שתף קטע נבחר

 

הילדה של איצקו בת 18: "לא עושה עניין מזהות מינית"

יובל וין כיכבה בפריים טיים כבר בגיל 6 בתור הבת של לילך ואיצקו ב"רמזור". בריאיון ל"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות", היא מספרת על הצד הפחות זוהר של אותם ימים: "המורים אמרו לי 'את חושבת שבגלל רמזור מגיע לך הכול'". עכשיו, רגע לפני הגיוס, היא מעלה הצגה על משולש אהבה רומנטי, שמבוססת על אישה ששברה את ליבה

 

התבגרה: יובל וין כבר לא ילדה    (צילום: מתן תורכיה)

התבגרה: יובל וין כבר לא ילדה    (צילום: מתן תורכיה)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

כתב: רז שכניק, כתבת וידיאו: נינה פוקס, צילום: מתן טורקיה, עריכה: גלעד ילון

 

כבר בגיל שש יובל וין הייתה סלב, אבל לא בקרב החברים לכיתה, אלא אצל ההורים שלהם. "ילדים קטנים לא ראו 'רמזור'", היא מסבירה בריאיון. וין גילמה בסדרה הכי פופולרית בטלוויזיה את הבת הדי מעצבנת של איצקו ולילך. "היו המון בדיחות שלא הבנתי בטקסט, אבל את רובן עשיתי כאילו אני מבינה. הדמות שלי הייתה כזו שמבינה באקטואליה ומדברת על אל־ג'זירה ודני קושמרו, ולא היה לי מושג ירוק על מה אני מדברת", היא מספרת על אותם ימים. 

 

"בחטיבה היה לי קשה. היו המון אנשים שלא אהבו אותי. פשוט לא דיברו איתי. זו הייתה תקופה שהייתי הרבה לבד. הם לא אהבו את הרעיון שאני מפורסמת. רבו איתי המון. גם הצוות החינוכי. המורים היו אומרים לי, 'את חושבת שבגלל 'רמזור' מגיע לך הכול'. הייתה מורה ללשון בחטיבה שלא אשכח בחיים. ישבתי בכיתה והיא אמרה משהו, ואני עניתי משהו מצחיק, והיא העמידה אותי מול הכיתה וצעקה, 'זה ששיחקת ברמזור לא אומר שאת צריכה להתנהג ככה'. הייתי כולה ילדה בכיתה ז' שרצתה להיות משעשעת. יצאתי מהכיתה, נכנסתי למשרד של היועצת והתחלתי לבכות".

 

יובל וין  (צילום: טל שחר)
"לא אהבו את הרעיון שאני מפורסמת". יובל וין(צילום: טל שחר)
 

עכשיו, בגיל 18, אחרי לימודים בבית ספר לאמנויות תלמה ילין, היא כבר במאית. הצגת הבכורה שלה, "ילדה", תעלה בצוותא בתל־אביב ב־24 באוקטובר. סיפור על גיבורה בשם ילדה, ללא גיל, שמנהלת שתי מערכות יחסים בו זמנית עם שני גברים. הסיפור מתכתב עם אהבה נכזבת שחוותה במציאות עם אישה. "זה היה משהו גדול בחיי והיה לי קשה שהצד השני לא רצה אותי".

 

למה היא לא רצתה?

"כי היא רצתה מישהי אחרת. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התאהבתי, שהרגשתי משהו בעוצמה כזו. אני הרגשתי משהו אחד, הצד השני אחרת, וזו הייתה חוויה נורא גדולה. על זה מדברת ההצגה. זה ביעבע כל כך שהיה חומר גלם טוב להשתמש בו. בהצגה יש שני בנים ובת כי זה לא רלוונטי אם זה בן או בת. במציאות היינו אני ועוד שתי בנות, והיה עצוב וקשה".

 

למה זה לא רלוונטי אם זה בן או בת?

"זה לא אישיו, כמו שבחיים שלי זה לא אישיו. העניין המגדרי הוא שולי, כי באותה מידה היו לי דברים עם בנים".

 

מתוך הסדרה
"שאלו אם אבא שלי באמת קמצן". מתוך "רמזור"(צילום: אלדד רפאלי)

החברה עדיין מסתכלת על זה אחרת.

"חבל לחברה. אני מאמינה שאנשים מתאהבים באנשים ובמה שיש להם בלב ולא במה שיש להם בין הרגליים. ככה אותי לימדו, שאתה מתאהב בלב ולא במגדר. יש לתלמה ילין חלק גדול מזה כי זה בית ספר שמלמד שאני צריכה להתאהב בבנאדם שגורם ללב שלי להיות על 200, לא רלוונטי אם זה בן או בת או חיה. טוב, חיה לא, למרות ששלושת החתולים שלי עושים לי פרפרים", היא צוחקת. "איפה שאני גדלתי, כפר־סבא, ואיפה שלמדתי, וזה גם עניין של הדור שלי נראה לי - לא עושים יותר מדי עניין מזהות מינית".

 

הראיון המלא התפרסם היום (ו') ב"ידיעות אחרונות", מוסף "7 לילות".

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים