ביקורת סרט: "סיביר" - עוד סרט עם סקס רע
בגדול, אין שום דבר טוב להגיד על "סיביר", שכשמו כן הוא - קיפאון ושיממון. מי שציפה לקאמבק של קיאנו ריבס ימצא אותו בסרט שהוא הלחמה מגושמת בין סיפור מתח מופרך ואירוטיקה לא מרגשת. בקיצור, תחסכו מעצמכם 104 דקות מיותרות
בתום 104 דקות של "סיביר" (Siberia) הצופים יתחלקו לשתי קבוצות: אלו שישאלו את עצמם "על מה בזבזנו את זמננו היקר?" ואלו שלא ישאלו שום שאלה אלא פשוט ינשמו לרווחה שהשעמום נגמר. הייתי שמח להיות שייך לקבוצה השנייה, אבל חובתי המקצועית כופה עלי להשתייך לראשונה.
מי שנהנה משני הסרטים הראשונים בסדרת סרטי ג'ון וויק אולי ציפה שהם יניעו קאמבק מפואר של קיאנו ריבס. לפי סרטיו האחרונים זה לא יקרה. לפני שבועיים יצא "היעד...חתונה", האנטי-קומדיה רומנטית הבינונית שבה ריבס שיחק לצד וינונה ריידר. "סיביר" הוא בתיאוריה דרמת פשע רומנטית-ארוטית נחות ממנו בכמה דרגות. בארה"ב הסרט הופץ לבתי קולנוע ספורים ובאותו יום שוחרר לצפייה ב-VOD. לחובבי ריבס מומלץ להתאזר עוד חצי שנה בסבלנות עד יציאת "ג'ון וויק 3".
גם כאן ריבס מופנם ושתקן כמקובל בסרטיו. ישנם רגעים שבהם הוא נדרש להפגין מיומנות לחימה. אבל אין כאן את ההנאה הדינאמית, המדממת והמסוגננת של סרטי "וויק". בפרמטרים של דמות אנוש רגילה יש לגיבור מיומנויות לא רעות, אבל אין כאן כישורי-על המבטיחים את ניצחונו בכל עימות.
עוד ביקורות קולנוע:
רמז שפיוטר השאיר אצל פקידת הקבלה במלון שולח את לוקאס לעיירה בשם מירני, הנמצאת בסיביר במזרח של 8.5 שעות טיסה. אני מציין את מספר שעות הטיסה כי נראה שבסרט לשעות אלו אין כל משמעות. במהלך העלילה הגיבור ינוע מספר פעמים על הקו, והדבר מוצג כאילו מדובר בנסיעה בין העיר לפרבר שלה.
כשהוא מגיע לעיירה התעשייתית (בפועל חלק זה של הסרט צולם במינטובה בקנדה) מתחילים לצוץ כל מיני רמזים שמסבכים את הגיבור. השותף זייף את היהלומים כדי לעשות רווח נוסף, יש עוד פושע רוסי שמעורב, יש מכר של לוקאס - סוחר סמים דרום אפריקאי שמנסה לסייע לגיבור המסתבך. באיזשהו שלב גם סוכני FSB (שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה) מתערבים, וכמובן ישנו המאפיונר/אוליגרך המסוכן. הפרטים לא באמת חשובים.
בשעה שהגיבור נתקע בנסיבות קצת מעורפלות במירני, הקשר בינו לבין קטיה מתחיל להתהדק. יש כמה סצנות ספורות של אלימות, אבל נדמה שיש יותר (באופן חריג לסרט של ריבס) סצנות סקס. כמו ב"היעד...חתונה" גם כאן הסקס לא ממש מעורר ריגוש. לסצנה המינית המרכזית קודמת בקשה של קטיה מהגיבור שהוא יזיין אותה "כמו שהוא מזיין את אשתו". זה מוביל להדגמה ממושכת של התנוחה הנדירה ביותר בקולנוע: המיסיונרית.
גבי, האישה החוקית שנותרה בארה"ב, משוחקת ע"י מולי רינגוולד שלנצח תיזכר כקלייר/סמנתה/אדי הג'ינג'ית מסרטי ג'ון יוז. כאן יש לה שתי סצנות פלשבק קצרות שבהן מובהר כי הניצוץ בנישואים של גבי ולוקאס כבה מזמן. למעשה ניתן לטעון כי מה שמניע את לוקאס הוא החיפוש אחר הרפתקה שתהייה חלופה לחיי הנישואים המשמימים.
שני הקווים העלילתיים - הפשע והרומנטי - אמורים להיקשר האחד לשני. באחת הסצנות קטיה שואלת את לוקאס "האם אשתו יודעת על מעשיו?" שאלה שיכולה להתייחס הן לסחר המפוקפק ביהלומים והן לבגידות מהצד. אם הרמז לא הובן הוא משיב לה בעודו מביט לתוך עיניה, "אני אוהב יהלומים מכיוון שהם יפים, נדירים, וקשוחים".
שני הקווים העלילתיים עוסקים באירועים שאמורים להיות מטלטלים אך בפועל הם חסרי חיים. כשלסרט קוראים "סיביר" הכוונה אינה רק למקום התרחשות, אלא לטריטוריה שהיא גם מצב דרמטי וסמלי (להבדיל אלפי הבדלות כפי שנעשה ב"ציינטאון" של רומן פולנסקי). במקרה זה שם הסרט רומז על קיפאון ושיממון והוא בבחינת "אמת בפרסום" לחוויה המוצעת לצופים.
את התסריט כתב סקוט ב. סמית, שלפני 20 שנה עיבד את ספרו "תוכנית פשוטה" לתסריט מוצלח שממנו יצא הסרט הזכור לטוב של סם ריימי. "סיביר" הוא סרטו השני של הבמאי מתיו רוס. גם סרטו הקודם "פרנק ולולה" (2014) הוגדר כמותחן ארוטי, אבל במקרה זה הארוטיקה מקבלת השראת יתר מהטריטוריה הצוננת בה מתרחשת מרבית העלילה. מכל בחינה זוהי חוויה מיותרת בתכלית.
