בתו של עמוס עוז: "תמה השבעה - ולא שמענו דבר משר החינוך"

בתו של עמוס עוז, פניה עוז זלצברגר, מותחת הערב (ג') ביקורת על אי התייחסותו של משרד החינוך למותו של אביה. לדבריה, המשרד והעומד בראש, השר נפתלי בנט, לא יצרו קשר עם המשפחה בימים שחלפו מאז פטירתו של הסופר, אחד מאנשי הרוח העבריים המוערכים בארץ ובעולם - ואף לא הוציאו הודעה רשמית.

"תמה השבעה על אבא. הקפדנו לסור מרע ולדבר טוב", כתבה עוז זלצברגר בחשבון הטוויטר שלה, "ובכל זאת: משר החינוך וממשרד החינוך לא שמענו דבר. לא השתתפות בטקסי האשכבה והלוויה, לא זר, לא ביקור ניחומים, לא מכתב למשפחה ואפילו לא הודעה לתקשורת. אני יודעת, השר עסוק. והמשרד?" בנוסף לביקורת, עוז הביעה חשש מהאופן שבו ינהג המשרד עם מורשתו של עוז גם בהמשך הדרך: "אחרי הבחירות אבא יסולק סופית מתכנית הלימודים? אפשרי."

בעקבות פרסום הדברים, שר החינוך, נפתלי בנט, צייץ בתגובה: "שוחחתי כעת עם פניה עוז זלצברגר, בתו של עמוס עוז, והבהרתי לה כי בניגוד לשמועות חסרות הביסוס - מעולם לא הייתה כוונה להסיר את יצירתו של עמוס עוז ז"ל מתוכנית הלימודים. יצירותיו של עוז הן נכס צאן ברזל ביצירה ובתרבות הישראלית, ותלמידי ישראל ימשיכו ללמוד אותם. כך היה וכך יהיה. יהי זכרו ברוך".

לאחר מותו של עוז, ב-ynet נערכה בדיקה שחשפה את נוכחותו המצומצמת של הסופר בתוכניות הלימוד: בחטיבות הביניים, יצירותיו אינן נמצאות כלל בתוכנית הלימודים, וגם בעבר לא היו חלק מהן. בחטיבה העליונה, לעומת זאת, משולבות כמה יצירות של עוז, אך אין כל חובה ללמדן. בין היצירות של עוז שנמצאות בתוכנית הלימודים בחטיבות העליונות יש ייצוג בולט יותר של אלו הוותיקות על פני החדשות, כשהמרכזיות הן "ארצות התן" (1965), "מיכאל שלי" (1967), "מנוחה נכונה" (1982) ו-"קופסא שחורה" (1987).

מורה מצפון הארץ קשר את נוכחותו המצומצמת של עוז בשיעורים בהחלטה לשים דגש רב יותר על סופרים ממוצא מזרחי, בתגובה להחלטות ועדת ביטון: "יש עכשיו דגש חזק מאוד על הסופרים המזרחים הצעירים, הסיפורים מאוד קליטים והתלמידים מזדהים איתם. סופרים כמו עמוס עוז, כמו א.ב יהושע - נדחקים הצידה". לפי המורה, "זה תהליך שהוא גם ספרותי וגם חברתי".

מורה אחרת סיפרה על הקשיים שבהם היא נתקלת כשהיא מנסה ללמד בכיתותיה יצירות עבריות קלאסיות: "אם אני מלמדת את עגנון וגם את עוז היום, אני צריכה ממש לתרגם אותם. מבחינת הזמן וההספק שלנו, אין ברירה אלא לבחור ביצירות אחרות". לדבריה, "היצירות של עוז נתפשות כארכאיות עבור בני הנוער כיום, אבל אולי עכשיו תהיה לו עדנה, ואני מקווה שהפיקוח על הספרות יעשו משהו בנושא. השפה העברית הולכת ומידלדלת, והיא הופכת להיות רזה יותר. בסופו של דבר אנחנו, המורים לספרות, בסך הכול מתווכים. זו אבידה גדולה לעולם הספרות והחינוך הישראלי, וחבל".