נטלי פורטמן, ג'ון סנואו ומייקל מור: הצצה לפסטיבל טורונטו
נטלי פורטמן היא זמרת פופ מתוסבכת, קיט הרינגטון הוא כוכב קולנוע שמת בנסיבות מסתוריות, מייקל מור חוזר לעשות פרובוקציות והבמאים של "לה לה לנד" ו"אור ירח" נפגשים שוב. הצצה לסרטים המסקרנים של פסטיבל טורונטו, קו הזינוק הלא רשמי של האוסקר
פסטיבל טורונטו הוא ההפך הגמור מפסטיבל קאן. במקום חופי הריביירה הצרפתית שטופי השמש וניחוחות השמפניה, הוא מתקיים במרכז העיר בצילם של גורדי שחקים ודוכני בירה. במקום לארוב לסלבריטאים בדרך לשטיח האדום, אנשים עומדים בתור לבתי הקולנוע. במקום יצירות איכות דוברות סינית, ערבית והמון צרפתית, הקהל יזכה לצפות בסרטים טובים דוברי סינית, ערבית, צרפתית, המון אנגלית, וגם עברית.
בניגוד למארגנים של פסטיבל קאן, בטורונטו לא מתעלמים מהעדיפות הברורה של הקולנוע האמריקני ומארחים את המיטב שיש לו להציע. לא סתם TIFF נחשב לקו הזינוק הכמעט רשמי של המירוץ לאוסקר, ארבעה חודשים ו-6000 קילומטרים מתיאטרון דולבי בהוליווד, היכן שיתקיים הטקס ב-24 בפברואר. כל מי שרואה את עצמו כמועמד, עולה לרגל לעיר הקנדית המרוחקת לפסטיבל שייפתח מחר (ה').
פסטיבל נטפליקס
על אף הקרבה לאוסקר, בטורונטו מפנים גב לחזית האחידה של מארגני פסטיבל קאן ומנהיגי האקדמיה האמריקנית לקולנוע שמתכחשים לנטפליקס, הולו, אמזון ולשאר פלטפורמות הסטרימינג שהפכו למשקיעות משמעותיות בתחום התוכן. מנהל פסטיבל קאן, תיירי פרמו, החרים השנה את נטפליקס בתחרות הרשמית וגם האולפנים הגדולים של הוליווד רואים בה איום אמיתי על התעשייה. ואילו ב-TIFF, נטפליקס מתקבלת כחברת כבוד במועדון יוקרתי אך לא אקסלוסיבי בהכרח. לא פחות משבעה פרויקטים של ענקית התוכן הדיגיטלית יוצגו בטורונטו על המסך הגדול, רגע לפני הפצתם על צג המחשב, וביניהם גם סרט הפתיחה Outlaw King.
ב-Outlaw King הבמאי דיוויד מקנזי שב לשתף פעולה עם כריס פיין שכיכב בסרטו הקודם "באש ובמים", אולם הפעם אנחנו עוברים מטראמפלנד לסקוטלנד, וחוזרים 700 שנה למרד בממלכה הבריטית. זה מזכיר את "לב אמיץ" של מל גיבסון, ואכן מדובר באותו אירוע היסטורי - מינוס גיבור הסרט ההוא וויליאם וואלאס. פה המלך רוברט דה-ברוס הוא הדמות הראשית בגילומו של פיין (ב"לב אמיץ" הוא הוצג כבוגד בגילומו של אנגוס מקפדיין).
אירוע היסטורי נוסף שזוכה לשחזור קולנועי בחסות נטפליקס ויוקרן בבכורה בטורונטו הוא "22 ביולי" של פול גרינגראס. הסרט עוסק בטבח שביצע איש הימין הנורבגי אנדרס בהריג ברוויק במחנה תנועת נוער בקיץ 2011. הבמאי הבריטי מצטיין במרדף קולנועי אחר מהדורות החדשות, אבל פה הוא קצת מאחר. U - July 22, סרטו של אריק פופה כבר יצא לאקרנים בנורבגיה והוקרן בפסטיבלים בעולם. אולם בעוד הגרסה המקומית נוגעת בטרגדיה מהצד של הקורבנות, גרינגראס חודר ללב המאפליה של הרוצח ברוויק.
עוד בנבחרת של נטפליקס: המותחן Hold The Dark של הבמאי ג'רמי סולנייר בכיכובם של אלכסנדר סקושגורד וג'פרי רייט; הדרמה Thee Land of Steady Habits של ניקול הולופסנר; הדוקו "קווינסי" שביימה השחקנית ראשידה ג'ונס על חייו ויצירתו של אביה המוזיקאי קווינסי ג'ונס; וגם העיבוד האמריקני ל"הגננת" של נדב לפיד בכיכובה של מגי ג'ילנהול. אלפונסו קוארון שנקלע בעל כורחו למאבק בין פסטיבל קאן לנטפליקס השנה, מלקק עדיין את הפצעים ומתנחם בחשיפת סרטו החדש והאישי "רומא" בהקרנות בוונציה ובטורונטו.
למקומות, היכון, צא לאוסקר
פסטיבל טורונטו הוא אירוע עצום והוא משמש כאכסניה לתצוגה של קולנוע מכל העולם, כולל שבעה סרטים ישראלים, אולם באופן טבעי אלו הסרטים האמריקנים והקנדים שמושכים את מירב תשומת הלב. כאמור מדובר בקו ההתחלה לקראת האוסקר והשנה מוזנקים ממנו כמה פרויקטים מסקרנים של במאים שכבר היו שם בעבר. כך במקרה של סטיב מקווין ("12 שנים של עבדות") שפונה לצד הנשי שלו במותחן הפשע "אלמנות". ויולה דיוויס, אליזבת דביצקי, מישל רודריגז וסינתיה אריבו מככבות כנשים ששכלו את בני זוגם הפושעים ויוצאות למאבק הישרדות. עוד מופיעים: ליאם ניסן, קולין פארל, רוברט דובאל, דניאל קלויה, קרי קון וג'קי וויבר.
דמיאן שאזל ובארי ג'נקינס, שהיו שותפים לרגע המבוכה הבלתי נשכח בטקס 2017 עם "לה לה לנד" ו"אור ירח", ייפגשו שוב בטורונטו עם סרטיהם החדשים. מאז ההפסד ל"אור ירח", שאזל פתח במסע משלו אל הירח, כפי שחווה אותו ניל ארמסטרונג. "האדם הראשון" שהוקרן בבכורה בוונציה וינעל את פסטיבל חיפה השנה הוא ביוגרפיה קולנועית המוקדשת לאסטרונאוט הנערץ, בגילומו של ריאן גוסלינג (לצדו קלייר פוי, קייל צ'נדלר, ג'ייסון קלארק ועוד). צעד קטן לבמאי הצעיר שהוא צעד גדול בדרך לאוסקר. If Beal Street Could Talk של ג'נקינס הוא עיבוד פואטי לספרו של ג'יימס בולדווין על אישה אפריקאית-אמריקנית הרה הנאבקת על זיכויו של בעלה שהואשם בפשע שלא ביצע.
שחור-לבן בצבע
בעידן הנוכחי בארה"ב, כפי שג'נקינס היטיב לזהות ולהמחיש ביצירותיו, נושאים של מתח בין גזעי עומדים במרכזם של לא מעט סרטים חפצי אוסקר. מאהרשאללה עלי שזכה באוסקר כשחקן משנה ב"אור ירח" מופיע בתפקיד ראשי ב-Green Book של פיטר פארלי (הידוע בעיקר כבמאי קומדיות לצד אחיו). הוא מגלם מוזיקאי שחור משנות ה-60 במסעו אל הדרום הגזעני כשלצידו נהג ממוצא איטלקי (ויגו מורטנסון) שמשמש גם כמאבטח, ואפילו חבר. The Hate U Give של ג'ורג' טילמן ג'וניור מלווה תלמידת תיכון שחורה עם עתיד בהיר ומזהיר. השקפת עולמה האופטימית מתרסקת כשבן זוגה נהרג בנוכחותה מירי שוטר על לא עוול בכפו, אירוע שדוחף אותה להתנגדות פעילה.
אמיליו אסטבז חוזר לביים בסרטו The Public, שבו הוא גם מככב כמנהל ספרייה ציבורית בסינסינאטי שפותח את שעריה בפני הומלסים המחפשים מקלט בלילות קפואים - מחווה אנושית שלא מתקבלת היטב מצד הממסד. לצד אסטבז מככבים ג'נה מאלון, ג'פרי רייט, אלק בולדווין, כריסטיאן סלייטר, ומייקל קנת וויליאמס. עלילת Skin, הסרט האמריקאי הראשון של הבמאי הישראלי גיא נתיב, מבוססת על סיפור אמיתי ומתחוללת גם היא באיזור המערב התיכון. במרכזה מנהיג כנופיית ניאו-נאצית המקועקע כולו בסמלי שנאה (ג'יימי בל), שבוחר לחזור בשאלה בדרך אל הגאולה למרות האיומים מצד שותפיו לדרך. דניאל מקדונלד, ורה פרמיגה ומייק קולטר לוקחים חלק בפרויקט המסקרן.
