שתף קטע נבחר

 

"הכוכב הבא לאירוויזיון": רבותי, הז'אנר לא מת

תוכניות שירה קמות ונופלות אבל ל"הכוכב הבא" יש משהו שאין לאף אחת אחרת - האירוויזיון. אז מה אם יזכירו לנו את זה כל כמה דקות, לפחות יש מתמודדים טובים והרבה הומור עצמי

 

בזמן שתוכניות ריאליטי שירה אחרות מוסרות את נשמתן על מפתן טבלאות הרייטינג, חזרה "הכוכב הבא" (הערב, שבת) לעונה הלך-תספור-איזו, כשהיא נתמכת ברוח הגבית של המטרה הקדושה – ייצוג מדינתינו באירוויזיון - והיא נמרצת מתמיד. ובצדק – העונה הקודמת הצדיקה את עצמה והנציגה הנבחרת אכן הביאה את הדוס פואה. הפעם מחכה לזוכה שליחות מאתגרת במיוחד – להביא לישראל שוב את הזכייה השניה ברציפות, ובעיקר להשלים עם העובדה שהם לא עומדים לכרטס במחלקת התיירים לאירופה הקלאסית אלא לעלות על וואן לגני התערוכה.

 

הכוכב הבא 2 פרק הבכורה ()
שלא תשכחו לאן אתם הולכים

 

הכוכב הבא ()
סטטיטק ובן-אל מביאים את השיק

אבל חגיגות הן חגיגות, וחגיגה היא לגמרי השורה התחתונה של "הכוכב הבא", לאירוויזיון או לעפולה, לא משנה. אל החבורה העליזה שכוללת את סטטיק ובן-אל, הראל סקעת, אסף אמדורסקי וקרן פלס, הצטרפה בוגרת אירוויזיון נוספת שהקדנציה שלה הרוויחה ביושר את פרס ה"לא עשתה בושות". שירי מימון חזרה משבועיים בברודווי כשהיא מפויסת, בוגרת ומלאת ניסיון וחכמת חיים, אפקט שרק רילוקיישן של שתי דקות בניו יורק יכול לספק. העובדה שלקח לי כמעט דקה להיזכר באיזה ריאליטי אחר היא שפטה – דה ווייס? דה פור? דה וול? – רק ממחיש כמה החלופות מתקשות לייחד את עצמן, בטח בחסות גסיסתו נטולת הזוהר. מהבחינה הזאת האירוויזיון הוא הנכס, מהות הקיום, הסיבה והמסובב ולא פלא שהשופטים טורחים להזכיר אותו אחת לדקה בערך.

 

הכוכב הבא ()
פייר, מצחיק

אבל גם בלי קשר לנשף השנתי שהוא האירוויזיון, "הכוכב הבא" באמת מצליחה לשמר קצב מהנה, דיאלוגים מהירים בין השופטים, אווירה קז'ואלית של ריאיונות מאחורי הקלעים בחסות אסי עזר ורותם סלע ובעיקר המון הומור והומור עצמי. זה קורה כשאסי ורותם שרים את "השקט שנשאר" והראל סקעת נזכר שהאירוויזיון היה הרגע שבו הקול שלו בחר להתחלף, כשסטטיק ובן-אל מביאים את השיק החמוד שלהם ואפילו אמדורסקי משתלב. אז נוצרת האווירה שהיא הנגטיב הבריא לדרמה המאולצת והחשיבות העצמית שריאליטי מהסוג הזה נוהג לדחוף אליה, בעיקר כדי להאביס אותנו בתחושה שמדובר באירוע טלוויזיוני ושכל פיפס הוא הרה גורל. ההומור הזה מקליל את "הכוכב הבא" גם כשלאודישן עולים החשודים הרגילים – הדוס, הפריפריה, חבורת העיוורים. זה מהנה בעיקר מהכיוון של הספה.

 

 

בנוסף ישנו העניין השולי הזה של השירה. מכיוון שהז'אנר ממשיך לשבט את עצמו ללא פיקוח, איתור כשרונות אמיתיים בתחום הפך מן הסתם למשימה בלתי אפשרית למלהקים. אבל "הכוכב הבא" מצליחה – לפחות בפרק האודישנים הראשון – להעלות לבמה כמה אסים מרשימים ובעלי פוטנציאל אמיתי להיקלע לסיטואציה במאי הקרוב, כשאירופה תשא את עיניה אל גני התערוכה. ואם זה ימשך ככה, אפילו אם לא נביא את הדאבל-דוס פואה לתל אביב הבנויה, זה בטח יהיה מרשים יותר מהשמטה מליגת האומות של אירופה.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים