"גוט טאלנט ישראל": זה לא עובד
השופטים, אליהם התווספו אורי גלר ומורן אטיאס, אומנם מתעקשים שמדובר במופע מטריף חושים, אך למרות המאמצים העונה השנייה של "גוט טאלנט ישראל" מיושנת אפילו יותר מהראשונה. אפשר להתנחם בעפר שכטר ואסי ישראלוף
כמי שמתעניינת פה ושם בעולמה הקסום של בורסת המניות, בעיקר בפסיכולוגיה שמניעה אותה, אני כבר יודעת שאחת ההחלטות שהכי קשה למשקיעים לקבל היא לא על כניסה למנייה אלא דווקא על יציאה ממנה, בעיקר מנייה שמופסדים בה. הציפיה שהפסדים יתקזזו מכוח איזה איזון קארמתי חמקמק גורמת ללא מעט משקיעים להיאחז במנייה שוקעת, בזמן שהשכל הישר אומר לצאת ומהר, לפני שההפסד יחמיר, ללקק את הפצעים ולהמשיך הלאה. אבל השקעות – כמו הרבה תחומים אחרים בחיים - הן כנראה בית גידול פורה במיוחד לכל מה שאינו שכל ישר, וזה היה שיעור קצר על קבלת החלטות לא רציונאליות בחיים.
ועכשיו לנושא אחר לגמרי – העונה הראשונה של "גוט טאלנט ישראל", שעלתה ברשת קצת אחרי פיצול ערוץ 2, השיגה בממוצע 13.8 אחוזי רייטינג וכפי הנראה קוצרה בעקבות מיעוט הצופים. מכיוון שהעונה השנייה שעלתה אמש (ד', 21:00) צולמה במהלך אוקטובר האחרון, יש לשער שאיפשהוא ישב יועץ ההשקעות של רשת והמליץ לה להישאר במנייה מפוקפקת ויקרה להכעיס, מתוך שאיפה שהיא תעלה ותקזז את ההפסדים. מכאן שהאתגר הכי גדול של העונה השנייה בתוכנית יהיה להשתפר ברמה כזאת שתחזיר את כל הצופים הביתה, כולל את חיליק בר מסין.
כדי לעמוד במשימה, "גוט טאלנט" התחילה בפאנל השופטים – מיה דגן ומאור זגורי עזבו והחליפו אותם אורי "הכפית" גלר, הזכור לכם מהחיפושים שלו אחר יורש שהסתיימו בהצלחה והביאו לעולם את ליאור סושרד ומורן אטיאס. לאור הצנחתו של גיא זו-ארץ להנחיית "האח הגדול" אני יכולה רק להסכין בצער עם הליהוק של גלר לתפקיד שיפוטי כלשהו. אני מניחה שהוא יכול להשתמש בכוחות העל-חושיים שלו כדי לגלות כשרונות סמויים וסמויים מאוד בקרב המתמודדים, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות מגנט הכריזמה שיציל את הפאנל הזה מגסיסה איטית, עם כל הריספקט לאיש שפגש את ג'ון לנון.
עוד ביקורות טלוויזיה:
"קשר השתיקה": עשייה קדושה, תוצאה לעוסה
העונה החדשה של "כפולים": מתחילים בפיצוץ, ומשם עולים
"לאהוב את אנה": די, עייפנו מתוכניות בליינד דייט
מורן אטיאס פשוט עושה מורן אטיאס. היא יפה ומביאה איתה שיק חוצה יבשות שכנראה העניק לה איזו שהיא ראיית עולם שמאפשרת לה לראות את הטוב שבכל דבר ולהתפעל גם מההופעות המינוריות ביותר. יחד הם אמורים להטות את מטוטלת הגילאים חזרה למרכז מול נועה קירל וג'ורדי, ואולי גם לגנוב קצת קהל מקשיש מתאגיד "כאן". זה לא עובד. למרות כל המאמצים "גוט טאלנט ישראל", על שופטיה ומתמודדיה מצליחה להיראות אפילו יותר מיושנת מהעונה הראשונה. ואם הגרסה האמריקנית היא באמת אגן הניקוז של אמנים ייחודיים עם מופעים מרהיבים, בישראל גם הפעם הישועה לא תבוא מכיוון המתמודדים, מה שלא מפריע לשופטים להתעקש שמדובר בשואו מטריף חושים.
נקודת האור היחידה – גם הפעם – הם אסי ישראלוף ועפר שכטר, שהחיבור ביניהם באמת מוצלח והם מייצרים איזו תסיסה חיונית שחסרה כל כך בשאר התוכנית, לפחות המוניטור שלהם מראה סימני חיים. במובן מסוים ועגום רשת של לפני המיזוג – אם לשפוט על פי העונה הזאת, "האח הגדול" ו"דה פור" - מזכירה לי קצת את פינוי ימית לפני שהחזרנו את סיני. פשוט מחריבים הכל ומחזירים קרקע חרוכה, כדי שאלה שיבואו אחרינו לא יוכלו להפיק ממנה שום תועלת. הבחור שמפעיל את שתי האונות בו זמנית מעולם לא היה חיוני יותר – ועוד לא מאוחר מידי להציע לו משרד פינתי עם נוף יפה, אולי הוא יסכים ללמד אתכם כמה טריקים רק למקרה שהצופים שלכם קצת עייפים מלצפות בכפית מתכופפת.
