לאן נעלם הציור של דה וינצ'י? חדשות האמנות
לא רק בנקסי אלוף בטריקים יצירתיים - עולם האמנות לא מפסיק להמציא עצמו מחדש ולראשונה מוצגת במכירה פומבית יצירה שמבוססת על אלגוריתם. וגם: לאן נעלם הציור היקר של דה וינצ'י?
ניו יורק, העיר שאינה עוצרת, עיר של FOMO מתמיד, שבה לא ניתן אף פעם להספיק הכל אבל חייבים לנסות; עיר של יופי וכיעור, זו שבה צועדים 20 אלף צעדים ביום בלי להרגיש, שבה בכל רחוב מצפות הפתעות, ובעיקר - עיר לשוטט בה. השבוע, חדשות מעולם האמנות מהולות בחוויות משיטוט בתפוח הגדול.
האמנית המצליחה הראשונה
למרות שלא הייתה האמנית הראשונה או היחידה בתקופתה, ארטימסיה ג'נטילסקי נחשבת לאמנית המצליחה הראשונה בהיסטוריה. היא התפרנסה מאמנותה והייתה האישה היחידה שהתקבלה לאקדמיה בפירנצה בתחילת המאה ה-17. ארטימסיה הפכה סמל של עוצמה נשית גם כאמנית, וגם בגלל שהעזה להיאבק נגד מי שאנס אותה ולהביא להרשעתו. היצירות שלה, המציגות נשים ואלימות - לפעמים כקורבנות ולפעמים כתוקפות - הפכו לסמל של תנועת Metoo#. השבוע נמכר ציור של ארטימסיה במחיר של שני מיליון דולר.
למרות המספר המרשים ומסע השיווק של בית המכירות האוסטרי, עדיין יש פער עצום בהשוואה למחירי האמנים הגברים של אותה תקופה. בשיטוטים בניו יורק אפשר לבקר בהרבה תערוכות יחיד של נשים, ונראה כי האופן שבו תנועת הנשים החדשה מחלחלת לעולם האמנות מתבטא בין היתר באפליה מתקנת. בסוף השבוע שעבר התקיים אירוע גלריות ב-Lower east side, בנושא תערוכות של נשים. מעניין היה לראות הרבה עמלנות שאינה מאפיינת אמנות גברית.
גולת הכותרת של עוצמה נשית עכשווית היא התערוכה של שרה לוקאס במוזיאון החדש בניו יורק. לוקאס היא אמנית בריטית שצמחה בקבוצת ה- YBA שהוביל דמיאן הירסט עם טרייסי אמין, ג'ני סביל ואחרים. התערוכה הנוכחית של לוקאס היא רטרוספקטיבה ממש, עם 150 פריטים המוצגים על פני שלוש קומות המוזיאון. למרות הבוטות של עבודותיה, יש בהן גם פיוטיות ולפעמים תחושה סוריאליסטית ממש (כמו בעבודה שעל שמה נקראת התערוכה Au naturel). לוקאס מציגה נשיות בוטה, מחופצנת, ועושה פארודיה על המבט הגברי, שבתקופתנו יש מחלוקת על הלגיטימיות שלו.
לטורים נוספים של דבי לוזיה ב-ynet
בינה מלאכותית יוצרת אמנות ועושה היסטוריה
בשבוע שעבר נמכרה לראשונה בבית המכירות כריסטיס יצירת אמנות מבוססת אלגוריתם. היצירה הראשונה בז'אנר הזה - The next Rembrandt - הייתה חלק מקמפיין פרסומי לבנק הולנדי שחיפש דרך להתבלט. בדומה לתהליך היצירה של העבודה הקודמת, גם במקרה זה נאספו נתונים רבים מ-15,000 דיוקנאות מהתקופה שבין המאה ה-14 ועד המאה ה-20, והייחוד - היצירה נוצרה כולה על ידי אלגוריתם. היצירה הנוכחית, ששמה "אלגוריתם", היא הראשונה מסוגה להופיע במכירה פומבית. עצם העמדתה למכירה מדגים את הניסיון של בית המכירות לגשש בטריטוריות חדשות, וזאת בעיקר כדי לשמור על רלבנטיות ולמשוך תשומת לב. היצירה הוגדרה כהדפס על בד, והערכת המחיר שלה הייתה בין 7,000-10,000 דולר - מחיר גבוה להדפס, אבל גם האופטימיים ביותר בוודאי לא שיערו שהחדשנות של המאורע תעשה את שלה - ותגרום לעבודה להימכר במחיר אסטרונומי של 432,500 דולר - פי 45 מההערכה.
בכל מה שקשור לז'אנר החדש, השאלות המרכזיות שעולות הן האם זו אמנות ומיהו היוצר? אנחנו בעידן של גימיקים. הסיפור על בנקסי השובב הוא עוד הוכחה לכך. המחיר הגבוה הוא ללא ספק תוצר של החידוש והבאזז, אבל אין להניח שהדפסים מסוג זה יהיו בעלי ערך בעתיד. נראה יותר שיהיה זה הפוסטר של המאה ה-21.
לאן נעלם ליאונרדו?
עברה כמעט שנה מאז המכירה ההיסטורית של "סלבטור מונדי", הציור של ליאונרדו דה וינצ'י שהפך ליצירת האמנות היקרה בהיסטוריה. אחרי ספקולציות לגבי זהות הרוכש, הסתבר שהוא נרכש עבור מוזיאון הלובר החדש באבו דאבי, שדחה את השקתו למועד בלתי ידוע, והעולם עדיין ממתין.
היו לא מעט תהיות לגבי האותנטיות של ציור זה, שמצבו הפיזי היה בכי רעה והוא עבר רסטורציה מאסיבית (בכל זאת, ציור בן 500 שנה). אחרי המכירה התפרסמה התמונה הלא מחמיאה הזו, שהעלה המנהל לשעבר של מוזיאון המטרופוליטן, ומראה את מצב הציור תוך כדי רסטורציה. תמונה עגומה שמעלה, כמובן, את השאלה כמה מהתוצאה הסופית אכן צוייר על ידי דה וינצ'י.
הכותבת היא הבעלים של גלריה שטרן, חוקרת תרבות, וכותבת על אמנות מדי שבוע
