זוכת פרס פוליצר המליצה על ספר אנטישמי - וספגה גינויים
מחברת "הצבע ארגמן" וזוכת פרס פוליצר, הסופרת אליס ווקר, המליצה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" על ספרו האנטישמי של דיוויק אייק, שטוען כי היהודים שולטים בעולם - ועוררה סערה. העיתון בתגובה: "הבחירות של האנשים משקפות את הדעות ואת הטעם שלהם"
הסופרת האמריקנית המוערכת אליס ווקר, מחברת "הצבע ארגמן" וזוכת פרס פוליצר, מצאה את עצמה השבוע בלב שערורייה לאחר שהמליצה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" על ספר הכולל תכנים אנטישמיים מובהקים.
בתשובה לשאלה "אילו ספרים מונחים על השידה שלך", ציינה ווקר את הספר And the Truth Shall Set You Free מאת דיוויד אייק, ותיארה אותו כ"התגשמות חלומו של אדם סקרן". תשובתה גררה ביקורת רבה, משום שאייק הוא דמות בעייתית בלשון המעטה, והוא נודע באמירותיו האנטישמיות.
הסופר הבריטי, שהיה בעברו כדורגלן ושדרן ספורט, מואשם באופן תדיר בפרסומן של קונספירציות מופרזות, חלקן בעלות גוון אנטישמי מובהק. בעיתון הקנדי Candian Jewish News הוא אף הוצג לאחרונה כ"קונספירטור שנוי במחלוקת, אנטישמי ומכחיש שואה".
גם בספר שעליו המליצה כעת ווקר, המחבר מציג השקפת עולם לפיה היהודים שולטים בעולם. במגזין האמריקני Tablet טרחו למנות את מספר הפעמים שהמילים "יהודי" ו"רוטשילד" מופיעות בטקסט - ומצאו מאות אזכורים לכל אחת מהן, בהקשרים שליליים, כמובן. עוד ציינו במגזין כי האופי האנטישמי של הספר כה ברור, עד שאייק לא הצליח לפרסמו בהוצאת ספרים, ונאלץ להדפיס אותו בעצמו.
בין היתר, אייק מצטט בספר טענות הגורסות לאמינותם של "הפרוטוקלים של זקני ציון", שנפוצו ברוסיה בראשית המאה ה-20 וסייעו בליבוי רדיפת היהודים ועידוד פוגרומים. עוד נטען בספר כי התלמוד הוא בין המסמכים הגזעניים ביותר שפורסמו אי פעם, שהארגון היהודי "בני ברית" עמד מאחורי סחר העבדים באמריקה ועליית הקו קלוקס קלאן, וכי מי שעומד מאחורי תקיפות אנטישמיות עכשוויות הם היהודים עצמם.
כלי תקשורת יהודיים ברחבי העולם מיהרו לצטט את הריאיון ולגנות את ווקר. גם בטוויטר ההתבטאות החריגה לא עברה בשקט. רוקסן גיי, סופרת אמריקנית הידועה בפעילותה הפמיניסטית, צייצה: "אליס ווקר אנטישמית כבר שנים. אני מציינת את זה גם כשאני מספרת כמה אהבתי את Possessing the Secret of Joy" (ספר אחר של ווקר).
בעקבות הגינויים, ב"ניו יורק טיימס" התנערו מאחריות לדבריה של ווקר, אך לא הביעו חרטה או התנצלות. בטור מיוחד שפירסמו באתר שלהם ציינו כי אייק הוא אומנם "סופר בריטי שמאשים את היהודים בשואה", אך הסבירו כי ההמלצה על הספר פורסמה במסגרת מדור קבוע, שבו הם אינם נוהגים לשאול את המרואיינים על בחירותיהם.
"הבחירות של האנשים משקפות את הדעות שלהם ואת הטעם שלהם", כתבו. בתשובה לשאלה האם בדיעבד היו פועלים אחרת, השיבו לשלילה, והוסיפו: "הקוראים שלנו למדו משהו על ווקר ועל דעותיה; זהו מידע בעל ערך - שכדאי שידעו". לפיהם, קוראי העיתון "אינטיליגנטים ונבונים" מספיק כדי לשאול את עצמם האם הם מסכימים עם דברי המרואיינים.
זוהי לא הפעם הראשונה שווקר עולה לכותרות בכלי תקשורת יהודיים ברחבי העולם. בשנת 2009 הגיעה לביקור מתוקשר בעזה, יחד עם קבוצה של 60 אקטיביסטיות כדי למחות נגד המדיניות של ישראל ברצועה. "אני מרגישה שמה שקורה במזרח התיכון חשוב מאוד, כי המצב שם מאוד אלים", אמרה אז. "אני אוהבת אנשים ואני אוהבת ילדים, ואני חשה שהילד הפלסטיני יקר בדיוק כמו הילד האפרו-אמריקני או הילד היהודי".
