"טקסט קשה בעטיפה של ממתק": מיטב האמנים בארץ חגגו לרנדי ניומן
למעלה מ-20 אמנים בהם יוני רכטר, מירי מסיקה, שלומי שבן, דרור קרן ודני רובס, חגגו יום הולדת 75 לרנדי ניומן - במופע מחווה שנע מרוקנ'רול סקסי, דרך בלוז רגשני ועד קברט קומי, והוכיח עד כמה המוזיקאי היהודי-אמריקני השפיע על היצירה הישראלית
לצאת להופעה ביום שישי בצהריים זה לא דבר שיש להקל בו ראש, אבל כשרנדי ניומן חוגג יום הולדת 75 אפילו אני מוכנה לוותר על השלאף שטונדה שלי עבורו. אל תדאגו, לא פספסתם הופעה גדולה מחו"ל בזמן שהתכוננתם לשבת. ניומן הגדול לא הגיע לבארבי, אבל לא מעט מוזיקאים ישראלים דווקא הגיעו לחגוג לו במסגרת המופע "אמא אמרה לי לא לבוא": יוני רכטר, דני רובס, שלומי שבן, מירי מסיקה, אלון עדר, רוני ונפתלי אלטר, דרור קרן, יעל קראוס, יובל מנדלסון ואחרים.
נהוג לומר על ניומן שהוא מוזיקאי של מוזיקאים, ויש המדגישים - מוזיקאים ישראלים. ההופעה לא עשתה דבר כדי להפריך את הטענה הזו - נהפוך הוא. אחת אחרי השני עלו לבמה אמנים מקשת רחבה של סגנונות ודיברו בשבחו של המוזיקאי האמריקני-יהודי, השמנמן והממושקף, בעל הקול העמוק והאצבעות הקופצניות על הפסנתר. המופיעים לא חסכו מחמאות: "הוא כתב שירים מושלמים" מפי אסף תלמודי, "השירים שלו יפים נורא, קפסולות קטנות מדויקות של יאוש, כאב, של שמחה" מפי רובס, וגם "הוא אחד מכותבי השירים הגדולים של המאה ה-20", כפי שהגדיר אותו שבן. ובכל זאת, גם בקהל ניכרה החיבה הגדולה לניומן, אם לשפוט לפי קריאות הפליאה וההיכרות עם המילים.
על הבמה התמקמה להקה מכובדת שכללה קונטרה בס, צ'לו, תופים, כלי נשיפה, כינור, לא פחות משלוש גיטרות ואיך אפשר בלי - פסנתר כנף. כל מה שצריך על מנת לספק את המחווה המדויקת ביותר למוזיקה של ניומן. מי שהרים את הכפפה ודאג שהערב הזה יקרה הוא אבנר קלמר, שאיגד את האמנים בידיעה שלא יקבלו תמורה, ויצר מעין קולטיב עבור המופע. "אף אחד לא אמר לי 'לא' כשהתקשרתי", סיפר על הבמה, שהפכה למעין תחנת רכבת צפופה. בימים כתיקונם הבמה של הבארבי לא מכילה ביג בנד שכזו.
בשעתיים כמעט, המופע עבר דרך רוקנ'רול, ג'אז, בלוז, פולק ואפילו תיאטרון קברטי. היו שם ביצועים סקסיים ומחשמלים כמו Guilty של אלון לוטינגר, God's Song של סיון טלמור ואיך לא, You Can Leave Your Hat On, ששר אלרן דקל. ביצועים רכים וענוגים כמו Going to Rain Today של מסיקה (שהודתה בפה מלא שהיא מכירה את ניומן בערך יומיים ושהיא מתרגשת כאילו לא הופיעה על במה מימיה), I'll Be Home של רוני אלטר ו-In Germany Before The War של ענת מושקובסקי; וביצועים קומיים ותיאטרליים שסחטו צחוק כנה מהקהל כמו "קרל מרקס" של דרור קרן ו-Jungle Out There של יובל מנדלסון. הביצוע של שלומי שבן ל"בושה" הזכיר עד כמה ניומן השפיע על היצירה שלו, ובמהלכו הזמר התמסר לדמות עד כדי כך שזרק את המיקרופון בעוצמה על הבמה.
כמו במקרים של בוב דילן ולאונרד כהן, גם השירים של ניומן תורגמו לא אחת לעברית, אך במקרה שלו בולטת במיוחד מגמת הישראליזציה. בעוד שבמקור השירים שלו מציירים את התמונה הכוללת של אמריקה דרך העיסוק בטיפוסים הספציפיים שמרכיבים אותה, בגרסאות המקומיות, אוהיו הופכת לכפר אז"ר ונמל צ'רלסטון הופך לדיסקוטק אילתי. יש היגיון בתרגומים שלוקחים את הכוונות הביקורתיות, הציניות והסאטיריות של ניומן ומייבאים אותן לכאן. "המהות הניומנית היא לעטוף טקסט קשה בעטיפה של ממתק", הסביר קלמר רגע לפני שאלון עדר ויעל קראוס הציגו גרסה עברית לשיר Sail Away, שעוסק במקור בעבדות בארצות הברית.
ואז הגיע רכטר, תפס את מקומו על הפסנתר וביצע ברגישות האופיינית לו את You Got A Friend In Me מ"צעצוע של סיפור" - שהזכיר כי לצד קלאסיקות פופ ארסיות, הקריירה של ניומן כוללת גם קילומטראז' ארוך של הלחנה לעשרות סרטים, שאפילו זיכו אותו באוסקר. "נקווה שגם האמריקנים יעשו ערב כזה למתי כספי או לגרוניך", אמר רכטר לפני שהמשיך לביצוע השני שלו. רגע מבדר נוסף נרשם כאשר אלרן דקל, שמתנשא לגובה רב, שר בכל גרונו וארסנל הגרוב שלו, את Short People - אולי השיר המוכר ביותר של ניומן (שמותח ביקורת שנונה דווקא על גזענות וצרות אופקים ולא על נמוכי קומה).
"הוא חושב שאנחנו עשינו לו טובה", אמר תלמודי על קלמר במהלך ההופעה, ממקום מושבו על הפסנתר בעודו לבוש ג'קט קטיפה, "אבל הוא הגשים לנו חלום". הדבר הורגש היטב, במיוחד כשהבמה הקטנה נמלאה עד אפס מקום בכל משתתפי הערב הזה בשיר האחרון. ההתרגשות ניכרה בכולם, השאיפה לשלמות באה לידי ביטוי מההתחלה ועד הסוף, בתרגומים, בעיבודים, בסדר השירים וכן בביצוע של הלהקה המצוינת והאמנים המתחלפים, והקהל זכה לחגיגת יום הולדת מהנה שהולמת גאון כמו ניומן - מזל טוב.
במופע המחווה השתתפו (לפי סדר א'-ב'): איה זהבי-פייגלין, אלון לוטרינגר, אלון עדר, אלרן דקל (פאנקנשטיין), דורון טלמון (ג'יין בורדו), דני רובס, דרור קרן, יואב רבינוביץ׳ ותומר פישמן (טלוויזיה מהעתיד), יובל מנדלסון, יוני רכטר, יעל קראוס, מירי מסיקה, נדב הולנדר, נפתלי אלטר, סיוון טלמור, עוזי רמירז, ענת מושקובסקי, רוני אלטר, שלומי שבן.