זה לא תמים, זה סמים
סיפורי גאולה מפוקששים של נערים במצוקה מספקים נושאים לכמה מהמועמדים הבולטים במירוץ המסתמן לאוסקר. Beautiful Boy הופקד בידי הבמאי הבלגי הלא מוכר פליקס ואן חרונינגן, אך הוא זוכה לעבוד עם סטיב קארל וסנסציית הנעורים ההוליוודית טימוטי שלאמה ("קרא לי בשמך"). זוהי דרמה מכמירת לב על ההתמודדות הסיזיפית של אב עם ההתמכרות של בנו לסמים. סיפור דומה מופיע ב-Ben Is Back של הבמאי פיטר הדג'ס, שבחיים הפרטיים מכהן כאביו של השחקן הראשי לוקאס הדג'ס, שמגלם פה נער ששב הביתה ממכון גמילה. הוא מתקבל ברגשות מעורבים על ידי קרוביו למעט אימו האוהבת, ג'וליה רוברטס כמעין גרסה נשית של קארל.
הדג'ס הצעיר מככב גם כהומוסקסואל שנשלח למכון גמילה מתשוקותיו המיניות בדרמה Boy Erased - סרטו השני כבמאי של השחקן האוסטרלי ג'ואל אדג'רטון, שגם מופיע כמנהל המוסד. ראסל קרואו מגלם את אביו הנוקשה של הנער, וניקול קידמן את אימו. הדג'ס רושם הופעה נוספת בתפקיד משנה בדרמת ההתבגרות Mid90 של ג'ונה היל, שהפך משחקן שמנמן לבמאי כחוש, וגולש עם המצלמה שלו בעקבות נער שמוצא נחמה מחייו המעיקים בקבוצת חובבי סקייטבורד. White Boy Rick של יאן דמאנז' מגולל סיפור אמיתי על נער שמגוייס על ידי ה-FBI ומסתבך ברשת הברחת סמים שמביאה עליו חורבן. מתיו מקונוהיי מככב לצד ג'ניפר ג'ייסון לי, ברוס דרן, ובריאן טיירי הנרי.
יוצאים לאור
התמודדות עם התמכרות לסמים היא לא רק עניין למתבגרים מן הסתם, ובספרו "מיליון רסיסים קטנים" ג'יימס פריי סיפר בכנות על חוויותיו האישיות במכון גמילה. אלא שרב המכר גלוי הלב התברר כהמצאה בדיונית ומפוברקת של הסופר. אופרה ווינפרי, לארי קינג ואחרים שהמליצו על הספר, הרגישו מרומים, ויצאו נגדו. למרות זאת, סם טיילור-ג'ונסון החליטה לעבד אותו למסך הגדול וליהקה אליו את בעלה אהרון טיילור-ג'ונסון וגם את השחקנים בילי בוב ת'ורנטון, ג'ולייט לואיס וצ'ארלי האנם. סיפור אמיתי או בדיוני, פריי חיבר עלילה מעניינת מספיק.
סוגיה מפתיעה שהולכת וצוברת תאוצה לאחרונה בקולנוע העולמי כיום היא סופרות צללים, הנחשפות לאור על המסך הגודל. אחד מהם הוא "קולט" של ווש ווסטרמולנד, בו מגלמת קירה נייטלי את הסופרת הצרפתייה סידוני-גבריאל קולט. מצטרפים אליו Can You Ever Forgive Me של הבמאית מריאל הלר. זהו דיוקן של מחברת הביוגרפיות לי ישראל (בגילומה של מליסה מקארת'י) שירדה מנכסיה ופתחה בקריירה של זייפנית מכתבים. "ג'רמייה טרמינייטור לירוי", שינעל את הפסטיבל ב-16 בספטמבר, הוא ביוגרפיה אמיתית שיצר ג'סטין קלי עבור ליסה אלברט, בעלת הביוגרפיה המופרכת ג'יי.טי. לירוי - שנודע בציבור כסופר חריף ומחוספס, עד שנחשף כאישה. לורה דרן מגלמת את אלברט, וקריסטן סטיוארט את אחותה סוואנה, ולצדן דיאן קרוגר וקורטני לאב.
נפילה לטובת עלייה
סיפורים אמיתיים עומדים גם מאחורי סיפור עלייתם ונפילתם של מעצב הרכב ג'ון דלוריאן והפוליטיקאי גארי הארט. הראשון, ששימש השראה למכונית הדלוריאן מסרטי "בחזרה לעתיד", עומד במרכז הביוגרפיה Driven כשהוא מגולם על ידי השחקן לי פייס (ולצדו ג'ייסון סודיקיס, קורי סטול ועידו גרינברג הישראלי). הבמאי ניק האם מציג את סיפורו מהזינוק בעלייה, דרך ההצלחה הכלכלית והתהילה, והקריסה שהגיעה בהמשך בעקבות פעילותו כסוחר סמים. הארט, שנמנה עם מועמדי המפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות 1988, ופרש בעקבות חשיפת רומן מחוץ לנישואין, זוכה להיות מיוצג על ידי יו ג'קמן בדרמה The Front-Runner של ג'ייסון רייטמן. גם ג'יי.קיי. סימונס, ורגה פרמיגה ואלפרד מולינה נצפים.
