איך הגיעו 7,506 חביות לאגם בלונדון?
אמן מיצבי הענק כריסטו עם יצירה חדשה על אגם הסרפנטיין, וגם: שנה מחייו של פיקאסו, תערוכה שמוקדשת למייקל ג'קסון, חפציה האישיים של פרידה קאלו נחשפים והרויאל אקדמי במכירת חיסול. חמש תערוכות שכדאי לראות בלונדון
אף שבשנים האחרונות נפתחו בלונדון סניפים של כל הגלריות הגדולות בניו יורק, העיר מצטיינת בעיקר בתערוכות המוזיאליות שלה. המוזיאונים הגדולים מאפשרים בכל זמן מבחר רחב ומשובח שיסב הנאה לקהל מבקרים מגוון. ביקור בעיר בקיץ הנוכחי, מחייב עצירה לפחות באחת מן התחנות הבאות.
פיקאסו: שנה בחייו
בעיני, פיקאסו הוא הגאון הגדול של האמנות המודרנית. בכל מה שהוא יצר היה חידוש, הוא מצליח לעורר רגש גם ביצירות הכי מעוותות שלו, וכל מי שחושב שפיקאסו מקשקש הוא קשקשן בעצמו. 1932 הייתה שנה חשובה ביצירתו. במחציתה נערכה תערוכה רטרוספקטיבית לפיקאסו בן ה-50. הוא היה נשוי לאולגה, אך ליבו ותשוקתו היו נתונים למרי תרז וולטר, המאהבת הסודית שלו, בת ה-22.
התערוכה Picasso 1932 - Love, Fame, Tragedy בטייט מודרן, מוקדשת כולה לשנה אחת מלאה תשוקה, של אמן גאון בשיא הקריירה שלו. יש בה כמות לא הגיונית של יצירות מופת, שרבות מהן הושאלו מאוספים פרטיים. שתיים מהיצירות מפורסמות במיוחד: אחת שברה את שיא היצירה היקרה ביותר כשנמכרה ב-107 מיליון דולר במכירה פומבית ב-2010; השניה, "החלום", הפכה למפורסמת ב-2006, כשסטיב ווין בעל הציור, תקע בה את מרפקו ועשה בה קרע (הסתכלתי טוב ולא ראיתי זכר לנזק). למרות התאונה, הציור נמכר ב-2013 ב-155 מיליון דולר, ושבר את השיא מ-2006 (מאז השיא נשבר שוב).
מומלץ להשתמש במדריך אודיו להעשרת החוויה. התערוכה תוצג במוזיאון עד ה-9 בספטמבר.
פרידה קאלו: סודות מהחדר הנעול
נדמה שככל שהשנים עוברות מאז מותה ב-1954, הפופולריות של פרידה קאלו רק גוברת ואף מתרחבת למחוזות העיצוב והאופנה. כי קאלו, האמנית המקסיקנית שרבים התוודעו אליה בסרט אודותיה מ-2002 - היתה גם אייקון של סטייל. בגדיה היפים הסתירו מחוכים תומכים ועזרים אורטופדיים, בהם עשתה שימוש בשל נכותה ובעיות הבריאות הקשות שמהן סבלה כל חייה.
התערוכה המוצגת כעת במוזיאון ויקטוריה ואלברט משלבת בין יצירותיה לבין החפצים הרבים שהיו חלק בלתי נפרד מחייה, והתגלו בחדר נעול בבית הכחול שחלקה עם האמן דיאגו ריברה. הוא נעל את החדר עם כל החפצים, המסמכים והצילומים שלה ונתן הוראה לפתוח אותו רק 15 שנה לאחר מותו, אלא שההוראה לא בוצעה. רק ב-2004 נפתח החדר הנעול והתגלו בו אוצרותיה האישיים של קאלו, המוצגים עתה לראשונה.
התערוכה דחוסה מאוד - גם במוצגים וגם באנשים. הצפיפות מקשה על הגישה לצילומים ולמידע על התוויות, אבל התחושה הכוללת שהיא הותירה בי היא התפעלות ובעיקר החמצה על שלא הכרתי את האישה המדהימה הזאת. מומלץ להזמין כרטיס מראש. עד ה-4 בנובמבר.
כריסטו: 20 מטר של חביות
אמן המיצבים הגדולים כריסטו הגיע גם ללונדון ויצר פסל זמני בגובה 20 מטר, שצף על אגם הסרפנטיין בהייד פארק. אין לו את אותו אימפקט כמו לרציפים הצפים מאגם ד'איסאו באיטליה לפני שנתיים, או לשערים הכתומים בסנטרל פארק מ-2005. את ה"מסטבה", המיצב הנוכחי, רואים מרחוק (או שטים אליו בסירת פדלים). אולי בגלל זה הוא מעורר פחות תהודה - או אולי בגלל שהאנגלים לא מבינים מה הדבר הגדול הזה שצף לו באגם שלהם.
התערוכה הנלווית בגלריית הסרפנטיין מציגה את הרומן המתמשך של כריסטו עם חביות (המיצב מורכב מ-7,506 חביות). ה"מסטבה" תמשיך לצוף על האגם עד ה-23 בספטמבר.
מייקל ג׳קסון: פורטרט לאייקון
מלבד תחרות הפורטרטים השנתית היוקרתית של ה-National Portrait Gallery (עד ה-23 בספטמבר), מוצגת במוזיאון כעת תערוכה מרתקת על מייקל ג'קסון - בעיקר בשל מעמדו כאייקון תרבותי והשפעתו הרבה על עולם האמנות. אמנים הוקסמו מדמותו - אחת העבודות הידועות ביותר של ג'ף קונס מציגה את ג'קסון עם הקוף שלו.
אחת העבודות המהפנטות בתערוכה היא סרט וידאו בשם "הקהל", שמתמקד אך ורק בתגובות הקהל בהופעה שלו. בדומה לכדורגל, ג'קסון היה גורם מאחד בין מעמדות, קבוצות אתניות ואנשים מגילאים שונים. זו הזדמנות מצוינת לציין את יום הולדתו ה-60 של הזמר, אותה היה חוגג בסוף אוגוסט לו נשאר בחיים. עד ה- 21 באוקטובר.
הרויאל אקדמי: "צבע טרי" באנגלית
כבר 250 שנה מתקיימת התערוכה השנתית של המוזיאון הכי פורמלי בלונדון, The Royal Acadamy. לאקדמיה המלכותית סטטוס משלה, אבל בכל קיץ היא פותחת את דלתותיה לתערוכת מכירה, שכל אמן יכול להגיש אליה מועמדות. וכך, אולמות רבים מציגים ציורים מהרצפה ועד לתקרה, במחירים שגם פשוטי העם יכולים לעמוד בהם (אלה נמכרו כבר מזמן).
השנה, לכבוד המהדורה ה-250, נבחר ג'ייסון פרי, האמן הבריטי שמתלבש בבגדי נשים, לאצור את התערוכה. הוא גם תלה את
האולם המרכזי וכך, בסגנונו הססגוני, צבע את הקירות בצהוב לימוני, שמיד מעביר מסר של אירוע קליל. במרכז האולם בר משקאות וכך נשבר עוד מיתוס, כשמתברר שאפשר לשתות ולנשנש במוזיאון מבלי לפגוע במוצגים.
כרגיל, הרמה מאוד מגוונת וגם הסגנונות. אבל כשאפשר לראות עבודה נפלאה של אמסלם קיפר ליד הצייר הישראלי סאשה אוקון, זה נותן הרבה תקווה. התערוכה תוצג עד ה-19 באוגוסט.
