"האח הגדול": אז למי מגיע לזכות?
שרול עם הפוביה המוזרה משרוולים, או אולי אביבית שהצילה את העונה ממוות? בעונה שכלום לא קורה בה מתחת לפני השטח אלא הכל בחוץ, אפשר כבר להתחיל להמר מי יקבל את הדוז פואה
ואז הם היו שבעה. חמישה ותיקים, שניים מהאמצע בערך שבוע מהסוף. הריח המוזר הזה שאתם מריחים? זה כנראה הגמר, או פצעי הלחץ של הדיירים שמישהו שכח להפוך אותם, לא פוסלת את האפשרות הזאת על הסף. ואולי זה הפיוז של מירב שלוקה בתסמונת אוטואימונית נדירה: היא מפחדת ממסיכות.
נכון שיש עוד הדחה גורלית וכפולה ואולי עוד מוקדם לסיכומים, אבל אני בכל זאת רוצה להניח את כל הז'יטונים והתקוות והחלומות שלי כבר עכשיו על מישהו. בעיקר כי זה מרגיע אותי ומזכיר לי שהעונה הזאת, כמו כל עונה, חייבת להסתיים מתי שהוא, כי כרגע אין לדיירים בבית עוד מה להציע מעבר לדרמה לעוסה או יותר גרוע, חיבובים הדדיים. נכון שאנחנו יכולים תמיד להמשיך לשלוח להם מארזים יפים של תוכן שיווקי, יש עוד כמה חברות מסחריות שלדעתי לא נכנסו העונה. על הדרך גם נגשים את החלום היפה והבכלל לא מעוות של מריה, שכל הדיירים ישארו אצל האח הגדול לנצח ולא יחזרו הביתה לעולם! אפילו לא לחגיגות ההסדרה! אבל בואו. קיבלתם את הצ'אנס שלכם, זוזו ותנו גם לאחרים לנסות.
את הדוז פואה שלי השנה אני מעניקה לבחור עם הפוביה המוזרה משרוולים, הלא הוא שרול. ולפני שלב הנימוקים אני רוצה להקדים ולומר שלאביבית מגיע בהחלט להיות נשיאת הכבוד של העונה הזאת – היא די הצילה אותה ממוות בטוח. עצם זה שההפקה נאלצה להכניס דיירת מעונה קודמת כדי להנשים את העונה הנוכחית היא עניין מפוקפק בפני עצמו, אבל בסופו של דבר הצופים הרוויחו, כי אביבית שקיבלנו הייתה מתנה. היא הביאה כנות כל כך מרעננת והיה כל כך כיף לגלות כל פעם מחדש כמה היא מודעת לדימוי שלה בתקשורת וכמה היא לא שמה על זה. היא ניהלה עם הדיירים שיחות באופן שאף אחד אחר לא היה מסוגל לנהל אותן, והעלתה את רף האינטיליגנציה הרגשית בבית. אם הייתי ממשיכה את העונה הזאת זה רק בשביל עוד פרקים של פינת התשובות הכנות שלה, ואני רוצה להעניק לה את המקום השני על שם ליהי גרינר.
שיחות ליד האח:
כשהקנאה באביבית מטריפה את הדעת
ואם אביבית היא אוף תחרות, ישראל הוא הזוכה שלי לעונה הזאת. עוד לא הצלחתי להגדיר לעצמי מה מבחינתי מצדיק זכייה באח הגדול, אבל אפשר להגיד בזהירות שחייבת להיות שם כריזמה וחייב להיות שם עומק. על הכריזמה עוד אפשר להתווכח, אבל אין ספק שמכל הדיירים שנשארו ישראל הוא היחיד שהצליח להביא איתו איזה שהוא עומק. אפשר היה לראות את זה במשימת תמונות הילדות מהפרק הקודם, שאצל כל הדיירים האחרים, אפילו קצת אצל אביבית, הפכה לעוד הזדמנות לערום סלוגנים וקלישאות ומהר מאוד גלשה למסע הפרסום הרגיל של עצמם שהם מתנהלים בתוכו בבית האח. אבל ישראל היה היחיד שהביא איתו איזו ראיה מפוכחת והבנה רגשית. בעידן שלנו אי אפשר לזלזל בבנאדם שאתה לא יכול לתסרט מתוך שינה את מה שיהיה לו להגיד.
אחת הבעיות של העונה הזאת הייתה שלא היה בה סאב-טקסט. לא קרה כמעט כלום מתחת לפני השטח, הכל ממילא היה בחוץ ולכן הדינמיקה בבית לא הייתה מענייינת. כדי שדברים יקרו מתחת לפני השטח צריכים לאכלס את הבית דיירים עם עומק ומורכבות, שיהיה לאן להתפתח. בעונה הזאת רוב ההתרחשויות התנקזו לריבים, ורוב הריבים לא הצליחו להתרומם מעל לזעקות שבר בלופ. זו אחת הסיבות שהדחות פומביות, למשל, עוברות בקלות יחסית בבית, בניגוד לפעם, שהן היו שקולות לרעידת אדמה קטנה, והדינמיקה בבית פחות מעניינת עד כדי כך שאפילו יאיר גולן היה מתקשה לזהות פה תהליכים.
בפרק הבא: משהו יחזיר את רועי לתקופה חרא בחיים שלו. אולי אפילו הדחה!