דרמת עלייתו ונפילתו בדיונית, אבל מבטיחה במיוחד, היא זו שבסרטו הראשון של קסבייה דולן ("מאמי") באנגלית, "מותו וחייו של ג'ון פ. דונובן", בו מגלם קיט הרינגטון כוכב קולנוע שנמצא מת אחרי אינספור סקנדלים במהלך חייו. בניגוד לג'ון סנואו ב"משחקי הכס", הרינגטון לא זוכה לקום תחייה בסרט המדובר הזה, אולם העלילה עוסקת במותו ובחייו דרך נקודת המבט של מעריץ צעיר (ג'ייקוב טרמבלי) שבבגרותו חושף את ידיעותיו על טלטלות חייו ונסיבות מותו. צוות שחקנים המרשים נכרך אחר דולן בן ה-29 בפרויקט האמריקני הגדול הראשון שלו וכולל גם את סוזן סרנדון, בן שנצר, ת'אנדי ניוטון, קתי בייטס, בלה ת'ורן, מייקל גמבון, שרה גדון וגם נטלי פורטמן.
מאחורי התווים והתוויות
פורטמן, חביבת פסטיבל טורונטו, או כל פסטיבל קולנוע אחר בעולם, מופיעה בשיא תפארתה בדרמה המוזיקלית Vox Lux של במאי צעיר אחר, בריידי קורבט בן ה-30. במה שנראה קצת כמו הצדעה ל"ברבור שחור" של דארן ארונופסקי, בגינו זכתה פורטמן באוסקר, מגלמת השחקנית המחוננת כוכבת פופ שמאחוריה טראומה קשה שחוותה ביחד עם אחותה התאומה (סטייסי מרטין), שניצבת מאחורי יצירתה. ג'אד לואו מופיע כאן בתור הצלע הגברית.
כמו פורטמן, גם אליזבת מוס חוטאת בשירה ב"סיפורה של רוק-סטארית", כלומר בדרמה המוזיקלית Her Smell של הבמאי אלכס רוס פרי. השחקנית מגלמת מוזיקאית שנשאבת לעולם האפל, הקיצוני והפתייני של סצינת הפאנק, שהיא בשבילה מוזיקת נשמה. אמבר הרד, וירג'יניה מדסן וקארה דלווין משלימות קאסט נשי מרשים ומסקרן. אליהם מצטרף גם מפגן האור-קולי המוזיקלי בבכורת הבימוי המדוברת של ברדלי קופר. ברימייק שלו ל"כוכב נולד" הוא אומנם מככב אך משאיר את קדמת הבמה לליידי גאגא.
טראמפ, פוטין, ומה שביניהם
הפסטיבל יכלול השנה כמה סרטים תיעודיים שבוודאי יתמודדו על הפסלון הרלוונטי באוסקר, והבולטים שבהם עוסקים בפוליטיקאים השנויים במחלוקת של דורנו - דונלד טראמפ ויועצו הנלהב סטיב באנון, כמו גם ולדימיר פוטין. הדוקומנטריסט מייקל מור משחק אותה סשה ברון כהן כשהוא יוזם פרובוקציות ופייק ניוז כדי לחשוף את האמת מאחורי הנשיא האמריקאי ב"פרנהייט 9.11" (המתכתב עם "פרנהייט 11.9" שיצר בנוגע לג'ורג' וו. בוש).
ארול מוריס מציג דוקו סולידי יותר בנוגע לאיש הימין באנון ב-American Dharma, בעוד שוויטאלי מנסקי האוקראיני סוקר את מסלול נסיקתו הפתלתל של נשיא רוסיה ב-Putin's Witness. מה אומר עליו מזכיר ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'ב? נוכל לקבל מושג מהריאיון שערכו איתו ורנר הרצוג ואנדרה סינגר ב-Meeting Gorbachev. פאולו סורנטינו מצטרף למסמכים המרצינים הללו עם יצירתו הצבעונית והנהדרת למראה (כרגיל כשמדובר ביוצר המופלא) "לורו" על חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר סילביו ברלוסקוני, שנהג כטראמפ ברומא הרבה לפני שטראמפ נהג כרומאי בטראמפלד.
