אם לא היינו מדינת חלם, החוק היה מיותר
ג'ודי מוזס בטור תמיכה תקיף בעד חוק הנאמנות בתרבות. רק במדינת חלם, שמממנת את מי שרוצים להחריבה, צריך לחוקק חוק שעושה את המובן מאליו לכאורה: מונע מימון ציבורי משונאיה
לא מבינה איך חלם-ישראל, יכולה לממן תיאטרון המעלה הצגה על וואליד דארה - רוצח נתעב שרצח את משה תמם שכל פשעו היה שהוא ישראלי. היום הוא ״סופר ילדים״. פחחח.
לא מבינה איך עד היום מימנה הממשלה פעולות תרבות של אלו החותרים להשמדת המדינה היהודית. איך מדינת חלם יכולה להקצות מיליונים לסרטים שמוציאים את דיבתנו בעולם, סרטים שהם פעמים רבות שמן למדורת שונאינו בעולם. וזה במימון המדינה. אף אחד מבנינו לא רוצה להיות בעזה, אף אחד מבנינו לא רוצה להשתתף בפעולות בתוך אוכלוסיה ערבית באשר היא, הם שם כדי להגן עלינו, כדי לאפשר לנו ולכל אלו שקמים בצווחות נגד החוק, לחיות בשקט. כשמציגים את חיילינו בסרטים ככובשים אכזריים המתעללים בחסרי ישע חפים מפשע, אנחנו לא אמורים לממן את זה.
מדהים שעד היום מימנו מוסדות תרבות שמציגים סרטים התומכים באינתיפאדה כמו “נאילה והאינתיפאדה״, לא רוצה לממן בכספי מוסדות כאלה. שיקרינו מה שהם רוצים, שיציגו איזה מחזה ועל איזה נושא שבא להם, אבל לא מכספי בבקשה. מוזר בכלל שאני צריכה להגיד את זה.
מוזר לי שעד היום זכו יוצרי הסרטים האלה, שמציגים אותנו ככובשים אכזרים מול הפלשתינאים האנדרדוגים הנלחמים בכובשים הרעים, לתקציבים מטעם המדינה.
והשלב הבא מבחינתי, מדינת חלם, לחוקק חוק ברור ומובהק שאף אדם שחותר נגד מדינת ישראל, לא ישב בכנסת ישראל.
