לנו הוא גמילה חדה וכואבת מאנשים מכל מיני מדינות שרודפים אחרי כדור, למה דווקא עכשיו לקחת מאיתנו את... אה... איך קוראים לה? אל מי ניילל במולד הירח הקרוב, כשכאבי הפנטום של כרי הדשא הרוסים יחרכו את נשמותינו, ואיש לא ילאט לנו באוזן "שמייכל, שמייכל"? במי ננוחם? או במילים אחרות – מי, למען השם, יעשה עכשיו כביסה?
בר סנדלר הודחה אמש (א') מבית האח אחרי אחד עשר יום בהם איש לא חשד בקיומה. זמן המסך שהיא זכתה לו כשהיא נפרדה מכל הדיירים הוא ארוך יותר מזמן המסך שהיא קיבלה בכל הימים שהיא בילתה בנווה אילן. היא היתה עליזה והתבדחה עם רופאיה בראיון היציאה הקצרצר שלה, והרגיעה שבפנים הכל אחלה וכולם מאוחדים ונהנים. היא לא זכתה אפילו ל-30 שניות החסד שמסכמות את השהות שלה בבית כי אלוהים יודע שאין שום דרך לסכם כלום. אין מה לראות פה, תתפזרו.
לא שאני חושבת שלא קרה עם בר שום דבר מעניין. אני בטוחה שהיו לה שיחות מרתקות לא פחות מאלו של רועי ומריה, מרגשות לא פחות מאלו של אליאב וכל מי שמוכן לשמוע על המשפחה שלו, נבונות לא פחות מאלו של ישראל ואביבית. אבל חלוקת הקשב של העורכים בעונה הזאת מאוד ברורה: אם אתה לא רב עם מישהו אתה לא קיים.
שיחות ליד האח:
ישראל הופך לשי חי
התוצאה היא פרקים המורכבים מרצף של ריבים שאני מוכנה להישבע שנכתבו על ידי אותו תסריטאי, עם אותן שורות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. אפילו ויכוחים שנולדים מתוך עניין עקרוני מאבדים מהר מאוד את החוט והופכים לגבב של האדרות עצמיות או עלבונות חסרי מעוף. ישראל רב עם סימה, סימה רבה עם אלי, אלי רב עם דניאל ואדל נדחפת לריבים של כולם. אפילו מושיקו נכשל במשימה הקדושה איתה נכנס הביתה – לחרחר ריב פוליטי עם אחד הדיירים, וזה האיש שיזם את הליכודיאדה! אבל משלם על זה שאין לו דעה בנושא הבוער: פתיתים. כלומר יש לו, זה נוגד את עמדתו המבצעית והערכית.
בקיצור, קיבלנו עוד פרק בו ישראל וסימה פותחים חזית אבל במרכז הדרמה עומדת מסתבר מירב, שנקלעה לסיטואציה. מירב שמתה לעבור לצד השני של הצחוקים עם אביבית ואלי ולהקתם, אבל מוצאת את עצמה כבולה לסימה, עפיפון תבערה אנושי ששורפת גשר אחר גשר. מכיוון שבית האח הוא סוג של מיקרו חטיבת-ביניים, מירב מחוייבת לבחור חברה ולדבוק בה. אם היא תעזוב את סימה היא תוכפש בבגידה, התואר החמור ביותר בישראל של היום, אפילו יותר מעוזריהם. אם היא תשאר עם סימה היא עלולה לאבד את שפיות דעתה. מירב היא פשפש שעלה למעלה אבל גם היא מבינה שלא ירחק היום וסימה תייסד כת אינטימית ומלאת שמחת חיים בנסט, ותגרור אותה לשם בטענה שהמלחמה עוד לא נגמרה והן חייבות להסתתר.
בזמן שסימה הולכת ומתגשמת בדמותה של אביבית עונה ארבע (כולל ההתמכרות המסוכנת לתוספות השיער), אביבית מבססת את עצמה כמבוגר האחראי בבית האח. אני לא יודעת מה קרה לה בזמן שעבר מאז העונה ההיא (אם כי אני יודעת בדיוק מה היא לבשה כשזה קרה), אבל היא אשכרה הפכה לאדם השפוי והנבון בבית ואני בכיף מתפקדת למחנה שלה. עדיין צריך לנפות את אדל - האשה היא דוד ביטון ואורן חזן בגוף אחד - ובדיוק בשביל זה אני מייסדת את האביביתניקים החדשים. יחד נשפיע על מפלגת השלטון ובפריימריז הבאים ננקה את השורות.
